הימים הם סוף אוגוסט, בשממה העזובה של רפיח והחום הבלתי נסבל. לוחמי גדוד 931 של הנח"ל היו עסוקים בטיהור סיזיפי של מבנים. הם עברו בית-בית, חלקם היו ממולכדים, מחכים לרגע הנכון להתפוצץ. במשימת הטיהור או הזיכוי, כפי שהיא מכונה בצבא, אולצו להשתתף גם אזרחים פלסטינים בתור מגנים אנושיים. לעיתים בגלל המחסור בכלבי עוקץ המאומנים לגלות חומרי נפץ, שרבים מהם מתו במלחמה.
רויטל חובל חשפה ב"המקום הכי חם" מקרה חמור שבו נורה למוות פלסטיני שסייע לחיילי צה"ל ברפיח. אותו פלסטיני עבד בצמוד לחיילים מחטיבת הנח"ל, נכנס לפניהם למבנים ומנהרות במרחב רפיח, ובעקבות זאת קיבל אישור לשהות איתם באחד המבנים. מפקד שהגיע למבנה זיהה שמדובר בפלסטיני וירה בו למוות. הוא לא עודכן שהפלסטיני שסייע לצה"ל קיבל אישור להיכנס למבנה ולשהות עם הלוחמים, וגם לא טרח לבדוק את זה. בדובר צה"ל אישרו את פרטי המקרה. הכתבה זכתה לאיזכורים בתקשורת הארצית והבינלאומית.
כמה כסף מוציאה הממשלה על פרסום בערוץ 14? נתונים בלעדיים שמפרסם איתמר ב"ז מעלים שההוצאה על פרסום בערוץ פרו-נתניהו זינקה כמעט פי ארבעה בשנתיים. מהבדיקה עולה כי אצל משרדי ממשלה שנשלטים בידי הליכוד, בהם משרד ראש הממשלה, הזינוק גבוה אף יותר. גורם המעורה בעסקאות הפרסום הממשלתיות העיד בשיחה עם "שקוף" כי שרים בממשלת נתניהו ביקשו במפורש להקצות תקציבים גדולים יותר לערוץ 14.
הנתונים שנחשפו בכתבה התפרסמו לאחר מכן גם בכלי תקשורת נוספים. בעקבות הפרסום, ארגון העיתונאים פרסם הודעה חריפה: "המידע שנחשף על ידי 'הצלחה' ו-'שקוף' מצייר תמונה מדאיגה: הממשלה משתמשת בתקציבי הפרסום הממשלתיים להעניש עיתונות ביקורתית ולקדם גופי תקשורת המזוהים עם עמדותיה. בזמן שערוץ 14 נהנה מהקפצה משמעותית של תקציבי פרסום, שר התקשורת קרעי הורה להפסיק את הפרסום ב"הארץ" שעמדותיו ביקורתיות. המשמעות ברורה: כספי הציבור, שאמורים לשרת את כלל האזרחים, הופכים לכלי פוליטי לקידום מקורבים ולענישת מבקרים".
קיבוץ כפר עזה הפך בנסיבות טרגיות לאחד מסמלי טבח 7 באוקטובר. 64 מתושביו נרצחו, 19 נחטפו, מאות היו נצורים בבתיהם יותר מיממה עד לחילוץ. את הבירוקרטיה המזדחלת מרגישים תושביו עוד מהימים הראשונים שלאחר הטבח. כדי להתחיל ולתקן את המצב, ולסייע להם בתהליך השיקום הארוך בחזרה לקיבוץ, כמו לכל היישובים הסמוכים לרצועת עזה, הוקמה מינהלת תקומה. אלא שבדיון שנערך בכנסת השבוע, אחריו עקבה עפר לבנת ב"שקוף", טענו נציגי התושבים שקיומה של המינהלת מהווה לעיתים דווקא מקור לייבוש תקציבי ולגרירת רגליים. השר זאב אלקין, הממונה על המינהלת, כבר הספיק לסמן את האשמים במצב.
שוטרים ביקשו לקחת דגימות דנ"א ממפגינים שנעצרו בהפגנה בקפלן. במשטרה ניסו תחילה לטעון שמדובר באי הבנה, אבל לבסוף לא הכחישו. יאיר טאובר מדווח ב"המקום הכי חם בגיהנום" כי המפגינים נעצרו בחשד להפרת סדר, עבירה שלא ניתן להוכיח באמצעים גנטים, ושוחררו מבלי למסור את הדגימות רק לאחר שעורכת הדין שייצגה אותם התערבה.
השבוע עמית סגל, פרשן חדשות 12, מיהר להפיץ טענה מומצאת נגד ההפגנות לשחרור החטופים – לפי דיווח של חן אגרי ב"עין השביעית". סגל טען כי מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, קבע שהפגנות לשחרור החטופים נגד ממשלת נתניהו מסכלות את העסקה לשחרור החטופים. אלא שבלינקן מעולם לא אמר את הדברים. לאחר הפרסום סגל חזר בו, ואמר כי מדובר ב"פרשנות" שלו לדבריו של בלינקן, אלא שבהמשך שב וטען את הדברים, שהופצו ברבים בידי "מכונת הרעל".
בית המשפט העליון קובע לראשונה הלכה בנוגע לתביעות השתקה – תביעות לשון הרע המוגשות שלא על מנת לברר אותן בבית המשפט, אלא כדי להרתיע את הנתבע מלפרסם פרסומים שאינם נוחים לתובע. אורן פרסיקו פרסם ב"עין השביעית" מהן המשמעויות של הפסיקה התקדימית, בה נקבע כי יש לדחות על הסף תביעות השתקה ולפסוק בגינן הוצאות מוגדלות. במקרה שהתביעה נוהלה ונפסק כי היא תביעת השתקה, ההוצאות יכולות להגיע אף לסכום התביעה כולה.
הרקע להתחממות ביחסים בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למפעיל ערוץ הטלגרם הפופולרי דניאל עמרם? אורן פרסיקו מ"העין השביעית" בדק ומצא כי בחודשים הראשונים של השנה אפשר היה למצוא בחשבון הטלגרם של עמרם עשרות הודעות שלועגות לשר, אלא שעיון בהתפתחות היחסים בהמשך השנה מעלה כי חל בו שינוי ניכר לטובה, זאת במקביל להליך המשפטי שיזם בן גביר נגד עמרם, ושנגנז לאחרונה. כל אדם זכאי לשנות את דעתו בנוגע לפוליטיקאים, גם אם הוא פעיל רשת פופולרי, אך האם עמרם ובן גביר הגיעו להסכמות כלשהן, במיוחד לאור מחיקת התביעה בלא כל פיצוי כספי?
פינוי התחנה המרכזית בתל אביב: מעקב "שקוף" אחרי הפארסה שעלולה לפגוע בריאותית בתושבי דרום תל אביב, מעלה תלונה לפיה השרה עידית סילמן מעכבת את הפינוי. יעל געתון מדווחת כי בארגון אדם טבע ודין מאיימים בעתירה בנושא. בכתבה צוין כי המשרד להגנת הסביבה מסרב בחודשים האחרונים להגיב לפניות "שקוף", באופן שמעלה חשש למדיניות מכוונת. הימנעות ממענה עומדת בניגוד לחובת המשרד לפעול במקצועיות מול גופי תקשורת ולספק מידע רלוונטי, ויש בו פגיעה בחופש העיתונות ובזכות הציבור לדעת.