דצמבר 2019. ג' מגיעה לחדר האקוטי בבית חולים וולפסון כשהיא חבולה ומדממת, לאחר שזר שפרץ לביתה אנס אותה. באומץ רב, ולמרות מצבה הקשה, היא התלוננה על האונס במשטרה והגיעה לוולפסון במטרה להיבדק, לקבל טיפול ועל מנת שיטלו מגופה ראיות שיוכלו בבוא היום לשמש כראיות במשפט נגד התוקף שלה.
על מנת לא לפגוע באמינותן של הראיות, ביקש צוות בית החולים וולפסון להמתין עם הבדיקה הגינקולוגית והטיפול ב-ג', עד שיגיע הרופא המומחה מהמכון לרפואה משפטית, היחיד שמורשה לקחת ממטופלות של בית החולים דגימות פורנזיות, בעלות מעמד של ראייה משפטית. אלא שהמכון, מסיבה לא ברורה, סירב לשלוח את הרופא הכונן.
ג' נשלחה לביתה בלי שעברה בדיקה גינקולוגית ומבלי שנלקחו מגופה הדגימות החיוניות להרשעתו של האנס. נאמר לה שעליה לפנות ישירות למכון לרפואה משפטית ביום שלמחרת. אלא שבשלב זה כוחותיה של ג' כבר לא עמדו לה. היא סירבה לעבור מסכת טרטורים נוספת, וכל רצונה היה שיניחו לה לנפשה. היא לא הגיעה למכון.
במכתב ששלחה לאחרונה האגודה לזכויות האזרח באמצעות עו"ד טל חסין למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי, מופיעים שבעה מקרים שבהם נפגעות שפנו לחדר האקוטי בבית החולים וולפסון או למכון לרפואה משפטית, נתקלו ביחס לא הולם ובכשלים תפקודיים של המכון ובית החולים, באופן שפוגע בטיפול שהן זכאיות לו ובאיסוף הראיות שעשוי להביא להרשעת התוקף שלהן.
מתלוצץ עם הנפגעת
בנובמבר הגיעה אישה שנאנסה לבית החולים אסותא באשדוד לקבלת טיפול. האישה שהייתה במצוקה קשה סירבה במעמד זה להתחייב כי תגיש תלונה במשטרה. עם זאת, היא ביקשה שייקחו מגופה ראיות פורנזיות, להמשך עתידי של חקירה והליך משפטי, ככל שתבחר להתלונן. מאחר שבבית החולים אין חדר אקוטי, ביקשו אנשי הצוות הרפואי להפנותה לוולפסון. אלא שבוולפסון אמרו שאם הנפגעת מסרבת להתלונן, הם לא יזעיקו רופא מהמכון לרפואה משפטית ועל כן אין להפנות אליהם את הנפגעת.
באותו חודש הגיעה לחדר האקוטי בוולפסון נערה בת 17 וחצי, לאחר שנאנסה. מהנאמר מכתב ששלחה האגודה לזכויות האזרח למשרד הבריאות עולה כי רופא מהמכון לרפואה משפטית שהגיע למקום, בחר להתלוצץ עם הנפגעת על נושא הטרדות מיניות, ואף אמר לנערה כי תיקי עבירות מין נתקעים וחקירתם אינה מתקדמת, על כן שלא תפתח ציפיות.
מקרה אחר שמתואר במכתב התרחש במאי 2020, אז פנתה עובדת סוציאלית אשר ליוותה אשה שנאנסה לבית החולים וולפסון, וביקשה להגיע איתה לחדר האקוטי. נאמר לה שהנפגעת חייבת להיחקר על ידי המשטרה ואם היא מסרבת להיחקר שלא תטרח להגיע. עוד נאמר לה כי בגלל הקורונה אין בחדר האקוטי צוות זמין לבדיקה ולטיפול, ועל כן היא תיאלץ להמתין זמן ממושך. הנפגעת לא הגיעה לבית החולים. כתוצאה מהאונס היא נדבקה במחלת מין, שעם השלכותיה היא מתמודדת עד היום.
אירוע נוסף שמתואר במכתב התרחש סמוך לפרוץ משבר הקורונה, אז הגיעה לחדר האקוטי בוולפסון אשת צוות רפואי שנאנסה. רופא מהמכון לרפואה משפטית שהוזעק למקום סירב להגיע, בטענה כי הוא גר רחוק מבית החולים. הגניקולוג שבדק את הנפגעת נטל ממנה דגימות, אך אמר לה כי מאחר שלא הוכשר לאיסוף ראיות פורנזיות בהליך פולשני, הוא יסתפק בנטילת דגימות חיצוניות. התנהלות זו סותרת את פרוטוקול השימוש בערכות אונס ומחבלת באפשרות כי הדגימות יהפכו לראיות קבילות.
סמוך לפרוץ הקורונה הגיעה לוולפסון אשה שנאנסה. רופא מהמכון לרפואה משפטית סירב להגיע לבית החולים, בטענה כי הוא גר רחוק
"אנו מניחות כי מקרים אלה, אשר אירעו במהלך השנה החולפת ואשר הגיעו לידיעתנו, אינם מהווים את כלל התקלות הקשורות בעבודת המכון לרפואה משפטית ותיאום החדרים האקוטיים עם רופאיו, וכי אלה אינן הנפגעות היחידות אשר ניתן להן מידע שגוי במרכז הרפואי וולפסון", כתבה האגודה והוסיפה: "במהלך אוקטובר 2019 הגיעה נאנסת לחדר 4, שוכנעה ליתן דגימות פורנזיות, אך כשסירבה במעמד זה להגיש תלונה למשטרה נאמר לה כי הדגימות יושמדו תוך שלושה חודשים. אותה אשה קבלה אף על יחס לא ראוי מצד הרופא המשפטי. קבילתה בנושא למשרד הבריאות עדיין מתבררת".
באגודה קראו למנכ"ל המשרד לרענן ההנחיות והנהלים בקרב צוותי החדרים האקוטיים ובמרכז הרפואי וולפסון בפרט, ובקרב כל מי שעשוי לבוא במגע עם נפגעות תקיפה מינית, ולהבהיר למכון לרפואה משפטית על חובתו ליטול דגימות פורנזיות בזמן אמת, אף אם הדבר כרוך באי נוחות של הצוות.
תגובת משרד הבריאות: "התקבל מכתב בשלכתו של המנכ"ל, המכתב קיבל התייחסות שהועברה לשולח". האגודה לזכויות האזרח: "לא קיבלנו התייחסות למכתב".
מבית החולים וולפסון נמסר: ״מחלקת הנשים בביה"ח וולפסון היא זו שיזמה והקימה את המרכז האקוטי הראשון מסוגו לנפגעות תקיפה מינית בישראל ובעקבות הצלחת הפרויקט, הוקמו בהנחייתנו ועל פי המודל שלנו מרכזים נוספים.
"המרכז מאפשר לנפגעת לקבל את מלוא המענה הנדרש במקום אחד ואנו עושים הכל על מנת שהתהליך של הנפגעות יהיה מכיל ורגיש עד כמה שניתן. כמו כן, לאחרונה נפגשנו עם מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית וגיבשנו תכנית שנתית. זאת ועוד – התחלנו בהכשרות צוותים נוספים ללקיחת ערכות אונס ותיאמנו מול המשטרה על מנת להפוך את התהליך לרגיש ומכיל אף יותר. מפאת רצון לשמור על פרטיות הפונות והפונים לא נתייחס כאן למקרים פרטניים״.