בין השנים 2020 ל-2022 נרצחו שבע נשים יהודיות בנשק חם. מאה אחוז מהמקרים בוצעו בנשק ברישיון. באותה תקופה נרצחו 27 נשים ערביות בנשק חם, 2 בנשק ברישיון ולגבי הנותרות המשטרה לא ידעה לומר באיזה כלי נשק בוצע הרצח – כך עלה מנתוני המשטרה שהועברו למרכז המחקר של הכנסת, לקראת דיון שהתקיים היום בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ועסק בתיאום בין משרד הרווחה לאגף לרישוי כלי ירייה.
בדיון עלה כי מאז פרוץ המלחמה באוקטבור 2023 ועד סוף השנה קיבל הממונה על הערכת מסוכנות במשרד הרווחה 28 פניות מעובדים סוציאלים לגבי נשים שמטופלות על ידם וחוששות כי בני זוגן הגישו בקשה להוצאת רישיון. מדובר במקרים שאינם נכללים בחובת הדיווח לפי חוק.
״חשוב לזכור שנשק בידיים של אנשים מסוכנים הוא לא רק אמצעי לרצח אלא גם לדיכוי ואיומים״, אמר בדיון סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלימות במשפחה במשרד הרווחה. ״לא צריך להסתכל רק על כמה נרצחו, בואו נבין איך זה משפיע על בני משפחה שחיים תחת איום״.
אחד הקריטריונים לקבלת רישיון לנשק הוא היעדר עבר פלילי, אולם הליכים משפטים הנוגעים לאלימות במשפחה פעמים רבות לא מבשילים לכתב אישום. גם אם התנהלה חקירה פלילית וגם אם הוגש כתב אישום – לא יהיה רישום עבר פלילי עד שלא תהיה הרשעה.
ובעוד אדם המעוניין להשיג רישיון נשק נדרש לעבור במשטרה ובמשרד הבריאות, אשר מבצעים בחינה יבשה במסמכיהם, אין כל דרישה להציג דוח ממשרד הרווחה על היעדר אלימות במשפחה. כך, אגף כלי יריה יוכל לאשר בקשה של גבר אלים לרישיון נשק, גם אם אשתו מטופלת ברווחה בשל אלימות במשפחה. "ככל שאותה אישה מטופלת אצלנו, ויש התרשמות של סיכון גבוה, אנחנו יכולים להתערב", אמר סאיד תלי בשיחה עם "המקום". "יחד עם זאת, אנחנו לא יודעים באופן אוטומטי אם הוגשה בקשה, רק מטופלים מדווחים לנו".
בחודש נובמבר האחרון חשפנו מכתב שהוציא משרד הרווחה לרכזי הטיפול באלימות במשפחה, המעיד על החשש העמוק בקרב נשים ממהלכיו של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר, שנועדו להקל בקבלת רישיון כלי יריה. "אנו מקבלים פניות רבות שמעלות חששות רבים לגבי המוגנות והביטחון בתוך המשפחה ודאגה מעלייה במקרי הרצח והאלימות בין חברי המשפחה וכלפי נשים בפרט, וזאת לאור העלייה בהיקף מחזיקי הנשק", כתב אז תלי.
במכתבו הוא חידד את ההנחיות לגבי תפקידם של העובדים הסוציאליים במניעת מקרי אלימות במשפחה כתוצאה מהחזקת נשק, והזכיר כי בחוק כלי הירייה נקבע כי עובד סוציאלי המטפל באדם המחזיק בכלי ירייה ולדעתו יש בכך משום סכנה לאותו אדם או לציבור, צריך לדווח על כך למנהל הכללי של משרד הרווחה. המשרד יבצע הערכת מסוכנות ויגבש תוכנית הגנה במידת הצורך.
אך למרות הצורך הברור לשילוב משרד הרווחה לצד משרד הבריאות ומשטרת ישראל ברשימת הממליצים להוצאת רישיון כלי יריה, בדיון שנערך היום הודו נציגי האגף לרישוי כלי יריה שלא מתקיים קשר ישיר בינם לבין משרד הרווחה. "אין ממשק מסודר", הודתה לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה בתשובה לשאלתה של חברת הכנסת קארין אלהרר שביקשה להבין כמה בקשות נדחו לא בגלל התבחינים הרגילים.
לפי נציג מרכז המידע של הכנסת, הדוחות המרכזיים שנכתבו המליצו לשתף את שירותי הרווחה כבר בשלב המקדמי של מתן הרישיון. לדבריו הנושא לא קודם כי ברווחה השיבו שבשביל לבצע הערכת מסוכנות צריך כוח אדם בהיקף שלא זמין למשרד.
"למה אתם לא בונים ממשק", תמהה יו״ר הועדה ח"כ פנינה תמנו שטה. "לא נוותר על זה ויש לכם אחריות שיהיה ממשק, אין לכם שיקול דעת בנושא הזה".
״אנחנו מקבלות עשרות פניות של נשים שורדות אלימות שחזרו לחיות בפחד, יש שלל דוגמאות שבן הזוג אפילו רק מיידע אותן שהוא הולך להגיש בקשה על מנת להפחיד אותן״, אמרה מיטל גרייבר שוורץ מפורום מיכל סלע בדיון, ״חייב להיות ממשק מול הרווחה ומול הביטוח הלאומי. יש אנשים שלא מוכרים במשרד הבריאות כי הם מטופלים בפרטי או שהם הולכים לביטוח לאומי כדי לקבל קצבה״.
״המשרד לביטחון לאומי צריך לזכור שרישיון נשק בישראל זו לא זכות, ויש לכם חובה לוודא שהנשק לא יגיע למי שמסוכן לעצמו ולסביבתו״, הוסיפה קרן הורוביץ, מנכ"לית המרכז לקידום מעמד האישה. ״קשה לנבא אלימות עתידית של אדם ולכן צריך להשתמש בכל האינדיקטורים של עברו של האדם כדי לנבא את המסוכנות שלו. הרבה מהאינדיקטורים נמצאים אצל משרד הרווחה, והם חייבים להיות בממשק עם אגף כלי יריה״.
בתשובה לטענות אלו הכריז המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי אליעזר רוזנבאום כי הם נמצאים בתהליך מואץ לגיוס 50 פקידי רישוי קבועים למוקד הארצי, והכוונה היא שעד סוף חודש פברואר הגיוס יושלם.
מתחילת המלחמה בוצעו הקלות במתן אישורי כלי יריה על ידי אגף הרישוי, אשר כוללות את הרחבת התבחינים, ביטול החובה לראיון פיזי והעברתו לראיון טלפוני וביטול חובת הראיון למשרתי כוחות הביטחון, מד"א וכבאות והצלה, שטרם חלפו 20 שנים ממועד שחרורם או סיום העסקתם. לפי נתוני המשרד לבטחון לאומי, כמחצית מכ-300 אלף בקשות בשנת 2023 היו על תבחיני שירות בכוחות הביטחון.
בנוסף, ביצע האגף לכלי יריה הכשרה מזורזת של פקידי רישוי שתפקידם לטפל רק בבקשות תחת התבחין של שירות בכוחות הביטחון ומגורים בישוב זכאי. בחסות הכשרה זו הועסקו בנות שירות לאומי, ללא הסמכה חוקית. עבודתן הופסקה לאחר חשיפת המינוי בהארץ. המשנה למנכ"ל המשרד סיפר בדיון היום כי משרד המשפטים בוחן את העסקת בנות השירות הלאומי, וכי "עמדתי היא שהן ראויות לעסוק בכך".
במהלך הדיון היום נשאלו נציגי אגף כלי יריה מתי הם צפויים להחזיר את הראיונות הפרונטליים. לדבריהם הראיונות יחזרו רק לאחר המלחמה או לאחר התמתנות בכמות הבקשות.
מלבד דיון זה, נודע היום כי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר האריך בחצי שנה את התוקף של כל בעלי הרישיון הפרטי, שאמור היה לפוג עד מרץ, ודחה את הכשרות הרענון של כל מי שנדרש לבצען בחודשים אלה.