בשבוע שעבר פרסם משרד השיכון את כתב המינוי לוועדה הציבורית שתבחן את הכללים לזכאות לדיור ציבורי, לראשונה מזה עשרים שנה. הוועדה, שבראשה יעמוד פרופ' עו"ד אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי משפט, צפויה לעסוק בכללי הזכאות לדיור ציבורי, בהם בתי דיור לגיל הזהב, דייר ממשיך וזכאות זמנית. כמו כן הוועדה תבחן מסלול זכאות נוסף – שכירות לטווח ארוך. הדיון הראשון של הוועדה נקבע ליום רביעי, והיא צפויה להגיש את מסקנותיה תוך מספר חודשים.
"עם כניסתי לתפקיד, אחד הדברים הראשונים שעמדו לנגד עיניי היה עדכון הכללים לקבלת דיור ציבורי", אמר שר הבינוי והשיכון זאב אלקין. "הכללים לא עודכנו זמן רב, אך העולם השתנה והתקדם. הגיע הזמן להתאים את הכללים לשנת 2022".
מדבריו של אלקין נשמע כי מדובר בצעד מבורך, הנועד לשפר את תנאי הזכאות הנוקשים של הדיור הציבורי. אך כשנכנסים לעומק הדברים, נראה כי המסלולים שאותם אמורה לבחון הוועדה ימשיכו את מגמת חיסול הדיור הציבורי.
"זכאות זמנית, שכירות לטווח ארוך? אני קוראת לזה המסלול האלגנטי בדרך לרחוב", אומרת ריקי כהן בנלולו, חברה בפורום הדיור הציבורי. "המדינה תחכה שיגדלו הילדים כדי להגיד לך 'את כבר לא זכאית לדיור ציבורי' ואז לכי תתמודדי עם שוק השכירות".
"המדינה תחכה שיגדלו הילדים כדי להגיד לך 'את כבר לא זכאית לדיור ציבורי' ואז לכי תתמודדי עם שוק השכירות"
עם הפרסום על הקמת הוועדה, פורום הדיור הציבורי, יחד עם ארגונים נוספים בהם האגודה לזכויות האזרח, קליניקות משפטיות ומכון אדווה, הגישו נייר עמדה למשרד הבינוי והשיכון, המביע את עמדתם לגבי הדרישה לשינוי הקריטריונים הנוקשים לזכאות בדיור הציבורי.
"בחזון שלנו, הדיור הציבורי מספק מענה לא רק לאוכלוסיית מצוקה אלא לשכבת אוכלוסייה רחבה שאינה יכולה להשיג קורת גג יציבה במחירים ברי-השגה וסובלת מנטל גבוה של הוצאות דיור, כולל משפחות ממעמד הביניים", נכתב שם. "מתוך הבנה כי שינוי כזה הוא ארוך-טווח וכשלב ביניים, פורום דיור ציבורי דורש הרחבה משמעותית מיידית של הקריטריונים הקיימים לזכאות לדיור ציבורי".
30 אלף ממתינים
בין היתר דורש הפורום ביטול דרישות סף למספר ילדים וזכאות להבטחת הכנסה, ובמקומו קביעת רף הכנסה חלופי שלא יהיה נמוך מקו העוני והכללה באוכלוסיית הזכאים לדיור ציבורי גם אמהות חד-הוריות המקבלות קצבת מזונות, אנשים בעלי מוגבלות נפשית ואוכלוסייה עובדת שרמת הכנסתה נמוכה, אך אינה עומדת בהגדרות המחמירות של קבלת גמלת הכנסה.
כמו כן מבקש הפורום לחזק את עיקרון הדייר הממשיך, שלפיו העברת הזכאות מתאפשרת לקרובי משפחה ובעלי זיקה קרובה במקרה של מוות של הדייר הזכאי או מעבר למוסד סיעודי. בנוסף, הם דורשים לשנות את ההגדרה לחסר דירה כקריטריון סף, להסדיר את מנגנון ועדת החריגים ולאפשר לקשישים לממש את הזכאות בדיור הציבורי ולא רק בבית גיל זהב.
לדברי בנלולו, עד כה הכשילו הקריטריונים האלו אזרחים לקבל זכאות לדיור ציבורי. "הזכאות נשללה למשל מאימהות שקיבלו מזונות בגובה הבטחת הכנסה וממשפחות שנמצאות במצב כלכלי קשה, משום שיש להן רק שני ילדים ולא שלושה כנדרש", היא מתארת. "אנחנו מבקשים מהוועדה להתאים את הקריטריונים למציאות ולא להחליף את הזכאות לדיור ציבורי במסלולים זמניים. מסלול בדיור הציבורי צריך להיות לכל החיים ולא זמני, ובטח שלא מסלול שכירות שרק בעלי ההון ירוויחו ממנו.
"הדרך היחידה לתת מענה ולקצר את תור הממתינים לדיור הציבורי היא השקעה תקציבית, רכישת דירות ובניית מלאי".
בשנות השישים עמד מלאי הדירות בדיור הציבורי על 206 אלף, שהיוו 23 אחוז מסך הדירות בארץ. ב-2020 עמד מלאי הדירות על 53 אלף, המהווים 2 אחוז מסך הדירות בארץ, מתוכן 785 דירות אינן מאוכלסות וממתינות לשיפוץ ו-1,549 דירות מושכרות לגופים ציבוריים.
מדוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת עולה כי בסוף 2020 היו 6,844 אנשים שהמתינו לאכלוס, מהם 2,522 ממתינים להחלפת דירה. מספרים אלה אינם כוללים את אלפי זכאי משרד הקליטה, הממתינים גם הם לאכלוס בדיור הציבורי. סך הכל מדובר על כ-30 אלף ממתינים. על פי הדוח, הצטמצם מלאי הדירות ב-19 אחוזים מאז 2011, ירידה ממוצעת של 2 אחוז בשנה, זאת בזמן שמספר הממתינים גדל ב-63 אחוז בין 2016-2020.
הצמצום במלאי נובע מכך שלא הופנו תקציבים לבניית מאגר דירות חדש ושאת הכספים שהתקבלו ממכירת הדירות הציבוריות לזכאים, לא הפנו לייעודם המקורי: רכישת דירות לזכאים.
"בקרן הדיור הציבורי היו 3.3 מיליארד שקל, נותרו 700 מיליון", אמר יואב גלנט בתוכנית "המערכת" ששודרה ב-2016, כשהיה שר הבינוי. "כאשר שאלתי לאן הלכה יתרת הכסף, 2.6 מיליארד שקל, התשובה הייתה לכל מיני מקומות… מבקר המדינה בודק את זה. זה לא הלך לדיור הציבורי".
ממצאי הבדיקה של מבקר המדינה התייחסו לאורי אריאל, קודמו של גלנט בתפקיד, שמכר במחירים אפסיים, ללא מכרז, עשרות דירות מהדיור הציבורי לעמותות מזוהות עם תפיסותיה הפוליטיות של הבית היהודי, שבראשה עמד אז נפתלי בנט.
הבטחות לחוד
בראיון ב"חיות כיס", התייחס יו"ר הוועדה פרופ' הכהן לנייר העמדה והבטיח כי הוועדה תשמע את טענות ארגונים אלה ותהיה פתוחה בפני כל אדם שיהיה מעוניין לפנות אליה ותנסה להציע פתרונות. אך כדי להציע מענים הוועדה צריכה לפתור את הפער בין מה שמשרד הבינוי והשיכון תופס כפתרונות – למשל מסלולים זמניים ושכירות לטווח ארוך – לבין מה שמחוסרי הדיור וזכאי הדיור הציבורי זקוקים לו באמת.
במסקנות וועדת אלאלוף למלחמה בעוני מ-2013, נקבע כי דיור ציבורי הוא אמצעי חיוני להוצאת משפחות ממעגל העוני, ליציבות הילדים במסגרות החינוכיות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות בשוק העבודה. "דיור ציבורי עדיף על סיוע בשכר דירה באספקטים כגון: ביטחון ויציבות במקום מגורים; הסרת הסכנה של הפסקת הזכאות; ואפשרות לצבירת רכוש באמצעות רכישת הדירה במחיר מסובסד", נכתב שם.
מתוך דוח אלאלוף: "דיור ציבורי עדיף על סיוע בשכר דירה בביטחון ויציבות במקום מגורים, הסרת הסכנה של הפסקת הזכאות ואפשרות לצבירת רכוש"
במסלולי השכירות הזמניים הזכאות צפוייה להסתיים עם הגעת הילדים לגיל 18. אם ההכנסה של הזכאים תגדל ותעבור אפילו במעט את רף הנזקקות לקצבאות, הזכאות תסתיים. גם שינוי במצב המשפחתי יהווה סיכון לאיבוד הזכאות ועלול לפגוע בהזדמנות למוביליות חברתית ובסיכוי ליציבות.
פורום הדיור הציבורי יוצא גם נגד הרכב הוועדה, שנמנים עליה נציגים ממשרד הבינוי והשיכון, ממשרדי הרווחה והאוצר ונציגי ציבור, בהם מנכ"ל מפעל הפיס בני דרייפוס, יו"ר החברה הכלכלית אסף דעבול, סגן ראש עיריית אשדוד אלי נכט ומייסד ארגון "נכה, לא חצי בן אדם" אלכס פרידמן.
"חסר בה ייצוג של יוצאי אתיופיה, מזרחיים, ערבים, קשישים, והיא ברובה מנוהלת על ידי בעלי תפקידים שלא היתה להם נגיעה לדיור הציבורי", אומר דני גיגי, מקדם מדיניות בפורום הדיור הציבורי. לדבריו, הרכב כזה מעלה חשש שהוועדה תקשה עוד יותר על מחוסרי הדיור ועל הדיירים הזכאים.
"חסר בוועדה ייצוג של יוצאי אתיופיה, מזרחיים, ערבים, קשישים, והיא ברובה מנוהלת על ידי בעלי תפקידים שלא היתה להם נגיעה לדיור הציבורי"
אי האמון בוועדה הוא תוצר של מדיניות מתמשכת, הרומסת את חסרי הדיור ואת הזכאים. בחודש אוגוסט השר זאב אלקין עוד שיגר הבטחה לרכישת 1,700 דירות ולעצירת פינויים של דיירי הדיור הציבורי, אך הם התחדשו מעט לאחר הבטחתו.
