נער בן 15 וחצי צעד בשעות ערב מוקדמות לעבר חדר הכושר הסמוך לביתו בחולון, כשלפתע הגיח מאחוריו אדם זר ותפס בידו. "משטרה", הוא הציג את עצמו בגסות ונופף בפני הקטין בתעודה מזהה, אבל הנער לא הספיק לזהות את הפרטים הרשומים בה. "מה אתה עושה בשכונה?" שאל השוטר הסמוי את הצעיר והמשיך להמטיר עליו שאלות: "מאיפה אתה בא? בן כמה אתה? איפה אתה גר?".
הקטין המבוהל השיב לשאלותיו, אבל השוטר לא הרפה. הוא החליט שיש לערוך בדיקה בתיקו של הקטין ולבצע חיפוש על גופו. כל התהליך הזה נמשך 20 דקות בערך, כשלאחר מכן הוא שוחרר. למה השוטר הסמוי עיכב את הקטין? הסיבה לכך לא נמסרה לנער עד היום, כשנה אחרי המקרה.
שלוש שנים קודם לכן הלך הקטין למכולת כשהוא עונד שעון ושרשרת שקיבל במתנה לבר המצווה שלו. הוא קנה שוקו ולחמנייה, כאשר שוטרים רצו לעברו. "מה אתה עושה בשכונה הזו", שאלו אותו ובדקו מאיפה קיבל את השעון והשרשרת שברשותו. גם במקרה הזה לא הוסבר לקטין מדוע עוכב.
רשימת העיכובים התמוהה לא הסתכמה בשני המקרים הללו. בינואר האחרון עמד הקטין בשעות צהריים מתחת לבניין של חברו והמתין לו. שוטרים שנסעו בניידת חלפו על פני הקטין, הבחינו בו ועצרו לשאול שאלות. "מה שלומך", שאל השוטר את הקטין ואז ביקש ממנו לנתק את הטלפון. השאלות הבאות היו פחות לבביות: השוטר שאל למעשיו, איך הוא קשור לשכונה, מי הם חבריו ולאן הם הולכים.
חבריו של הקטין ניסו לדבר ללבו של השוטר, אמרו לו שהוא "ילד טוב". השוטר בדק את פרטיו של אחד מחבריו במסוף המשטרתי ובסופו של דבר הם שוחררו. גם הפעם השוטרים לא הזדהו בפני הקטין ולא הסבירו מדוע הוא מעוכב, כמו בשאר המקרים. אפשר אולי לחשוב על סיבה אחת: הקטין ממוצא אתיופי.
"התלונה במשטרה לא זכתה להתייחסות"
בימים אלה מתבררת בבית המשפט תביעתו של אותו קטין נגד המשטרה. האגודה לזכויות האזרח, באמצעות עורכת הדין אן סוצ'ין, שהגישה את התביעה בשמו של הקטין, טוענת כי מעבר לכך שכל המקרים המתוארים כאן הם לא חוקיים – הם חמורים כפליים "נוכח היטפלותם של השוטרים לנתבע אך ורק בשל צבע עורו ובשל האופן שבו התייחסו אליו בגסות וכוחנות וכמי שאינו שייך למקום ולא אמור להימצא באזור נוכח מראהו".
העיכוב, החיפוש, התחקור – כל אלה, על פי כתב התביעה, אמורים להיעשות במקרה של חשד סביר, תוך הסבר מדוע הדברים נעשים. כמו כן היעדר ההזדהות, בפרט כאשר מדובר בקטין, מהווה הפרה של חובת השוטרים. המקרה האחרון, שארע כאמור בחודש ינואר השנה הגדיש את הסאה. ניסיונות של משפחת הקטין וגורמים בבית הספר שבו הוא לומד להביא לבירור העניין עלו בתוהו.
"בהעדר פרטים מזהים באשר לשוטרים שעיכבו את התובע וביצעו עליו חיפוש, לא התאפשר לתובע ולבני משפחתו להגיש תלונה במשטרה ו/או במח"ש כנגדם", נכתב בכתב התביעה. "פנייתו של מנהל בית הספר של התובע בתלונה למשטרה וכן התלונות שהגיש אח של התובע באתר המשטרה, לא זכו להתייחסות. כך, גם פניית הח"מ בעניין זה ליועמ"ש לממשלה, למנכ"לית משרד המשפטים וליועמ"ש משטרת ישראל, לא זכתה לכל מענה".
התיק נגד השוטר שירה בביאדגה נסגר
בינואר האחרון נורה למוות יהודה ביאדגה מבת ים על ידי שוטרים. ביאדגה, יוצא אתיופיה, מתמודד נפש והלום קרב, יצא מביתו כשסכין בידו. אחד השוטרים ירה בכתפו ובבטנו והביא למותו. בעקבות הירי החלה מחאה של אקטיביסטים נגד פרופיילינג ואלימות משטרתית כלפי בני העדה האתיופית. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שעמד אז בפני פריימריז ובחירות, הבטיח לעקוב אישית אחר חקירת מח"ש.
בשבוע שעבר הודיע מח"ש כי הם סוגרים את התיק נגד השוטר שירה בביאדגה וכי הוא לא יועמד לדין. עורך הדין של המשפחה, צחי לסרי, טען כי "ראשי מח"ש סירבו להכיר בראיות בסיסיות " שהביא לידיעתם במהלך החקירה, וכי ההחלטה נותנת רוח גבית למקרים דומים. משפחתו של ביאדגה הודיעה שתערער על ההחלטה.
ביאדגה ז"ל והקטין מחולון שתובע את המשטרה כעת הם קורבנות לשיטת הפרופיילינג, שמייחסת מסוכנות לאדם רק בשל השתייכותו לקבוצה גזעית, אתנית, דתית או לאומית – גם אם אין כל מידע על כך שאותו אדם מסוכן. השיטה הזו מהווה אפליה אסורה לפי חוק במדינות המערב וגם לפי הדין הבינלאומי. לפי העדויות ישנם מקרים שבהם היא גורמת לא רק למבוכה למעוכב – אלא לטראומה של ממש.
מתי משתמשים בפרופיילינג? בעיקר בתחומים של ביטחון והגנה על הציבור. מחקרים שנערכו במקומות שונים בעולם סותרים את הטענה שאכיפת החוק שמבוססת על סטריאוטיפים מגבירה את היעילות המשטרתית – אפילו להיפך.
מהי עילה סבירה?
ביולי 2016 פורסם דוח מסכם של הצוות למיגור הגזענות כלפי יוצאי אתיופיה שהוקם מכוח החלטת ממשלה מספר 1107 מפברואר 2016. בראש הצוות עמדה אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים.
המלצות דוח פלמור יושמו בחלקן. דוח של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שפורסם בחודש שעבר חשף כי מספר התלונות על גזענות ואפלייה עלה פי שלושה לעומת השנה הקודמת. 40% מהתלונות התקבלו מיוצאי אתיופיה. מנגד הדוח הראה כי נרשמה ירידה במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, כמו גם בתחום המעצרים והגשת כתבי אישום, אם כי יש הטוענים בקהילה שהנתונים האמיתיים רחוקים מכך ושהירידה אינה דרמטית.
על אף הנתונים המעודדים, נוהל הזדהות מעודכן שהופץ לאחרונה על ידי משרד המשפטים מעלה שאלות לגבי תקפות הנתונים. כך למשל, שוטר רשאי לבקש מאזרח להזדהות בשל "עילה סבירה". מהי עילה סבירה? לשיקול דעתו של השוטר. הדרישה להזדהות לא נחשבת לעיכוב ואין כל דרישה לתיעוד. יש חשש שהנוהל החדש הוא עמום, לא פותר כלל את נושא שיטור היתר ולא מאפשר מעקב ותיעוד על הפעלת הסמכות להזדהות.
החלטת מח"ש באשר להתנהלות המשטרה באירוע שבו נהרג יהודה ביאדגה ז"ל קריטית. יש מקום להעריך שאם התיק ייסגר בלא כלום תתעורר מחאה נוספת של יוצאי אתיופיה. הפעם זה לא יעבור בשתיקה.
