"האירוע קרה בסביבות השעה 3 וחצי בלילה בשכונה המזרחית של גוש חלב", מתאר בקול יבש מארון גיריס, קב"ט הישוב ג'ש (גוש חלב) וכדי לתבל את הסיפור מוסיף שהטמפרטורה בחוץ היתה שתי מעלות מתחת לאפס. "ביצעו אותו שלושה אנשים, בסרטונים שיש בידי המשטרה ניתן לראות בבירור שהם דתיים. בדיקה שלנו מצביעה על נזק שנגרם ל-160 עד 180 רכבים, למסגד ביישוב ולמספר בתים".
בבוקר התעוררו התושבים לסמלי מגן דוד שרוססו בספרי ירוק על רכבים מנוקבי הצמיגים, על קירות בתים ועל המסגד. גם כתובות נגד התבוללות בעברית קידמו את פניהם. "המשטרה והשב"כ עבדו בגזרה ותפסו צילומי אבטחה משמונה עד עשר מצלמות בבתים פרטיים, וגם נציגים של קרן הפיצויים של רשות המסים הגיעו מהר מאוד", ממשיך גיריס ומתכוון לקרן שאחראית בן היתר לפיצוי עבור נזקים שנעשו לרכוש כתוצאה ממעשי איבה בעלי אופי גזעני או לאומני.
זו לא הפעם הראשונה שהמשטרה, השב"כ ונציגי קרן הפיצויים נוהרים לג'ש. ביקורם הקודם במקום קרה רק ביולי אשתקד בעקבות ניקוב צמיגי 23 מכוניות וריסוס כתובות על קירות של כמה בתים. גם במרץ 2014 אירע מקרה דומה ביישוב, אז נוקבו צמיגים של 44 מכוניות וחודשיים לאחר מכן נעצרו שלושה נערים שהואשמו בפשע והנזק שנגרם נאמד ב-117 אלף שקלים.
"אי אפשר להשוות את המקרים הקודמים ביישוב למה שהיה היום", אומר אליאס אליאס ראש המועצה מזה 12 שנים. "המקרה הזה חוזר על עצמו כבר בפעם השלישית, בהיקף גדול הרבה יותר הפעם ועם פגיעה במסגד באמצעות ריסוס כתובת גזענית עליו".
אליאס מוחה על אוזלת ידה של המשטרה והמדינה בשמירה על ביטחון התושבים: "אני פונה למשטרה, לראש הממשלה ולשר לביטחון פנים: אנחנו אזרחי מדינת ישראל ומגיע לנו ביטחון, את החובות שלנו אנחנו משלמים טוב מאוד".
"אני פונה למשטרה, לראש הממשלה ולשר לביטחון פנים: אנחנו אזרחי מדינת ישראל ומגיע לנו ביטחון, את החובות שלנו אנחנו משלמים טוב מאוד"
"מאז המקרה ביולי, לא שמענו מהמשטרה ולא נעצרו חשודים", אומר שרבל עבוד, תושב המקום. "התחושה היא שהמשטרה לא מתייחסת ברצינות לאלימות מהסוג הזה, אולי בגלל שמדובר בכפר ערבי, פתרון הבעיה הוא לא באג'נדה שלהם. התנהגות השוטרים בזירה מזכירה יותר התנהגות של עיתונאים: הם באים, רושמים, בוחנים ואף פעם לא חוזרים יותר. התחושה היא שהם פועלים לשם הפרוטוקול".
אירוע תג מחיר האחרון בגוש חלב גרר גינויים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני גנץ, אבל תושבי גוש חלב לא מתרשמים, "גינויים זה טוב מאוד, אבל הם לא נותנים מאומה", אומר אליאס ומתאר את שגרת החיים בכפר בין גינוי לגינוי, "אנחנו יודעים להבדיל בעצמנו בין מי שמבצע מעשים כאלה לבין הרוב, שלא פועל כך. מה שאנחנו רוצים זה לראות את העבריינים מאחורי סורג ובריח".
“התחושה כרגע היא מאוד פסימית. אנחנו מרגישים מוזנחים", אומר עבוד. "הותקפנו בתוך הבית שלנו. בראש ובראשונה, המשטרה אחראית על כך שזה קרה שוב, אבל היא לא האחרונה שאשמה באירוע הזה. האחרון שבגללו זה קרה נמצא בראש ההיררכיה", הוא אומר ומתכוון לראש הממשלה, "האירוע פשוט ממחיש את ההסתה שקיימת נגד הציבור שלנו. זה לא סכסוך שכנים, מעולם לא היו לנו בעיות עם אחד היישובים הסמוכים".
"מבחינת התושבים, יש כאן איום קיומי", הוא ממשיך. "ג'ש הוא ישוב תיירותי ויש חשש שבגלל האווירה שתגי המחיר יוצרים אנשים לא רצו לבוא לכאן. כרגע, יש קריאות להקים שערים מסביב לישוב ולשמור אותם סגורים בלילות ולהקים מחסום כניסה לכפר".
התנהגות השוטרים בזירה מזכירה עיתונאים: הם באים, רושמים, בוחנים ואף פעם לא חוזרים יותר. התחושה היא שהם פועלים לשם הפרוטוקול"
כשאני שואלת את מארון, קב"ט היישוב, לגבי הקריאות שמתאר עבוד הוא לא מכחיש: "כן, אבטחה בכניסה, אבטחה מסביב לשעון. שמעתי את הדברים האלה ואנחנו מתייחסים לפתרונות בכובד ראש. המועצה עושה הכל כדי לתת לכך מענה, כולל חוק עזר עירוני לשמירה שצריך להיות מאושר על ידי יחידת הביטחון של משרד הפנים, אבל אין עכשיו ממשלה כדי לאשר חוק עזר כזה".
אבל פתרונות מתחום הביטחון לא מרשימים את עבוד. "אם נסגור שערים ואת הכניסה ליישוב אנחנו נחיה בכלא", הוא אומר בכעס. "זה יפתור את בעיית הביטחון באופן אידיאלי אולי, אבל זה פתרון נוראי".