היה נכון: בפעם הראשונה יצאה תנועת הצופים למחות נגד גירוש הילדים הזרים

הנהגת מחוז תל אביב של תנועת הצופים ערכה הערב הפגנה בכיכר הבימה בתל אביב בדרישה לעצור את גירוש ילדי מהגרות העבודה ולהסדיר את מעמדם. כשהקריאה "הם משלנו" נשמעה שוב ושוב מפיהם של ילדים במדי תנועת הנוער הוותיקה, שאינה רגילה במאבקים פוליטיים.

ההחלטה לקיים את ההפגנה התקבלה בהנהגה לאחר שבשבוע שעבר נעצרו שניים מחניכי שבט "איתן" בשכונת שפירא, גנה בת -12 וראלף בן ה-10, על ידי משטרת ההגירה ונכלאו במתקן גבעון שבכלא רמלה.  השבוע פסק בית הדין באופן תקדימי לעצור את הגירוש של גנה וראלף, והורה למשרד הפנים לקבל החלטות חדשות בעניין תוך התחשבות בעקרון טובת הילד, והנזקים הנפשיים שיכולים להגרם להם במידה ויגורשו מהמדינה. בנוסף, פקד בית הדין על רשות ההגירה והאוכלוסין לא לנקוט בתהליכי אכיפה נגד המשפחות במהלך 30 ימים מרגע שתתקבל החלטה חדשה בעניינן.

כאלף מחניכי התנועה התכנסו בכיכר למחות נגד גירושם או גירוש חבריהם במקום לקיים את פעולת יום שלישי בערב כנהוג בשגרה. "מתוך כ-100 המשפחות שמועמדות לגירוש כרגע, יותר חצי מהן משפחות של חניכים שלנו", מספרת ד"ר יפעת טהרני, יו"ר השבט בעשור האחרון.

"אחרי הקיץ האחרון, ובעיקר אחרי שבשבוע האחרון נעצרו שני חניכים שלנו בהפרש של יומיים, ניסינו לחשב את צעדינו ולראות איך אפשר להתמודד עם הרעה הזאת. חוסר האונים הביא אותי להבין שהדרך הנכונה היא להוציא בני נוער לרחובות. אני חושבת שלעשייה של נוער למען נוער יש משמעות שהיא מעבר לזו של פעילי שמאל. רצינו שילדים ותנועת הצופים העבריים יגנו על ילדים ויאמרו 'לא ניתן לכם'".

שבט איתן הפועל בשכונת שפירא בדרום תל אביב הוקם ב-2007. בניגוד לשבטי הצופים האחרים שימי פעילותם חלים פעמיים בשבוע, הפעילות בשבט כוללת גם מועדונית הפעילה בכל ימות השבוע עקב האוכלוסייה המגוונת הפוקדת אותו, רובה של מהגרי עבודה ופליטים. בכל ההפגנות שהתקיימו עד כה בעניין הגירוש ניתן היה להבחין בכמות גדולה של בני נוער במדי תנועת הצופים.

"חייתי בבועה, לא הבנתי את הזוועות"

עמית ונוח בני ה-18 החלו את שנת השירות שלהם בשבט איתן באוגוסט האחרון. "הלכנו לכל ההפגנות, מזו מול בית הכלא ועד לזו מול בית הדין", הם מספרים, "אנחנו פשוט מזועזעים שדברים כאלה קורים".

"כמובן שידענו על הגירוש שמתחולל לפני שהתחלנו את שנת השירות", מספר נוח מהישוב הקהילתי גיתה בצפון הארץ, "אבל חייתי בבועה. לא הבנתי את הזוועות שקורות בתוך תל אביב. הילדים בוכים ולא מבינים מה קורה סביבם, חברים נעלמים להם".

"כשאת זוכה להכיר את האנשים שהגירוש מאיים עליהם, את מבינה מה המשמעות שלו באמת. אנחנו רואים המון ילדים שבוכים ומפחדים לצאת לרחוב אחרי פעולות, אבל הם לא נותנים לזה לעצור אותם וממשיכים להגיע", מוסיפה עמית שהגיעה לשנת השירות מנתניה. "כששמענו על המעצרים בשבוע שעבר לא נשארה עין אחד יבשה. אמרנו שאין מצב שניתן לזה לעבור בשקט".

"זו הפעם הראשונה שתנועת הצופים מבטלת יום פעילות ויוצאת למחות", מעירה טהרני, "המקום היחידי שבו כל הנהגת תל אביב מתכנסת הוא מחנה הקיץ, זה מעיד על כמה האירוע הזה הוא חריג ומשמעותי".

"כשאת זוכה להכיר את האנשים שהגירוש מאיים עליהם, את מבינה מה המשמעות שלו באמת. אנחנו רואים המון ילדים שבוכים ומפחדים לצאת לרחוב אחרי פעולות"

"זה היה הקיץ האכזרי ביותר שידענו", היא ממשיכה, "במקום לעלות למחנה קיץ – חניכים שלנו נאלצו להסתתר מפני פקחי הגירה. ההשתתפות בקייטנה שלנו היתה דלה.לטקס סיום המועדונית שאנחנו מפעילים ומתרחש מדי שנה באוגוסט בהשתתפות ההורים והילדים, כמעט ולא הגיעו אליו משתתפים כי הם התחבאו. קיבלנו תוך כדי טלפון מחניכה שמשטרת ההגירה דפקה להם על הדלת".

בתום ההפגנה ועל רקע התפזרות החניכים לעשרות האוטובוסים שהביאו אותם לכיכר הבימה מבקש נוח למסור מסר לשר הפנים ולאנשי רשות ההגירה והאוכלוסין: "תדמיינו שאלה הילדים שלכם, זה נראה לכם הגיוני שיעשו להם משהו רק כי הם לא נולדו במקום הנכון? שימו את עצמכם במקום הילדים האלה. לא הייתם נותנים לזה לקרות לאנשים קרובים אליכם, ואתם יודעים זאת".

"אנחנו מחבקים את כל החניכים שלנו ללא כל קשר לנייר כזה או אחר, אנחנו מוקיעים מעצר של ילדים ואנחנו קוראים למצוא פיתרון הומני, דמוקרטי וליברלי למצבם", מסכמת טהרני. "אנחנו תמיד מוכנים לביקורת. השבט שלנו מתמודד עם זה יום יום, גם ברחובות דרום תל אביב וגם מחוצה להם", מוסיפה טהרני בציפייה לשפי פז ופעיליה שלא פקדו לבסוף את ההפגנה, "אבל אנחנו מקווים שערכי האחווה והרעות ההדדית הרימו ראש וניקו את האווירה מקולותיהם של גיבורים על ילדים שאינם בוחלים באמצעים. החברה הישראלית חזקה ובנויה מספיק כדי להכיל שוני וגיוון".