חברת מועצת העיר אשקלון עתרה השבוע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד עיריית אשקלון, עמותת "קרן אשקלון" והממונה על מחוז דרום במשרד הפנים. העותרת, עו"ד אווה טוטאי יחד עם עו"ד רון יוסף, דורשת מביהמ״ש לחייב את הגופים לחשוף את מלוא המסמכים הנוגעים לשימוש בכספי תרומות בסך כולל של כ-26 מיליון שקלים, שהתקבלו בעיר מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" לרווחת התושבים.
על פי העתירה, שהוגשה מכוח זכות העיון של חברי מועצה ועל פי חוק חופש המידע, העירייה והגופים האחרים נמנעו מלהציג "בשקיפות מלאה וכדין את המסמכים הרלוונטיים היכולים להאיר על תהליך קבלת ההחלטות למימושן של התרומות", לשון העתירה. העותרת מפרטת השתלשלות אירועים ארוכה עם פניות חוזרות ונשנות לעירייה, אשר לטענתה ״נמנעה מלשתף פעולה ולאפשר את העיון במסמכים״. רק לאחר פניות רבות הועברו לה חלק מהמסמכים המבוקשים כשהם ״נעדרי מידע מהותי, מעוררי תהיות ושאלות, ורב הנסתר בהם על הגלוי״.
"הגשנו את העתירה במטרה לחשוף לציבור מה נעשה עם הכסף שהתקבל בתרומות לאורך כל מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ומבצע ׳עם כלביא׳", סיפרה טוטאי בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום. ״במהלך השנתיים האחרונות ראש העיר יידע את המועצה בקבלת התרומות, אבל סרב לענות על שאלות בנושא. חודשים שלמים אני מנסה להבין בעצמי ולא מקבלת מענה מלא".
אין פרוטוקול, אין מעקב
בשנתיים הראשונות למלחמה, בצל המחסור החמור במיגון ובציוד חירום לתושבים, גייסה עיירית אשקלון 26 מיליון שקל מתרומות מהארץ ומחו״ל, רובן הגדול באמצעות עמותת ״קרן אשקלון״. מטרתה של הקרן לסייע בתחזוקה, ובתפעול הפעילות השוטפת של העיר, ובעקבות המלחמה החלה להתמקד בחירום ובחוסן תושבי אשקלון. על פי מסמכי העמותה, בשנת 2023 עמדו הכנסותיה על 23.6 מיליון שקל ובשנת 2024 עמד הסכום על 11 מיליון שקל. על פי העתירה, בסך הכל גייסה סייעה העמותה בגיוס של 20 מיליון שקל שהועברו לכאורה לעירייה.
בישיבת מועצה שהתקיימה באפריל 2024 שיתף תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון, כי עמותת ״קרן אשקלון״ גייסה תרומות בסך 17.3 מיליון שקל לאחר שאושרו בשתי פגישות של ועדת התרומות. על פי פרוטוקול הישיבה, חברת המועצה עו"ד תמר קידר טענה כי פנתה מספר פעמים עם בקשות עיון בתרומות שאושרו חודשיים קודם לכן והוצגו לראשונה בישיבה, ולא קיבלה מענה. "לא ראיתי שום פרוטוקול מוועדת התרומות, הוא לא הוצג פה", אמרה בישיבה. ״אנשים היו במצוקה בלתי נסבלת, ילדים קטנים, נכים, אנשים שרצו להתפנות, לא הייתה להם עזרה. אם היו תרומות כאלה, לאן הן הלכו ולטובת מי? זה דבר בסיסי שצריך לפרסם כדי שאנשים ידעו". בתגובה לדבריה, על פי הפרוטוקול, הבטיח מנכ״ל העירייה, חזי חלאויה, כי "הכל קיים, שום דבר לא מוסתר", וכי מי שירצה יוכל ״לקבל את הכל״.
מאז במשך כשנתיים מנסים חברי המועצה להבין מה קרה עם הכסף ונתקלו בחומות בירוקרטיה ובתשובות ריקות מתוכן. ״זה סכום לא קטן, הציבור צריך לדעת מה עושים איתו. מאז התקבלו עוד תרומות וגם בנוגע אליהן לא קיבלתי תשובות", שיתפה טוטאי. "הרגשתי שמנסים לנפנף אותי".
הבקשה ״מוצתה״
על מנת שתרומה לעירייה תאושר ותחשב כשרה עליה לקבל אישור מוועדת התרומות של העירייה, שהפרוטוקולים שלה צריכים להיות מוצגים באתר. כמו כן, על התרומה להיות מלווה בהסכם בכתב מול התורם שמגדיר את מהות התרומה, מטרתה ותנאיה, חתום על ידי מורשה החתימה של הרשות המקומית, רישום התרומה בספר החשבונות של הרשות, הודעה למועצת הרשות על קבלת התרומה ופרסומה באתר האינטרנט בצירוף חוות הדעת של הוועדה.
מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום עולה כי הפרוטקולים של הוועדות שאמורים להיות מפורסמים ונגישים לציבור קיימים רק משנת 2024 לארבע פגישות בלבד, כאשר אחד מהם אינו חתום ומופיע ללא החלטה. כמו כן, מלבד התרומות המדוברות באותן ארבע פגישות, לא מפורט על תרומות אחרות, כמו אלו שהתקבלו ע"י קרן אשקלון בשנת 2023.
בעקבות סירובים חוזרים מצד גורמי העירייה לחשוף את הפרטים במלואם, הגישה טוטאי במהלך השנתיים האחרונות שלוש בקשות עיון שונות על פי סעיף 140א׳ בחוק פקודת העיריות, שמחייב את הרשות לאפשר למבקש, חבר המועצה, עיון במסמכים במסמכים תוך שלושה ימים. "עברו הרבה יותר משלושה ימים", העידה. "בהתחלה אמרו שזה לוקח זמן כי מרכזים את המסמכים. אחר כך אמרו שהתרומות התקבלו ע"י הקרן לאשקלון ושאני צריכה לפנות אליהם, אבל כשפניתי לקרן החזירו אותי בחזרה לעירייה. העבירו אותי מאחד לשני ואף אחד לא נתן לי מענה ברור".
בבקשתה דרשה טוטאי לעיין בהסכמים החתומים, במטרות התרומות, ברישומים בספרי החשבונות של העירייה וגם במסמכי הדיווח – מסמכים שמספקת הרשות לתורם על מנת שידע מה נעשה עם כספו. המסמכים הועברו לידיה רק אחרי שפנתה לממונת מחוז דרום במשרד הפנים, אך הם הוגשו עם פרטים מושמטים ובלי החתימות של נציגי הרשות הנדרשות בחוק. ״בלשכת מנכ"ל העירייה אמרו לי שבקשתי מוצתה. לטענתם 'קיבלתי לידיי את כל המסמכים שיש בעירייה ושהשאר אצל הקרן ושהכל נעשה כדין' ולפנות אליהם. אבל העירייה צריכה לדווח לקרן מה היא עשתה עם הכסף. איך זה הגיוני שאין את המסמכים האלו אצל העירייה?".
קק״ל העבירה מיליונים, העירייה טוענת שלא
מהעתירה עולה כי בזמן שטוטאי המשיכה לדרוש את המסמכים החסרים היא פנתה לגופים שונים במטרה לבדוק האם יש עוד תרומות שהתקבלו בעירייה ולא דווחו. כחלק מבדיקתה פנתה טוטאי לקק״ל, וקיבלה מייל ממנהל חטיבה הכספים של קק״ל. בתשובתו ציין כי העבירו לעירייה עם תחילת המלחמה תרומה על סך 5.5 מיליון שקל לטובת "סיוע לצרכי החירום לתושבים". בהתייחסותה לנושא טענה עיריית אשקלון, לכאורה על פי נספח תכתובת שצורף לעתירה, כי "לא נתקבלה תרומה על סך 4 מיליון שקלים מקק"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל או בכלל". מבדיקת המקום הכי חם בגיהנום, אותה תרומה לא מצויינת בפרוטוקולים של ועדת התרומות המפורסמים באתר.
"בעירייה אומרים משהו אחד אבל במסמכים רואים משהו אחר", אומרת טוטאי. "שוב עירבתי את הממונה, ואחרי חודשים של המתנה דחו את הבקשה יחד עם מכתב מהיועמ"ש של העירייה בו טען שהם לא יכולים לדרוש מקרן אשקלון את המידע. מה קשור קרן אשקלון לקק"ל? ניסיתי להסביר להם את הטעות במענה, אבל עד עצם היום הזה לא קיבלתי תשובה. אין לי דרך להסביר כמה זאת תחושה מעליבה שככה זורקים אותך ואפילו לא טורחים לענות". גם בקשת העיון השלישית שנוספה לעתירה לפני כשבועיים ועוסקת בתרומות שהתקבלו לטובת סיוע לאחר "עם כלביא", נותרה ללא מענה.
כחלק מהמאבק של טוטאי היא קיבלה מכתב ממשרד מנכ"ל העירייה בו נכתב כי "הקרנבל ומחול השדים המיותר" שיצרה לכאורה מסב נזק לעיר. "תורמים רבים מביעים סלידה מההתנהגות ומהכותרות בעניין, ולא יהיה מוגזם לטעון כי רבים מהם לא יעמדו לצד העיר ותושביה בשעת החירום הבאה", נכתב. "זה מחרפן אותי", היא אמרה. "אולי אם היה כאן מנהל תקין ושקיפות לציבור אז תורמים לא היו מביעים סלידה, אבל הניסיונות להשתיק אותי ואחרים זה רק סימן שמישהו אולי מסתיר משהו ומפחד שנגלה". לפני שהגישה את העתירה, שיתפה אווה מכר שלה בנושא. "הוא אמר לי שלהסתיר את המידע הזה מהציבור זה פשע מלחמה. בהתחלה הזדעזעתי מהאימרה הזאת. היום אני מבינה למה הוא אמר את זה".
מקרן אשקלון נמסר בתגובה: ״קרן אשקלון תעביר את תשובתה לבית המשפט לפי הזמן שנקבע״.
פנינו לעיריית אשקלון על מנת לקבל את תגובתם. זו תתפרסם כשתתקבל.
