דיון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לכוח אדם בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, שעסק בריבוי מקרי האובדנות בקרב לוחמי ולוחמות צה״ל בסדיר ובמילואים, חשף את גודל המשבר. על פי הנתונים של אגף כוח אדם בצבא, בשבעת החודשים הראשונים של 2025 16 חיילים שמו קץ לחייהם, לעומת 21 מקרים בכל שנת 2024. 

הדיון עסק בפעילות צה"ל למניעת אובדנות בעקבות שבעה מקרי אובדנות של חיילי סדיר ומילואים בחודש שעבר. ״מתחילת מלחמת חרבות ברזל 42 חיילים שמו קץ לחייהם״, אמרה ח״כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי), והוסיפה כי צה״ל לא מסכים לתת נתונים על אנשים את ששמו יד בנפשם בין סבבי מילואים או בעקבות שירות. 

מתוך מקרי האובדנות שנרשמו השנה שבעה הם חיילי מילואים. בחודש יולי התאבדו שלושה חיילים בסדיר, אחד במילואים, ועוד שלושה אחרי שירות ממושך. ״יש מגמה של לוחמי מילואים ששולחים יד בנפשם, וזו מגמה לא טובה״, הוסיפה פרקש-הכהן. 

קורטוב נחמה

הדיון התכנס במטרה לצמצם את מקרי האובדנות בקרב משרתי צה״ל, שזינק ממוצע חודשי של 1.17 מקרים בשנת 2021, ל-2.29 בשנה הנוכחית. מנתוני אגף כוח האדם בצה״ל עולה כי בשנת 2022 נרשמו 14 מקרי אובדנות, בשנת 2023 17 מקרים, 21 מקרים בשנת 2024, ו-16 מקרים בשבעת החודשים של שנת 2025.

המספרים שהוצגו על ידי רח״ט אכ״א, תא״ל אמיר ודמני, לא כוללים מקרי אובדנות בין סבבים, כמו במקרה של אלירן מזרחי, או הלומי קרב ששמו קץ לחייהם, כמו במקרה של דניאל אדרי או נווט הקרב, אסף דגן. 

"חודש לפני שהוא התאבד אמא שלי התריעה בפני מפקד בכיר בחיל האוויר שאסף הולך להתאבד״, אמרה בדיון אחותו התאומה, נטע. ״אמא שלי התקשרה למפקדים לאחר שהבחינה בתסמינים של פוסט טראומה. המפקדים התייחסו בצורה אמפתית, אבל לא מקצועית. הם לא הבחינו כי מוטל לפניהם חייל פצוע, פצוע נפשית״.

למרות בקשות חוזרות ונשנות של חברי הוועדה, במהלך הדיון לא הוצגו נתונים באשר למקרי אובדנות בקרב לוחמי מילואים שהיו בין סבבי הלחימה או מקרים שאירעו לאחר שירות ממושך, אך לא בזמן שהיו תחת צו מילואים או שירות פעיל. כיום צה״ל מכיר באופן אוטומטי רק במי ששם קץ לחייו בזמן שירות פעיל. בכל יתר המקרים, אלו המשפחה שנאלצים לצאת למאבק על הכרה בקרוביהם כחללים. 

״אנחנו צריכים לבדוק אם הבעלים שלנו שלחו יד בנפשם מחר בבוקר, כי ברגע שהם סיימו את המילואים לא הייתה תקופת הסתגלות או עיבוד״, אמרה שמרית טוביאנה, שבעלה עשה 436 ימי מילואים בבסיס שורה. ״בעלי סיים מילואים ביום שישי וביום ראשון הוא התייצב בעבודה. אף אחד לא נתן להם טיפול שהם זקוקים לו, והם לא ישנים ולא יכולים להריח שום דבר. כל העול של הטיפול הוא עלינו״.

שנתיים מאוחר מדי

תא״ל ודמני אף חשף כי צה״ל לא בודק אם הלוחמים שאמורים להיות בעיבוד נכחו בו, ורבים מהלוחמים שיוצאים משדה הקרב חוזרים לחייהם בלי כל ליווי או תמיכה יזומה. 

בוועדה מיהרו לקשור את מספר מקרי האובדנות המאמיר למספר משרתי המילואים, שגדל משמעותית לאורך חודשי המלחמה, ולא למראות הקשים שאותם משרתים עדים להם בסבבים חוזרים ברצועה. גם באשר למצוקה נפשית בקשב משוחררים התייחסו גורמי צה״ל, וחשפו רק לאחרונה הוקמה ועדה בהנחיית שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אכ"א לבחינת המענה לחיילים משוחררים שאינם בשירות פעיל.

המספרים שהוצו בוועדה לא כוללים ניסיונות אובדנות בקרב משרתים סדירים, סוגייה שמעלה טרדה באשר למדיניות ההסתרה הצה״לית. לפני כשנה דיווחנו כי צה"ל מסרב לחשוף את מספר החיילים שיצאו על רקע נפשי מאז ה-7 באוקטובר, נתונים שנחשפו בחודש שעבר בעקבות עתירת עמותת ״הצלחה״ בשם המקום הכי חם בגיהנום. 

צה"ל סירב למסור מידע על מספר החיילים שביקשו להיפגש עם קב"ן, ועל מספרם של אלו שנפגשו עמו בפועל. בתגובה לבקשת חופש מידע שהוגשה בעבר על ידי המקום הכי חם עלה כי בחצי השנה הראשונה למלחמה הוגשו כ-75 אלף פניות לקב"ן, רק כשליש מהן זכו לפגישה. 

אמנם נתונים עדכניים לא עומדים בידינו בשל ההסתרה הצה״לית, אך ההתגאות של רח״ט אכ״א, תא״ל אמיר ודמני כי מספר הקב״נים עלה ל-200 משרתים בסדיר ו-800 במילואים, לצד הניסיון של צה״ל להסתיר את הנתונים לגבי מספר הפונים, מעלה חשש כי האסון הבא כבר בפתח.

״כמי שנחשפה לנתונים הקשים ולמגמות הצפויות בשדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, אני מתריעה מכאן שאנחנו לפני צונאמי״, אמרה ח״כ קטי שטרית (הליכוד). "לא הגיוני שלא נקבל נתונים קונקרטיים מהצבא לגבי היקף הפניות מצד חיילים לוועדות האבחון לבריאות הנפש״, אמרה טובי בנינו ובנותינו נושאים עימם עול כבד גם לאחר היציאה משדה הקרב, אין לנו את הפריבילגיה או הזמן לחכות".

 שובר גלים

לפני כשלושה חודשים לוחמים מגדוד 932 של הנח״ל דיווחו על מצוקה נפשית אחרי 17 סבבים ברצועה. במקום לספק להם מענה טיפולי הם נשפטו, ונקנסו ב-1,500 שקל כל אחד. ״היינו בוועדת חוץ וביטחון כשהגיע ראש אכ״א ואמר בגילוי לב שיש מחסור בחיילים״, אמרה חה״כ קארין אלהרר (יש עתיד). ״לדבר הזה יש קשר ישיר למה עושים עם חיילים שאומרים ׳קשה לי׳. יש מפקדים בשטח, מה עושים איתם?״.

ספק אם התראות הצונאמי יגרמו לגורמים בצבא ובממשלה לשנות דבר. למרות דיווחים חוזרים ונשנים על שחיקה, בדרג המדיני והצבאי מעדיפים להמשיך להתעלם. אך ההתעלמות הבוטה ביותר הייתה בניסיונו של תא״ל ודמני להרגיע את הרוחות, כשסיכם: ״כל מקרה של אובדנות הוא מקרה שאסור שיקרה. עם זאת, חשוב לומר שעל אף שבראייה חציונית יש עלייה במספר האירועים, אם מסתכלים על כל מקרה בודד כפרט לא ניתן לקבוע בזמן זה שמדובר בגל״. אם שבעה מקרי התאבדות בחודש אינם גל, מפחיד לחשוב מהו כן.