בשימוע שהתקיים היום בבית הדין לבקורת משמורת בכלא גבעון, החליט הדיין רג'א מרזוק לא להתיר שחרור בערבות של אם אזרחית ניגריה ובנה שנולד בארץ. האם, בלסינג ובנה פייבור, בן ה-8 שלומד בכיתה ג' בבית הספר גליל בדרום תל אביב, נעצרו בסביבות השעה שש בבוקר ביום חמישי בביתם על ידי פקחי רשות ההגירה.

עו"ד טלי סהר המייצגת את המשפחה הגישה ערעור בבית הדין לעררים, שם הוצא צו ארעי שמונע את גירוש המשפחה עד להחלטה חדשה. תגובת משרד הפנים לערעור צפויה להתקבל עד שמונה בערב היום.

"פייבור אוהב מאוד לצייר", מציינת סהר שנפגשה עם המשפחה אתמול והיום. "הוא צייר מוכשר עם כישרון חריג ומיוחד. דאגתי שיביאו לו דפים ועפרונות כדי שיוכל לפרוק את מה שהוא מרגיש. הוא ביקש גם ספרים, אבל אין בגבעון ספרות ילדים וקשה להכניס את זה פנימה. אין לו יותר מדי איך להעביר שם את הזמן. פייבור גם אמר שהוא מתגעגע לבית הספר". מארגון UCI הוסיפו כי הילד יסובל מאוד בכלא, ומתחנן שיניחו לו לחזור לבית הספר.

בנוסף לבלסינג ופייבור נעצרו ביום חמישי שתי משפחות נוספות של עובדים זרים שאשרות השהייה של ההורים פגו. המשפחות שוחררו בערבות כבר באותו יום. מריה, עובדת זרה מהודו שאשרת השהייה שלה פגה לפני 12 שנים כשילדה את בנה מירון, שוחררה בערבות של 20 אלף שקל והאוכלוסין. וקיבלה צו גירוש ל-17 בנובמבר, מבלי שנערך לבנה שימוע כמתחייב בהנחיות משרד המשפטים לרשות ההגירה. עורך דינה של מריה אמר שיגישו ערעור בימים הקרובים נגד הגירוש. תאריך גירוש עבור המשפחה השניה, בני הזוג טינה ואינטראי מהודו ובנותיהן אליאנה בת ה-7 ומיכל בת השנה, טרם נמסר והם שוחררו בערבות של 25 אלף שקל.

---

לפני יומיים פרסמו המוזיקאי יהלי סובול והפעיל החברתי ד"ר אבי עופר עצומה הקוראת להשבית את מערכת החינוך בכל עיר שבה נעצרו ילדים, ועד אשר כולם ישוחררו ממעצר. "יש להמשיך בכך עד אשר הזוועה תיפסק ומעצרי הילדים יופסקו כליל", נכתב בעצומה. נכון לכתיבת שורות אלו חתמו על העצומה למעלה מ-3,000 איש ואישה, בהם מנהל בית הספר ביאליק רוגוזין בתל אביב, ג'לאל טוחי.

זלזול באמנה לזכויות ילד

גל המעצרים של שבוע שעבר היה מפתיע במיוחד לאחר שבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל ביטל בשבוע שלפני כן צווי גירוש שהוצאו לשתי משפחות שנעצרו והוחזקו במתקן המעצר גבעון. הצווים בוטלו מאחר ורשות ההגירה והאוכלוסין הוציאה אותם מבלי להתחשב בהנחיות משרד המשפטים מתחילת אוקטובר לגבי עריכת שימוע. 

ההנחיות הורו לרשות ההגירה והאוכלוסין לערוך התאמות בהתנהלותה ונהליה, כך שרצונם של קטינים וטובתם יילקחו בחשבון כשיקולים מרכזיים בהחלטות בעניין המשפחות המועמדות לגירוש והורו לערוך שימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות לילדים בני 12 ומעלה.

עורך הדין דודי תדמור שמייצג בהתנדבות מספר משפחות מועמדות לגירוש פנה למנדלבליט בבקשה להנחות את רשות ההגירה והאוכלוסין להפסיק את מעצרי משפחות העובדים הזרים והוצאת צווי הגירוש להן עד שיוטמעו בהליך נהלים שנכפו על הרשות לפני כמעט חודש מטעם משרד המשפטים.

"בייסוד החלטת משרד המשפטים עומדת הגישה הבסיסית ביותר, אשר מעוגנת בין היתר בהוראות האמנה בדבר זכויות הילד, לפיה יש להעמיד את טובת הילד כעקרון ראשון במעלה, ולהכיר בכך שילדים הם בעלי אישיות, בעלי צרכים, ובעלי אינטרסים וזכויות משל עצמם", כתב תדמור ליועמ"ש.

יתרה מכך, ציין תדמור במכתבו כי "את פעולותיהם מבצעים אנשי הרשות תוך שלילה מובהקה, שיטתית, קבועה ובלתי חוקית של זכות הייצוג מהעצורים, ובכלל זה מילדיהם הקטינים" והוסיף כי יפנה למנדלבליט בסוגיה זו בנפרד.

מניעת פגישה עם עורך דין 

לטענת תדמור סירבו ברשות ההגירה והאוכלוסין למסור לו מידע ומסמכים בנוגע למשפחה בני הזוג מהודו שנעצרה בבוקר יום חמישי ורק לאחר מאמץ קיבל מידע טלפוני חלקי ומקוטע. ליויאן סגל, עורך דינה של מריה, העצורה השניה מיום חמישי, סיפר במהלך היום שרשות ההגירה לא חשפה את מקום המצאותה של מריה ואת הכוונה לגביה ולגבי בנה.

כשהגיע סגל בבוקר למתקן המעצר גבעון על מנת להפגש עימה ביום חמישי, נאמר לו שאיננה שם ובמוקד המנהל והאכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה לא ענו לשיחותיו במהלך כל היום. למעשה, הוא נפגש איתה לראשונה רק בשעות הלילה המאוחרות כשהתקבלה הודעה שהיא תשוחרר בערבות, לאחר שהוצא לה ולבנה צו הגירוש.

"את פעולותיהם מבצעים אנשי הרשות תוך שלילה מובהקה, שיטתית, קבועה ובלתי חוקית של זכות הייצוג מהעצורים, ובכלל זה מילדיהם הקטינים"

חברת הכנסת מטעם כחול לבן, מיקי חיימוביץ' נכחה בהפגנה שנערכה בבית הספר גבריאלי ביום חמישי נגד גירוש משפחות העובדים הזרים אמרה. "חבל שאנחנו נאלצים להעביר את הילדים האלה שיעור אזרחות בצורה הזאת, אבל גם זו דרך", היא אמרה "עמדת כחול לבן, כפי שבאה לידי ביטוי גם במצע שלנו תומכת במתווה האו"ם שהושג בזמנו. זו עמדה ראויה וטובה וחבל שהממשלה חזרה בה תוך זמן קצר כל כך. 

עצם המחשבה שגירושים נעשים באופן הזה- שילד יושב בבית הספר וחושב אם פקחי ההגירה הם מי שיבואו לקחת אותו בסוף יום הלימודים, המחשבה שילד יושב בבית מעצר בלתי נתפשת. זה גם מנגן על ההסטוריה האישית שלנו, אבל זה נכון לגבי כל ילד. ובמיוחד בסיפור הזה, כשלא מדובר בכמויות של אנשים שמאיימות על הצוויון הדמוגרפי של מדינת ישראל".