חמישה קונוסים גדולים סודרו בזה אחר זה על החניה והכביש ברחוב השיירה בקריית חיים, ליד החורשה שבה נהרג ביוני 2019 סלומון טקה מירי מאקדחו של שוטר.
קונוס ראשון הועמד על המקום שבו פגע הכדור ברצפה, בנקודה ממנה ניתז אל טקה וחדר לחזהו. הקונוס הבא הונח כמה מטרים משם לכיוון הבניין, במקום שבו מיקם את עצמו השוטר היורה בעת הירי. השלישי הונח על הכביש במקום שבו נמצאה לאחר הירי טיפת הדם הראשונה, הרביעי על טפטוף הדם הבא והחמישי על מקום נפילתו של טקה, שם מת.
זאיד פלאח, השופט במשפטו של קצין המשטרה שירה בטקה, הגיע הבוקר אל זירת הירי בפעם השנייה. אחרי שקיבל את מאות עמודי הסיכומים מכתב התביעה וההגנה, רגע לפני הסיכומים בעל-פה, ביקש פלאח לראות שוב את המקום ולהבין בעצמו מה שמנסים עורכי הדין משני הצדדים להסביר מאז תחילת המשפט בפברואר 2020, לפני כמעט שלוש שנים: האם הרגיש השוטר היורה סכנת חיים שגרמה לו לירות בנשק חי במרכזה של העיר, והאם הירי אל הרצפה היה רשלני.
החורשה והרחובות הסמוכים אליה נחסמו על ידי גדרות משטרתיות וניידות ליצירת שטח סטרילי. השוטר, שהוסתר במהלך רוב המשפט על ידי חבריו, הגיע למקום במשקפי שמש וכובע וסביבו שוטרים רבים נוספים, כך שאי אפשר היה לזהות אותו מרחוק.
הוא ביצע שוב מעין שחזור של הירי, ולטענת גורמים שהיו שם מיקם את עצמו רחוק יותר מטקה ומחבריו ביחס למה שתואר באולם בית המשפט (תשעה מטרים לפחות), אולם מוקדם להגיד האם ואיך התרשם השופט, ששאל שאלות רבות בניסיון להבין את הסיטואציה.
כמה עשרות מטרים משם התכנסה הפגנה סוערת שאורגנה על ידי אגודת יהודי אתיופיה, ממנה צעקו במגפונים אל עבר הסיור קריאות קשות, בשיאן הזעקה "רוצח" כלפי השוטר היורה.
בין המפגינים היו נשות "אמהות על המשמר", "שוברות קירות" ונציגי מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל – כולם שותפים למאבק באלימות משטרתית. על שולחן עם נרות זיכרון סודרו תמונות של נפגעי ירי משטרתי מהשנים האחרונות: טקה, אמיר גדידיאן, שיראל חבורה ואיאד אל חאלק. במגפון צעקו רשימה ארוכה של שמות, ביניהן יעקוב אבו אלקיען מאום אל חיראן, יוסף סלמסה, יהודה ביאדגה ועוד. פרנוס, אימו של יוסף סלמסה ז"ל, הגיעה למקום כדרכה ללוות את משפחת טקה.
עם תחילת הסיור דרשו בני המשפחה להיכנס למקום ולא להישאר מאחורי הגדרות, אולם הדבר התאפשר רק לאחר התערבות של עורך הדין שמייצג אותם כנפגעי עבירה ונציגי מדור קהילה אתיופית במשטרה. שאלת נוכחותם של בני המשפחה והמלווים במשפט וההליכים הנילווים אליו היא קושי שהולך וחוזר לכל אורכו. גם הפעם הם נכנסו באיחור ובכעס, לזמן קצר בלבד.
וורקה טקה, האב, שוחח עם השופט בעזרת מתורגמנית שהורשו להכניס, ושאל: "בתיק של רצח ג'ורג' פלויד נעשה צדק אחרי כמה חודשים – למה כאן זה לוקח יותר משלוש שנים?". פלאח הסביר כי מדובר בתיק עם הרבה מאד ראיות ועדים, שלוקח הרבה זמן, אולם הבטיח כי עד הקיץ תהיה הכרעת דין. אחרי השיחה הזו הם חזרו אל המפגינים, כשהאם ממררת בבכי.
הפגנה נגדית התארגנה בצד השני של הגדרות המשטרתיות. היא כללה חמישה עד שבעה אזרחים שסירבו להזדהות והחזיקו שלטים כמו "צדק לקצין המתגונן" ודרישות לגיבוי לשוטרים. המשטרה בשטח ניסתה ליצור הפרדה בין שתי ההפגנות אולם אלה ליבו זו את זו. "קצין אתה גיבור", צעקו מצד אחד, ומצד שני: "קצין אתה רוצח". "לא מרימים יד על שוטר", צעק אחד מתומכי הקצין, "זה החינוך שאני קיבלתי בבית", ומפגינה אחרת הוסיפה: "תלמדו לחנך את הילדים שלכם!".
בצד של משפחת טקה דרשו מהם להפסיק להאשים את המנוח באלימות. "קצין תהיה חזק!", קראו תומכיו, ואחת מהן שאלה את חברתה, כשהיא מצביעה על צעיר אוחז מצלמה שעמד באיזור של העיתונאים: "מי זה הברהנו טגניה הזה שם? איך נתנו לו להכנס, הוא מהאו"ם?"
