הממשלה החליטה היום (א׳) להעביר למעלה ממיליארד שקל, 550 מיליון, להתנחלויות ביהודה ושומרון, שיועברו בשתי פעימות מתקציבי 2026 ו-2027. למעלה ממחצית מהסכום – 325 מיליון שקל – ישמשו לטובת רכיבי ביטחון, המפורטים בהחלטה כ״גדרות, דרכים, תאורה, שערים, מבני שומר, מצלמות, מכ״מים, סנסורים נוספים לגילוי והתראה, מערכות שליטה ובקרה ועוד״. זאת, בנוסף לעשרות מיליוני שקלים שמועברים ישירות להתנחלויות עבור אותו צורך בדיוק ממשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. 

התקציב החדש יצטרף למעשה לאותם מיליונים שכבר מועברים מידי שנה ל״פריצת דרכים״ – שם מכובס המבקש להסתיר מהשיח הציבורי את הקמתה של מערכת דרכים מקבילה לזו הקיימת בגדה המערבית, שנועדה לציבור המתנחלים בלבד.

מלבד רכיבי הביטחון ישמשו הכספים לשני צרכים מרכזיים נוספים: מיגון הסעות ותחבורה ציבורית באיו״ש ב-100 מיליון שקל, וסלילת ״צירים ביטחוניים״ ב-125 מיליון שקל. בדיקת המקום הכי חם בגיהנום מגלה כי ועדת התמיכות במשרד ההתיישבות בראשות השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) העבירה בשנת 2024 1.1 מיליון שקל למועצה האזורית הר חברון עבור "פריצת ציר לשמירה על אדמות מדינה במרחב סוסיא". המועצה האזורית גוש עציון קיבלה באותה שנה 958 אלף שקלים ל"שיפור דרכים קיימות לשמירה על אדמות מדינה בגבעות", ומועצה אזורית מטה בנימין קיבלה 1.9 מיליון שקל עבור שישה פרויקטים שונים של ״פריצת דרכים״. בשנת 2023, כך על פי תחקיר אתר ״שומרים״, הועברו 7.7 מיליון שקל מהחטיבה להתיישבות להתנחלויות השונות לטובת פריצת דרכים. 

התקציב החדש יצטרף למעשה לאותם מיליונים שכבר מועברים מידי שנה ל״פריצת דרכים״ – שם מכובס המבקש להסתיר מהשיח הציבורי את הקמתה של מערכת דרכים מקבילה לזו הקיימת בגדה המערבית, שנועדה לציבור המתנחלים בלבד. הן העבודות על הקמת רשת הדרכים המתנחלית והן העדר השקעה בפיתוח תשתיות קיימות מגבילים את חופש התנועה של תושבי הגדה הפלסטינים, מונעים מהם גישה לשטחים חקלאיים ומשנים את פני הגדה המערבית בצורה אופן בלתי הפיך.

אמצעי ״הגנה עצמית״

בפקודת מטכ"ל בנושא ההגנה על היישובים וההתגוננות האזרחית בפיקודים המרחביים מפורטים כלל הגופים בצה"ל המעורבים בתחום מרכיבי הביטחון. בין פיקוד העורף, פיקוד מרכז וזרוע היבשה, על סוגיית רכיבי הביטחון מנויה גם היחידה להתיישבות ותשתית לאומית במשרד הביטחון. על פי דוח מבקר המדינה לשנת 2022, היחידה עוסקת במימון של הקמה ורכש, לרבות שיקום, ריענון ותחזוקה של מרכיבי ביטחון בסיסיים ושל מרכיבי ביטחון משלימים.

בחוות הדעת של היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו״ד ערן יוסף, שניתנה לקראת החלטת הממשלה הנוכחית, הובהר כי מטרת האמצעים אינה לשמש את כוחות צה״ל באזור

בחוות הדעת של היועץ המשפטי למערכת הביטחון, עו״ד ערן יוסף, שניתנה לקראת החלטת הממשלה הנוכחית, הובהר כי מטרת האמצעים אינה לשמש את כוחות צה״ל באזור, אלא ״להוות חלק מהתשתיות לשעת חירום״, על מנת ״לסייע לתושבים להגן על היישוב, לשמש מכשול וגורם מרתיע בפני התקפת אויב, לשמירה על הביטחון השוטף, וכן לשפר את שירותי החירום וההצלה בקרות התקפה״. 

הוראת הממשלה מגדירה שתי מסגרות תקציביות: תקציב משרד הביטחון שבאחריות ראש היחידה להתיישבות ותשתיות לאומיות, ותקציב ייעודי של פיקוד העורף, הנקבע במסגרת סעיף הוצאות חירום אזרחיות במשהב״ט ומנוהל על ידי המערכת התקציבית של משרד הביטחון. 

משמעות ההחלטה היא חימושם של אזרחים ישראלים המתגוררים בלב אוכלוסייה אזרחית פלסטינית כבושה ונטולת הגנות. הלכה למעשה, הציוד הסמי-צבאי הזה משמש לא אחת לצורכי גירוש פלסטינים, תקיפה, הטלת אימה וייהוד שטחי C.

ציוד סמי-צבאי במימון ממשלתי

רכיבי ביטחון או צרכי ביטחון הם תירוץ מרכזי בגינו מעבירה הממשלה תקציבי עתק להתנחלויות. על פי בדיקת ״שלום עכשיו״ הרשויות אינן מחויבות להוציא את הכספים דווקא על צרכי ביטחון, אלא הם נוספים על תקציב הרשות הכללי. בעוד בשנת 2025 עמד תקציב המענקים על 5.8 מיליון שקל, תקציב המענקים ה״חד-פעמיים״  שהועברו למועצות האיזוריות באיו״ש עמד על לא פחות מ-68.8 מיליון שקל.

בדצמבר האחרון הגדילה הממשלה את מענק הביטחון ליישובים ביהודה ושומרון לסכום של 87 מיליון שקל – עלייה של 47 מיליון שקל לעומת התקציב המקורי המאושר. הכספים הועברו במסגרת הסכמים קואליציונים וקוזזו מקידום החלטות ממשלה להאצת צמיחת המשק, הסעיף האחרון בחשיבותו בתיעדוף הוצאות הממשלה. 

לצד זאת, לאורך השנה שעברה השקיעה החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית, הזרוע המבצעת של הממשלה ומשרד ההתיישבות ביהודה ושומרון, לא פחות מ-75 מיליון שקל לטובת ״רכיבי ביטחון״. במכרז שפרסמה החטיבה בחודש יוני 2024 לטובת רכישת אותם ״רכיבים״ ניתן למצוא ציוד סמי-צבאי הכולל ריינג׳רים, אמצעי ראיית לילה, מצלמות שטח ומצלמות גוף, רחפנים טרמיים, משקפות, מכשירי קשר, פנסי סריקה ועוד.