אחרי הרחקה של חמישה-עשר חודשים, מריה שראפובה חוזרת למגרשי הטניס ונראה שאיש לא יכול להישאר אדיש לכך: לא חברותיה שלסבב הנשים, לא עיתונאי הספורט ובטח שלא מארגני הטורנירים שרבו על הזכות לארח את הכוכבת במשחק החזרה שלה (שהכרטיסים אליו אזלו תוך שעתיים מהרגע שהוצעו למכירה).
מה יש בה שמושך כל כך הרבה תשומת לב? כיצד הסיבה שבגללה הורחקה – שימוש בחומרים אסורים – כמעט ולא הותירה רבב בתדמיתה? ואיך אחרי שלקחה חמישה גראנד-סלאמים, מה שזוכרים ממנה זה בעיקר את הגניחות?
חזרתה של שראפובה צפויה ב-26 לאפריל, ביומו השלישי של טורניר שטוטגרט, שהספונסרית שלו ממש במקרה היא גם אחת הספונסריות של שראפובה עצמה, חברת הרכב פורשה. הזכות להשתתף בטורניר ניתנה במסגרת מה שמכונה בעולם הטניס "כרטיס חופשי". לכל טורניר יש כמה כאלו להעניק לשחקנים שלא עומדים בקריטריון הדירוג להשתתפות, ולרוב הם ניתנים לשחקנים ושחקניות מקומיים, לאלופים או אלופות לשעבר שירדו בדירוג או למי שחוזרים מפציעה ממושכת.
השעייה עקב שימוש בחומרים אסורים היא לא מסוג הדברים שמקבלים עליהם צ'ופרים בעולם הספורט, וזוהי טענתן של הטניסאיות שמוחות על "הנחת הסלב" לה זכתה שראפובה. קרוליין ווז'ניאקי הדנית, שגם היא דורגה לרגע קצר כמספר אחת בעולם, טענה כי ההשתתפות של שראפובה בטורניר שצפוי להתחיל כשהיא עוד מושעית מעוררת שאלות וכי הטורניר נהג באופן "שלא מכבד את שאר השחקניות ואת הסבב". אנדי מארי טען כי שראפובה צריכה "לסלול את דרכה בחזרה בעבודה", או במילים אחרות: לא בכרטיסים חופשיים.
מריה שראפובה, הורחקה מהמגרשים עקב שימוש בחומר אסור הנקרא מלדוניום. החומר הזה קיים בתרופה שלדבריה, היא נטלה בעשור האחרון בהמלצת רופא המשפחה שלה. החומר הוכנס לרשימת הסמים האסורים בינואר 2016, כחודשיים לפני ששראפובה חשפה כי אכן נכשלה בבדיקת סמים. למעשה ההישג המשמעותי היחיד ששראפובה חתומה עליו תוך שימוש במלדוניום בניגוד לתקנות – הוא ההעפלה שלה לרבע הגמר באליפות אוסטרליה הפתוחה, לא משהו שיש לזלזל בו, אבל גם רחוק מלהיות איזושהי פסגה בקריירה המפוארת שלה.
זה תפס את עולם הספורט בהפתעה. בניגוד לענפי האתלטיקה, עבירות סמים הן נדירות בטניס. יתכן שהענף פחות מקפיד על פיקוח או לחלופין שהספורטאים נזהרים קצת יותר, על כל פנים – איש לא נשאר אדיש להשעייה של שראפובה. סרינה הגיבה בדיפלומטיות המתבקשת מי שהיא ללא ספק הפנים של הענף: "אני הופתעתי, אני לא חושבת שיש מישהו שצפה את זה. הייתי די בשוק. האמירה של מריה שהיא לוקח את מלוא האחריות מעידה על הרבה אומץ ונשמה, כמו בכל דבר שהיא עשתה עד כה".
רבים הביעו אכזבה מנפילתה של כוכבת כל כך גדולה ומהעננה שמרחפת מעל הענף כולו אחרי אירוע שכזה. סימונה האלפ, מכוכבות הדור הצעיר של הטניס, אמרה את מה שלפחות לפי השמועות רבים הרגישו: "לא דיברתי איתה לפני כן, ואין סיבה שאדבר איתה עכשיו". שראפובה ידועה כמי שלא נוטה לרכוש חברות בסבב, וכנראה שהיו גם מי ששמחו לאידה.
ההרחקה של שראפובה היא ללא ספק עבירת הסמים הגדולה בענף מאז מרטינה הינגיס וג'ניפר קפריאטי שהואשמו בשימוש בקוקאין ובמריחואנה (בהתאמה). אולי יש קו מחבר בין השערוריות האלו – קרפיאטי והינגיס אמנם הסתבכו בשלבים מוקדים יחסית של הקריירות שלהן, בניגוד לשראפובה שכבר מזמן נחשבת לוותיקה בסבב, והסמים שהן השתמשו בהם נחשבים ל-"סמים של ממש" בניגוד לתרופה הלא חוקית של שראפובה – אבל משהו בסטאר קוואליטי של שלוש הענקיות האלו, בתדמית שתמיד נשארת שערורייתית, ובמטאוריות בה שלושתן נכנסו לסבב בהחלט דומה.
למרות כל ההישגים שאי אפשר לערער עליהם, למרות כל הגביעים וצלחות האליפות בארון – רבים זוכרים את שראפובה בתור "הרוסייה הגונחת". הדימוי הזה, של אישה יפה נורא, יש שיגידו סקסית, בלונדינית, עם נראות ושם רוסיים מעבר לכל ספק – תמיד מנצח. הוא מנצח גם את התקשורת שתמיד תהנה לשים תמונה של שראפובה בעמוד הבית כי מי כמוה תביא קליקים לאייטם על טניס? ומהצד השני תהנה גם לדבר עליה במין פטרונות או ביקורת, מין טון כזה שנלווה לדיווחים על נשים "מיניות", טון כזה שאפשר לקרוא לו "פורנו שמתחפש לפאניקה מוסרית" – אנחנו יודעים שתקליקו כי רציתם לראות תמונה של שראפובה בבקיני, אבל אנחנו נצקצק על כך שספורטאית מכובדת כמוה העלתה תמונה כזאת לאינסטגרם.
https://www.instagram.com/p/BOyS5TYALPk/
אם היא מעלה לאינסטגרם תמונות סלפי בבקיני – תתמודדו
ואל תשכחו שהיא לא רק יפה, היא גם גונחת. יש לציין כי הגניחות הללו הן הרגל מאוד נפוץ בקרב שחקניות וגם שחקנים גברים. הגניחות הן לא סימן היכר "מקצועי" של שראפובה, הן סימן היכר של הדרך בה אנחנו מסתכלים על שראפובה. הן עוד דרך שלנו לסמן אותה, את "הרוסייה הגונחת".
אבל זה לא השיח היחיד שמתנהל סביב אידיאל היופי ששראפובה היא כנראה הנציגה הכי בולטת שלו בעולם הטניס. בסוף שנת 2015, שנה בה סרינה וויליאמס לקחה את שלושת הגראנד-סלאמים הראשונים (אליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ו-ווימבלדון) ובעצם ארבעה ברצף (אם לוקחים בחשבון את אליפות ארה"ב הפתוחה של 2014) והייתה על הסף של לקחת את כל הארבעה באותה שנה במה שכונה "סרינה-סלאם" – פורסם כי באותה שנה, שראפובה – שהשיגיה על המגרש באותה שנה היו רחוקים מאוד מאלו של סרינה – הרוויחה כעשרה מיליון דולר יותר מסרינה מפרסומות וחסויות והייתה הספורטאית האישה שהרוויחה הכי הרבה כסף מחוץ למגרש.
סרינה הגיבה על הפער הזה בראיון לניו-יורק מגזין: "אם הם רוצים לשווק עם מישהי שהיא לבנה ובלונדינית, זאת החלטה שלהם. אני שמחה בשבילה כי היא גם עבדה קשה, יש מספיק עוגה בשביל כולנו. אנחנו צריכות להוקיר תודה על מה שיש לנו ועדיין לקוות שגם מישהי שחורה תוכל להיות מספר אחת ברשימה הזאת". ואכן, ב-2016, עם או בלי קשר להשעייתה של שראפובה – סרינה עקפה אותה והפכה לספורטאית האישה שהרוויחה הכי הרבה כסף – על המגרש ומחוץ לו.
הרוויחה כעשרה מיליון דולר יותר מסרינה מפרסומות וחסויות. שראפובה עם קואלה. צילום: Jimmie48 Photography / Shutterstock.com
השיח הבלתי פוסק על המראה של שראפובה, הכסף וכמובן שערוריית הסמים מטשטשים את העובדה שמאחורי כל התדמיות מסתתר בנאדם. הסיפור של שראפובה התחיל בסיביר, שם היא נולדה אחרי שהוריה עזבו את ביתם שהיה סמוך לאזור האסון בצ'רנוביל. את מחבט הטניס הראשון שלה העניק לה אלכסנדר קפלניקוב, שהיה חבר של אביה ואביו של השחקן הרוסי הראשון שהגיע לדירוג מספר 1 בעולם – יבגני קפלניקוב. בגיל שש היא כבר התאמנה באקדמיה לטניס שנוהלה על ידי לא אחרת מהאגדה מרטינה נברטילובה, שזיהתה את הפוטנציאל והמליצה למשפחה לעבור לארה"ב שם שראפובה תוכל להתאמן ברצינות, וכך קרה. בלי לדעת אנגלית, יורי שראפוב היגר עם בתו מריה לפלורידה, עברו שנתיים עד שאושרה הויזה של אשתו, אמה של מריה והיא הצטרפה אליהם. עם חסכונות בסך 700 דולר בכיס, ועבודה במשרות מזדמנות, הם מימנו את האימונים של מריה הקטנה, שגדלה להיות כוכבת.
קצת בדומה לנדאל, שנחשב מזמן לותיק בסבב הגברים, למרות שהוא מבוגר מהכוכבים הנוכחיים מארי ודג'וקוביץ' בשנה אחת בלבד – שראפובה ה-"ותיקה" בסך הכל בת 29, מבוגרת מהמדורגת מספר אחת נכון לרגע זה – אנג'ליק קרבר, בשנה אחת בלבד. שנה אחת ותהילת עולם, שנה אחת ועולם ומלואו, שנה אחת ושלושה גראנד-סלאמים מפרידים בין קרבר לשראפובה. הפער הזה מחדד את העובדה ששראפובה היא לא רק סלב, היא לא רק כוכבת, היא לא רק יפה – היא שייכת למעמד האגדות של המשחק.
מי שבגיל 14 כבר שיחקה בסיבוב השני של האינדיאן וולס (שאליו היא נכנסה בעזרת כרטיס חופשי, אגב), מי שלקחה את ווימבלדון בגיל 17 בלבד, והיחידה כרגע מלבד סרינה בסבב הנשים שלקחה במהלך הקריירה כל אחד מארבעת הגראנד-סלאמים לפחות פעם אחת – היא לא פחות מאגדה. אם היא מעלה לאינסטגרם תמונות סלפי בבקיני – תתמודדו.
