"הגיעה מכתזית", עברה אתמול בלילה הודעה בקבוצת הווטסאפ. הקבוצה, המוקדשת לתיעוד המחאה נגד ההפיכה המשטרית, נכנסה להדממה עם אירועי ה-7 באוקטובר אך בשבוע האחרון חזרה לפעילות. להודעה צורפה תמונה מטושטשת של הכלי המזוהה עם האלימות המשטרתית כלפי המפגינים.
הפעם, מובילים את האירועים מי ששילמו את המחיר היקר מכל על המחדל. את ההפגנה אתמול מול מעון ראש הממשלה בירושלים יזמו גדי וראומה קדם, ששכלו את בתם תמר קדם סימנטוב, חתנם ג'ון ואמו קרול ושלושת נכדיהם ארבל, עומר ושחר בביתם שבניר-עוז.
את פניהם קידמה המכתזית. כשברקע מהדהד הקמפיין הממשלתי "ביחד ננצח", קשה עוד יותר לראות את האלימות המשטרתית שהופנתה נגד מפגינים. "השוטרים שלך מרביצים לנו, אתה צריך לשמור עלינו", פונה עופר ברעם, אחד המפגינים, למפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן. בנו של עופר, אביב, נפל בהגנה על כפר עזה כחבר כיתת הכוננות בקיבוץ.
ברעם, קצין מתנדב בתחנת שדרות, לא האמין כשראה את המכתזית, הפרשים והאלימות. "אצלנו במחוז הדרומי השוטרים נלחמו נגד החמאס, כאן המפקד לא מבין שהתפקיד שלו ושל השוטרים שלו הוא לשמור עלינו, לא לתקוף אותנו, לא עם סוסים ולא עם מכתזיות".
תגובת המשטרה מקוממת: "מדובר במחאה פוליטית נגד הממשלה ומדיניות הממשלה, שהפכה להפרת סדר", כך פתחו את דבריהם. למה חשוב היה לדוברות המשטרה לציין בפתח דבריהם את העובדה שמדובר במחאה פוליטית. גם משטרת מחוז ירושלים בשירות נתניהו מפלגת ומסיתה.
המפגינים זעקו מדם ליבם, זעקו את דם המשפחות שנרצחו. הם זועמים, הם רוצים שמישהו ישלם על המחדל, הם יודעים מי אשם. הם מצביעים על נתניהו כאחראי לאסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל. מישהו יכול שלא להזדהות איתם? מסתבר שכן. במקום לחבק את המפגינים, הם פגעו בהם. פגעו בהם שוב.
לדוברות המשטרה היה חשוב לציין בפתח דבריהם שמדובר במחאה פוליטית. גם משטרת ירושלים, בשירותו של נתניהו, העדיפה לפלג ולהסית
במקום לתת מקום לזעם שלהם, הכת הביביסטית לקחה אמירה רעה ובזוייה של אחד המפגינים כלפי השוטרים ("איפה הייתם בכפר עזה") והפכה אותה לחזות הכל. הם ניסו לקעקע בעזרתה את ההפגנה כולה, את ההורים השכולים, את כל מי שמאמין שנתניהו לא יכול להנהיג את העם הזה יותר. ראינו איך השיטה שלהם עבדה כך פעם אחר פעם בזמן ההפיכה המשטרית, עצוב ומקומם לראות שהם פועלים באותה דרך גם בשעה הקשה הזו.
במקום לזכור שאנחנו עדיין חיים במדינה דמוקרטית, ניסו לשלול מהם את החופש והזכות להפגין. את הקריאות לאחדות החליפה הדרישה לנאמנות בלתי מסוייגת למנהיג ושירת "ביבי מלך ישראל", של אחד התומכים שעמד אתמול מול המפגינים עם מערכת הגברה וניסה לטשטש את הזעקה שלהם.
מכונת הרעל בשירות הנאשם המשיכה כאשר הפרשן עמית סגל צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "טיפ: אם ההפגנה שלך משודרת בלייב בערוצי החמאס וזוכה לאזכור בערוצי החמאס – כנראה שהיא טובה לחמאס ורעה למדינה". שוב אמירה מפלגת, כמיטב המסורת של המתוחכם במשרתי נתניהו. אמירה רעה לדמוקרטיה. טובה לאויבי המדינה.
מכונת הרעל בשירות הנאשם ממשיכה. את הקריאות לאחדות החליפה אתמול דרישה לנאמנות למנהיג
אל המקהלה שהוביל סגל הצטרפו כל החשודים המידיים, כמו אמיר אביבי מתנועת "הביטחוניסטים", שקרא למפגינים "חסרי אחריות". אחרים קראו "זה לא הזמן" והדהדו את המסר של נתניהו, שההפגנות נגדו פוגעות בחוסן הלאומי. כאילו הוא לא נותץ למיליארדי רסיסים ב-7 באוקטובר. כאילו אמירות של חברי הממשלה, כמו השר עמיחי אליהו שבראיון הבוקר דיבר על התיישבות בעזה ועל פצצת אטום, אינן הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות להסברה הישראלית, לעם בישראל.
במקביל להפגנה הסוערת בירושלים אתמול התקיימו עוד הפגנות קטנות יותר בקריאה לנתניהו להתפטר. ההפגנה בקיסריה, מול בית היוקרה של משפחת נתניהו, עברה ללא אירועים חריגים. בהפגנה דיבר מעוז ינון, ששכל את הוריו בלהה ויעקובי. שניהם נרצחו בקיבוץ שלהם, נתיב העשרה. "אמא שלי היתה מפגינה כל שבת בשער הנגב. היא התכוונה להפגין גם ב-7 באוקטובר. כולנו יודעים מי הפקיר אותם, כולנו יודעים מי אשם", אמר. ביום שלישי הקרוב, יום האבל האזרחי, הוא מתכנן לעלות לכנסת ולהמשיך לקרוא משם להפלת נתניהו.
מפקדי המשטרה, עמית סגל והכת הביביסטית צריכים לזכור: אנחנו נלחמים על ישראל. אנחנו נלחמים על הדמוקרטיה. הפגנות הן לגיטימיות, גם בזמן מלחמה. הקריאה להפלת נתניהו לגיטימית, גם בזמן מלחמה.