מפרץ חיפה הוא לא המפרץ היחיד שמזוהם על ידי תעשיות ענק. במפרץ עכו קים כבר שנים זיהום כספית של מי המפרץ על ידי מפעל נטוש, זיהום חמור כל כך שגרם למשרד הבריאות להוציא איסור על דייג באזור. 

למפעל הנטוש שאחראי לזיהום קוראים "תעשיות אלקטרו כימיות" וייצרו בו PVC. הוא נסגר בסוף שנות ה-90 לאחר שעשרות עובדים חלו בסרטן. הוא עמד שומם במשך שנים באחד המקומות היפים והאטרקטיביים באזור. לפני תשע שנים נחשף ב"דה מרקר" כי מי שרכשה את השטח מתחת לראדאר היא קבוצת דלק בבעלותו של יצחק תשובה. 

ממסמך הרכישה שייחשף בתחקיר עולה כי תשובה התחייב לנקות את השטח שרכש, אלא שבאופן מפתיע – האחראים מטעם המשרד להגנת הסביבה על חופי הים בארץ, לא ידעו על התחייבות זו והיו משוכנעים כי האחריות לניקויו משותפת לתשובה ולמדינה.

האחראי על הסביבה הימית בישראל גילה שהאחריות מוטלת על תשובה רק שנחשף למסמך על ידי כתב הצינור, אל מול המצלמות. צפו:

---

עוד ייחשף בתחקיר, תכתובת פנימית בין משרד הבריאות למשרד להגנת הסביבה, שבה צוין במפורש על ידי הפרופ' איתמר גרוטוו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כי דיג במימי המפרץ אסור לאור הימצאות רמות כספית בדגים ברמה הגבוהה מהתקן האירופי. 

רמות כספית גבוהות מהמותר בדגים הביאו בעבר לזיהום מאסיבי במפרץ מיאנמטה ביפן שגרם למותם של מאות אנשים ולפגיעות נוירולוגיות חמורות באחרים. למרות הסכנה הידועה בעולם ובפרט למשרד הבריאות שלנו, בישראל דבר לא נאכף. דגים כספיתיים ממשיכים להימשות, להימכר ולהגיע לצלחת של ישראלים.

מראיונות שנערכו במסגרת התחקיר עם הדייגים עולה כי הם ממשיכים למכור את תוצרתם באין מפריע במכירות סגורות אשר מכונות בשפת הדייגים 'הכרזות'. המצלמה הנסתרת תיעדה איך הדגים האלו מגיעים למסעדות בכל רחבי הארץ. 

גורמים במשרד להגנת הסביבה לא אכפו את ההתחייבות של תשובה לנקות את אדמת המפעל וטענו כי לא הכירו התחייבות כזו למרות שהמסמכים המפורשים בהם מתחייב תשובה הגיעו לידי כתב התחקירים של הצינור, אמיר שואן.

עוד נחשף כי למרות האיסור על הדיג, דיג כזה אכן מתבצע. הדגים מובלים בלי לציין את מקורם לאתרי ממכר הנקראים "הכרזות", המצלמה הנסתרת תיעדה כיצד דגי מפרץ עכו נמכרים במקום ומשם מגיעים לסועדים בכל הארץ

מדלק ים מעגן נמסר: "לקבוצת דלק או לחברת דלק ים מעגן אין כל נגיעה לזיהום הנטען במפרץ עכו. החברה רכשה מהמדינה את השטח המזוהם, לאחר שהשטח זוהם והופקר במשך עשרות שנים. מאז רכישת הקרקע פועלת החברה לנקות אותו על מנת להשיבו למצב הראוי לפיתוח, והשקיעה בכך עשרות מליוני שקלים עד כה. החברה פועלת בתיאום מלא עם הרשויות, על פי כל ההנחיות שניתנו, ומקווה להשלים בהקדם את ניקוי הקרקע ופיתוחה, בהתאם לתכניות העסקיות".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הטענות אינן נכונות. המשרד להגנת הסביבה דורש מבעל הקרקע לשקם את השטח. המשרד דורש מדלק ים מעגן לסיים חקירת הקרקע שכללה אלפי דיגומים בשטח ולהגיש תכנית שיקום עד לספטמבר 2020. נציין, כי חקירה של אזור מורכב כזה כוללת ביצוע של אלפי דיגומים, ניתוח התוצאות והערכת סיכונים לאדם ולסביבה.

"זיהום קרקעות מהווה את אחד האתגרים הסביבתיים המשמעותיים ביותר בישראל כיום. מקרה תעשיות אלקטרוכימיות ממחיש את הצורך בהרחבת סמכויות המשרד לעניין שיקום זיהומי קרקע במפעלים שנסגרו. לאור מקרה זה ומקרים נוספים, בכוונת המשרד לקדם חקיקה מקיפה בתחום הקרקעות המזוהמות כך שיעמדו בידי המדינה כלים טובים יותר לאכיפת שיקום קרקעות מזוהמות, כמקובל במדינות ה-OECD.

לעניין הדייג: למשרד להגנת הסביבה אין שום סמכויות להגבלת דיג או מניעת מכירה של דגי מאכל. נושא זה מצוי באחריות משרד החקלאות ומשרד הבריאות. עם זאת, המשרד התריע בפני כל הגורמים הרלבנטיים אודות הנתונים שהתגלו בדבר זיהום בדגי ים במפרץ עכו, מיד כשנתגלו".

מעמותת צלול נמסר: "במשך שנים זולג זיהום של כספית וחומרים רעילים אחרים מהמתחם הנטוש של תעשיות אלקטרוכימיות למפרץ עכו. במטרה להפסיק שנים של גרירת רגליים בטיפול בזיהום, הגישה עמותת צלול, יחד עם תושבים מהאזור, בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד בעלי השטח, שהתחייבו לנקות אותו, דלק ים מעגן 2011, באמצעות עורכי הדין חיה ארז, אוהד רוזן וחגי קלעי ועו"ד ג'מילה הרדל ואכים מעמותת אזרחים למען הסביבה".