בלי פרסומות. בלי בעלי הון. בלי בולשיט
משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך
"כשהתקשרתי למוקד 106 של העירייה בשביל לשאול האם תושבי אשקלון זכאים להתפנות, אמרו לי שהם לא מכירים דבר כזה ושנתעדכן בתקשורת", מספרת דגנית, תושבת רחוב אפרידר באשקלון ואם לשלושה. "צחקתי וניתקתי. אצלי בבית אין ממ"ד ויש לנו 30 שניות שבהן אני צריכה לרדת שתי קומות ולרוץ לקצה של הבניין בשביל להגיע למקלט. אין מצב שאני מספיקה להגיע לשם בזמן. אני מתגוררת בבניין בן 54 שנה שבו יש שש משפחות, בגג של הבניין יש פתח שהעירייה עדיין לא סגרה, כלומר גם להימצא במדרגות בזמן האזעקה זה לא בטוח בשבילנו".
למרות הדיווחים על הכוונה להרחיב את מבצע "משב רוח" להוצאת תושבי אזור המלחמה להתרעננות, ולהחילו גם על יותר ממאה אלף תושבי אשקלון, הגופים המדיניים שאחראים על המבצע עדיין מתמהמהים. קולות המלחמה שורקים מבעד לחלון, אבל תושבים רבים באשקלון עדיין לא יודעים מה יעלה בגורלם, ואין מי שיתן להם תשובות ברורות. אתמול הגיע ראש העיר, תומר גלאם, לוועדת הכספים של הכנסת לדרוש פתרונות עבורם, ובעיקר עבור 40 אלף תושביו נטולי המיגון.
פנייה שנעשתה מטעם המערכת לגורמים במשרד האוצר העלתה שבניגוד להחלטת ממשלה שהתקבלה ב-12 באוקטובר, לפיה יש לפנות את האוכלוסיה המצויה ביישובי העוטף ועיריית שדרות, טרם הגיעה אליהם החלטת ממשלה דומה באשר לתושבי עיריית אשקלון. "ברגע שהממשלה משחררת החלטת פינוי, מעבירים אותה למשרד האוצר שקובע תקציב לתכנית הפינוי, משרד התיירות צריך לבדוק מקומות במלונות ומשרד הפנים צריך לבדוק שיש מי שיוכל לבצע את הפינוי, מדובר בהליך כלל ממשלתי שטרם נעשה". גם גורמים ברח"ל, רשות החירום הלאומית, המופקדת על תאום בין הגורמים השונים המטפלים באזרחים בשעת חירום השמיעו דברים דומים.
"התרגלנו כבר למבצעים ולאזעקות כמעט בכל קיץ", מוסיפה דגנית, "אבל במלחמה הזאת הטילים מגיעים בצרורות, ואנחנו חשופים. לפני מספר שנים הוסיפו מיגוניות בשכונות מסוימות, אבל זה שכונות שרחוקות מאיתנו. יש לי שני ילדים לוחמים במג"ב, ואני מרגישה שהופקרתי".
בשבוע שעבר התארחו דגנית ושניים מילדיה במלונית בדיזנגוף בשם 190 על חשבון הבעלים, על מנת לברוח רחוק ככל האפשר ממטחי הטילים הכבדים. לאחר מכן עברו לדירה בתל אביב שאותה השאיל להם זוג אמריקאי. "יש חמ"ל של אזרחים טובים בתל אביב שמלווה תושבים רבים מהדרום שמחפשים אירוח. הם דאגו לנו אפילו ברמה של הכביסות", היא מספרת.
השבוע חזרה דגנית לביתה שבאשקלון. "אם האנשים מהמרכז לא היו פותחים את הלב ומארחים אותנו אני לא יודעת מה הייתי עושה עד עכשיו. אבל כמה אפשר להיות מחוץ לבית ולהרגיש נזקק? אין לי כסף לשלם עכשיו לבתי מלון. אני עדיין משלמת משכנתא, לאן אני אלך?".
מעיריית אשקלון נמסר: "ראש העיר נלחם בימים אלו מול המדינה והממשלה בשביל להוציא כ-40 אלף תושבים שאין להם מיגון מאזורי הסכנה. אם המדינה לא נתנה להם מיגון, לפחות שתוציא אותם מחוץ לטווח האש. שר הביטחון מבין את החשיבות והמליץ על פינוי אולם כרגע אין תכנית פינוי ולא קיבלנו תקציב לשם כך. ברגע שיהיה תקציב נעדכן את הציבור בצורה מסודרת".
פנינו לרשות החירום הלאומית לקבלת תגובה וזו טרם התקבלה. נפרסם אותה במידה ותתקבל
