בג"ץ הורה היום (ג') למשטרה ולרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים להבהיר מדוע הן מתעכבות בגיבוש נוהל המסדיר תיעוד הפגנות ובמיוחד את השימוש הנרחב שעושים שוטרים בטלפונים הניידים האישיים שלהם לצילום של מפגינים. ההחלטה, שניתנה על ידי השופט עופר גרוסקופף, הגיעה בעקבות בקשה רביעית שהגישה המדינה במטרה לדחות מתן תגובה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח.
עתירה האגודה לזכויות האזרח הוגשה בסוף נובמבר. זאת, כפי שדיווחנו במקום הכי חם בגיהנום, לאחר שהמשטרה פעלה ללא נוהל לתיעוד הפגנות מזה יותר מארבע שנים, מאז ביטול הנוהל הקודם באוקטובר 2020 – בשיאן של הפגנות בלפור.
על פי האגודה לזכויות האזרח היעדר הנוהל הוביל, בין היתר, לפרקטיקה פסולה של תיעוד מפגינים באמצעות טלפונים סלולריים אישיים של שוטרים – פרקטיקה שמעלה חשש לפגיעה בזכויות האזרח וחופש הביטוי. "ההתנהלות המשטרתית פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות המשתתפים בהפגנות לחופש ביטוי ומחאה, לפרטיות ולחירות״, נכתב בעתירה, ונטען כי זו ״יוצרת אפקט מצנן המרתיע את המפגינים ואת הציבור בכללותו ממימוש חופש המחאה והביטוי הפוליטי, ופוגעת בעקרונות יסוד של המשטר הדמוקרטי".
אולי יעניין אותך גם:
בבקשת הארכה הנוכחית, שהוגשה אתמול (ב׳), טוענת המדינה כי "נמשכת עבודת המטה הבין-משרדית להשלמת גיבוש הנוהל" וכי "העבודה מצויה בשלב מתקדם ביותר". יש לראות בעצם ההודעה כי במשטרה, בתיאום משרד המשפטים, "שוקדים על גיבוש נוהל אשר יסדיר את הכללים החלים על עריכת תיעוד מבצעי באירועי סדר ציבורי והפרות סדר ציבורי" – התפתחות המגיעה בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח.
התופעה רק מחריפה
האגודה לזכויות האזרח התנגדה בתוקף לבקשת הארכה וציינה בתגובה לבקשת המדינה כי "מעדויות שהגיעו לעותרת עולה כי תופעת צילום ההפגנות והמפגינים באמצעות טלפונים ניידים אישיים של שוטרים רק הולכת ומחריפה". האגודה הזכירה כי העתירה הוגשה משום ש"מאז ביטול נוהל התיעוד המשטרתי בהפגנות ובאירועי מחאה, למעלה מארבע שנים קודם לכן, המשטרה לא פרסמה נוהל חדש, חרף התחייבויותיה ועל אף פניות חוזרות ונשנות מטעם העותרת".
״בפועל, תופעת תיעוד המפגינים בניידים האישיים של שוטרים רק הולכת ומתרחבת, ועל כן התנגדנו שוב למתן ארכה נוספת כל עוד המשטרה ממשיכה לצלם בהיעדר נוהל ולהתחמק מגיבושו"
לדברי סיון תהל, מנהלת תחום חופש המחאה והביטוי באגודה: ״מדובר בבקשת הארכה רביעית, חצי שנה לאחר שהוגשה העתירה – ארבע שנים לאחר ביטול הנוהל הקודם ולמרות התחייבויות חוזרות ונשנות מצדה לפרסם נוהל חדש״. תהל הוסיפה בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום כי ״בפועל, תופעת תיעוד המפגינים בניידים האישיים של שוטרים רק הולכת ומתרחבת, ועל כן התנגדנו שוב למתן ארכה נוספת כל עוד המשטרה ממשיכה לצלם בהיעדר נוהל ולהתחמק מגיבושו. דרשנו שככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, יינתן צו המחייב את המשטרה לפרסם לאלתר הנחיית ביניים ברורה – האוסרת תיעוד הפגנות באמצעות טלפונים ניידים של שוטרים עד לגיבושו של הנוהל״.
בתגובתה לבית המשפט הדגישה האגודה כי "אפילו לשיטת המשטרה, ולפי הנהלים שבתוקף, ניתן לעשות שימוש בנייד אישי רק בנסיבות חריגות, דחופות ובלתי צפויות, ולא כאשר נמצאים באזור שוטרים המצוידים באמצעי צילום משטרתיים כגון מצלמות גוף".
השופט גרוסקופף בהחלטתו הבוקר ציין כי מדובר בבקשת ארכה ״המבוססת על אמירות כלליות, וללא פירוט לוח זמנים להשלמת תהליך העבודה על הנוהל המתגבש". הוא הורה למדינה להגיש עד ליום שני הבא, ה-26.5.2025, הודעה בה יפורט "לוח זמנים משוער להשלמת התהליך, וכן התייחסות לאפשרות לקבוע הנחיית ביניים כמוצע על ידי העותרים". דרישה זו מצד בית המשפט ללוח זמנים קונקרטי ולהתייחסות להנחיית ביניים היא צעד חיובי שעשוי לזרז את הסדרת הנושא. רק לאחר קבלת הודעה זו, תינתן החלטה בבקשה למתן הארכה.
הדרישה להנחיית ביניים מקבלת משנה תוקף נוכח ממצאים מדאיגים על תפקוד מצלמות הגוף של השוטרים. כפי שדיווחנו במקום הכי חם בגיהנום, בהתבסס על דו"ח חמור של הסנגוריה הציבורית, קיימים כשלים מערכתיים וטכניים בפרויקט מצלמות הגוף של משטרת ישראל. הדו"ח הצביע על תופעה רחבה של אי-תיעוד אירועים, תקלות טכניות שאינן מטופלות, ואף מחיקת חומרי חקירה. באופן מטריד במיוחד, נטען בדו"ח כי "במקרים רבים מדי, דווקא באירועים רגישים וטעונים בהם מתבקש תיעוד האירוע באמצעות מצלמת גוף – למשל אירועי אלימות שוטרים לכאורה, מעצרים קשים או חיפושים שנויים במחלוקת – התיעוד חסר". כישלון זה של אמצעי התיעוד הרשמיים מדגיש את הסכנה בשימוש הגובר והלא מפוקח בטלפונים ניידים אישיים של שוטרים.
״המשמעות ברורה: בהיעדר מדיניות מוסדרת, הרחוב האזרחי מצולם באין מפריע, ללא בקרה וללא אחריותיות: המשטרה ממשיכה למשוך זמן – והציבור ממשיך להיות מתועד באופן לא חוק תוך פגיעה בפרטיותו״
על אף שעתירת האגודה לזכויות האזרח והחלטת השופט גרוסקופף מסמנות כיוון חיובי, התמשכות ההליכים והיעדר נוהל ברור פוגעים בזכות היסוד להפגין ובזכות לפרטיות, ומותירה את האזרחים חשופים לתיעוד שרירותי על ידי שוטרים, ללא פיקוח ובקרה מספקים אודות אופן השימוש בחומרים הנאספים ועל מחיקתם.
״המשמעות ברורה: בהיעדר מדיניות מוסדרת, הרחוב האזרחי מצולם באין מפריע, ללא בקרה וללא אחריותיות: המשטרה ממשיכה למשוך זמן – והציבור ממשיך להיות מתועד באופן לא חוק תוך פגיעה בפרטיותו״, הוסיפה תהל.
