האלימות המשטרתית שהופעלה בשבוע שעבר באצטדיון נתניה נגד אוהדי כדורגל כללה שימוש באמצעים חריגים כמו מטולים לירי רימוני הלם וגז וגם שימוש לראשונה בפנסים שמהבהבים בעוצמה ומופנים כלפי הקהל.
בסרטונים שהופצו בזמן ולאחר המשחק, אפשר לראות אנשים עומדים עם מצלמות ומצלמים את השוטרים, כאשר ההבהובים החזקים מונעים מהם לתעד את האלימות המשטרתית. על בסיס הסרטונים ולפי שיחות שערכנו עם אוהדים שנכחו במקום, הפנסים הופנו כלפי אנשים שעמדו בצד וצילמו.
״אני שנים במגרשי הכדורגל ולא ראיתי דבר כזה״, מספר אוהד שביקש לא לחשוף את שמו. ״תוך כדי הבלאגן לא שמנו לב לשימוש של השוטרים בפנסים, אבל אחר כך, כשצצו הסרטונים, הבנו שיש פה משהו שאנחנו לא מכירים ולא משתמע לשתי פנים חוץ מניסיון למנוע מאיתנו לתעד את המתרחש״.
״זה לא נתפס מה שרואים בסרטונים האלו. השימוש באופציית ההבהוב בפנסים עלולה להגיע לכדי שיבוש הליכי חקירה", אומר עו"ד אייל אבולפיה, שבין היתר ייצג אזרחים שנתבעו על ידי שוטרים. ״לא להאמין ששוטרים התעסקו בסנוור אזרחים שמצלמים, במקום לעזור לשוטרים שכנראה היו כל כך במצוקה עד שהיו צריכים להפעיל כוח כלפי האוהדים. אולי אם הם היו עוזרים להם, השוטרים היו יכולים להפעיל פחות כוח״.
נהלי המשטרה, שעודכנו ב-2021, קובעים כי "יש לאפשר לכל אדם לתעד במרחב הציבורי, ככל שאין בפעולת התיעוד הפרעה או הכשלת שוטר… הובהר וחודד כי הצילום כשלעצמו אינו מהווה עבירה של הפרעה לשוטר וכי צילום יכול להיחשב הפרעה לשוטר רק במקרים שבהם הוא יותר הפרעה ממשית לעבודת השוטר, כגון הצמדה של מכשיר הטלפון למרחב הפנים של השוטר, צילום תוך אמירות של המצלם העלולות להתסיס את העצור ולגרור הסלמה וכו'".
התיעוד של אזרחים את פעולת המשטרה חשוב במקרים של הפרת זכויות של האזרח ויכול לשמש כראייה בהליכים משפטיים וגם בהגשת תלונות במחלקה לחקירות שוטרים.
"תיעוד של שימוש לרעה בכוח ובסמכויות הוא אחד הכלים העיקריים שיש לנו כדי להבטיח ששוטרים יועמדו לדין על הפעלת כוח שלא כחוק", אומרת סיון תהל, רכזת שטח וחופש המחאה ב"האגודה לזכויות האזרח". "לאחרונה נתקלנו במספר אירועים שבהם שוטרים השתמשו בכוח ובאמצעים שונים כדי למנוע מאזרחים לתעד אותם בעת הפעלת סמכויותיהם ובעת ביצוע מעצרים. אנו חוששות שמדובר במגמה שתלך ותגבר".
באוגוסט 2020, עם ההפגנות בבלפור ואכיפת חוקי הקורונה הנוקשים, ולאחר עדויות על אירועים שבהם שוטרים התנכלו לאזרחים שביקשו לתעד אותם בעת פעילות במרחב הציבורי והפעילו נגדם אלימות או הפחידו ואיימו עליהם ואף עיכבו אותם – פנתה האגודה לזכויות האזרח ליועצת המשפטית של המשטרה.
״תיעוד של שוטרים בעת ביצוע פעולות אכיפה במרחב הציבורי הוא גם חיוני כדי לחדד את הביקורת כלפי המשטרה וכדי להוכיח את חפותם של חשודים ונאשמים", נכתב בפנייה. "לפיכך דרשנו שהמשטרה תוציא נוהל מפורט באשר לחובתם של שוטרים לאפשר את התיעוד של פעילותם במרחב הציבורי״.
בתגובה לפנייה של הסניגור הארצי בנושא באותה שנה, ענתה היועצת המשפטית של המשטרה: "השוטרים מונחים ומתודרכים בדבר שימוש בסמכויותיהם בסביבה רווית תקשורת ותיעוד. עמדת המשטרה בנושא היא, כי יש לאפשר לכל אדם לתעד במרחב הציבורי, ככל שאין בפעולת התיעוד הפרעה או הכשלת שוטר במילוי תפקידו או שיש בתיעוד כדי לפגוע בפרטיותו של אדם בניגוד לחוק".
״מניעת תיעוד לא רק שמהווה פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת, אלא גם פוגעת ביכולת לבקר את המשטרה ולהוכיח חפותם של חשודים״, מסבירה סיון . ״הפער בין הקלות שבה לשוטרים יש גישה לחומרי מצלמות הגוף שלהם ולתיעוד של אזרחים בשלל אמצעים, בהם רחפנים, מצלמות בכבישים, טלפונים פרטיים של שוטרים לבין הנגישות של האזרחים לחומרים אלה, מחייב לשמור באופן קפדני על הזכות של אזרחים לתעד שוטרים במרחב הציבורי״.
במקביל לתיעוד של השימוש בפליקרים שנעשה באצטדיון בנתניה בשבוע שעבר, בחודשים האחרונים התרבו תלונות על כך שישנם שוטרים שמגיעים ללא תגי שם לאירועי ספורט. תגי ״הסרת תגי שם במגרשים היא נורמה״, מספר אוהד שהיה גם באצטדיון נתניה. ״פעם היינו מעירים לשוטרים על כך והם היו צוחקים עלינו, ממציאים שמות, אומרים שקוראים להם ׳דוד דוד׳. זה עדיף על התקופות שהיו מעיפים טלפונים מידיים של אנשים, ועכשיו הפנסים – הם פשוט לא אוהבים שמצלמים אותם מרביצים״.
ועל צילום התמונה הזו, הבחור פה באמצע, מיס״מ ש״י, ללא תג שם כמובן, תקף אותי כשאני עם מצלמות עלי, ווסט צילום ואמרתי לו שאני עיתונאי. המפקד שלו הפריד, אבל הקהל אלים והשוטרים חמודים pic.twitter.com/Zq5rw8Xegw
— Shaul Greenfeld (@shaulig) May 10, 2022
תגובת המשטרה: "השימוש בפנסים במשטרת ישראל נועד לסיוע מבצעי לשוטר ואופציית ההבהוב קיימת בכל דגמי הפנסים שבשימוש המשטרה. הניסיון לקשור אמצעי סימון ותאורה למניעת תיעוד, הינו חסר כל בסיס".