1.

"אז איפה היית," שאלה האשה במכנסיים המנומרים.

"מה מעניין אותך," ענה הגבר במכנסיים הקצרים ונשכב על הרצפה בג'ימבורי, וצפה בילד שלו, חיים, בן חמש, דופק שני צעצועי פלסטיק אחד בשני וצועק שוב ושוב: "בטמן יותר חזק מסופרמן, בטמן יותר חזק מסופרמן!"

"לא נכון!" אמר הילד השני, הקטן יותר, וכמעט התחיל לבכות, וצעק אל האשה, "אמא! אמא! הוא אומר ש -"

אבל האשה לא שמה לב אליו, וענתה לגבר: "מעניין, מה."

"מה את אשתי?" אמר הגבר. "את אשתי?"

"היית מת שאני יהיה אשתך," אמרה האשה בצחוק מתחנף, אבל הגבר לא שם לב לטיזינג והמשיך בשלו: "מה את אשתי? אשתי, את?"

ורק כדי להוכיח שהתפוח במקרה הזה לא רק שלא נפל רחוק, ספק אם נפל בכלל מהעץ, הבן של האיש במכנסיים הקצרים קלט שאביו נשכב על הגב ולא רואה אותו, דחף את בנה של האשה, וכמו אביו דיקלם לו שוב ושוב ושוב, ישר לפרצוף, דקלום מתוחכם במיוחד: "סופרמן מן מן / הוא שמן מן מן / וטיפש פש פש / וחלש כמו פישפש" (רשמים מהג'ימבורי. אל תשאלו מה עשיתי בג'ימבורי. לפעמים אנשים מכובדים מגיעים למצבים בלתי מכובדים, כמו לחכות למישהו בג'ימבורי כי זה המקום היחיד הממוזג בסביבה, והמישהו הזה לא מגיע, ומה נשאר לך חוץ מלעמוד מתחת למזגן ולקוות שאף אחד לא יחשוב שאתה מהסוטים האלה שבאים להסתכל על ילדים, ואם מישהו יחשוב ככה אז שיהיה לו לבריאות, מה זה האשמה בפדופיליה מול מזגן. ויש המשך:)

2.

אז האשה במכנסיים המנומרים ("הכי אני אוהבת מנומר," היא אמרה לו קודם, "ומקום שני? מזומבר") אמרה: "יאללה, נו, תגיד איפה היית."

והוא אמר, "מה אכפת לך את, הייתי במקום טוב."

"אדרבא, תיהנה מאמי."

מה שכנראה שיכנע אותו, כי הוא שיחרר את האינפורמציה הבאה:

"הייתי במסיבה גרושים גרושות,

מסיבה בחוף הצוק, שותים, נהנים, מה,

עושים חיים, מה,

גרושים גרושות, חבל על הזמן,

כל הלילה, עד ארבע בבוקר, בקושי ישנתי,

מה – לא מגיע לי?

ועוד איך מגיע לי.

ועוד איך מגיע לי!" (ויש המשך:)

3.

האשה, שדעתה הוסחה לרגע כי שני הילדים כמעט הרגו אחד את השני, צעקה: "שון! שון! בוא לשתות. הפסקת שתיה ילדים." ולגבר היא אמרה: "איך אתה לא מביא לו מים ביום כזה איציק, איך איך."

והגבר אמר:

"גרושים גרושות

כל הלילה

אין לי כוח

מת לישון.

כל הלילה.

רוקדים, נהנים.

שותים, אוכלים.

גרושים, גרושות – כל הלילה!

מת לישון, מת."

אז האשה אמרה לו: "שן, שן מאמי, אני ידאג לו," וצעקה לבן שלה: "שון! שון! תן לפאר גם כן לשתות," ולגבר היא אמרה: "איזה שם יפה זה פאר."

הגבר נחר ואמר, "זה האקסית שלי נתנה לו. גם כן, שם של הומו."

"למה, תראה פאר טסי."

"לאאא," הוא אמר, "זה לא על שם פאר טסי, זה על שם ירון פאר מערוץ הקניות שהיתה מעריצה אותו, המפגרת הזאת."

ובעודו אומר את זה קיווצ'ץ' את תיק הגב שלו לצורת כרית, נשכב לאחור, ולפני שהיא הספיקה לומר משהו נרדם, ונחר קלות, ופאר הילד בא אליו וניסה להעיר אותו אבל האשה במכנסיים המנומרים לא נתנה לו, ואמרה: "אבא עייף, תן לו לישון, כל הלילה הוא עבד."

והילד אמר: "לא נכון, כל הלילה הוא היה עם בחורות. ככה אמא שלי אומרת."

והאשה המנומרת אמרה: "בסדר, הוא עושה את זה בשבילך, אם הוא יהיה מאושר גם אתה תהיה מאושר, לא ככה? אם הוא יהיה מאושר גם אתה תהיה מאושר."

אז הילד חשב וחשב וחשב על זה, ובסוף אמר: "נכון בטמן יותר חזק מסופרמן?"

אז היא אמרה לו, "כן, בטח. רק אל תעיר את אבא. רוצה לשתות מים? תשתה מים. זה חשוב." (ואז הילד שתה מים, ורץ לבנה של האשה, ואמר לו: "גם אמא שלך אומרת שבטמן יותר חזק!" והילד שלך האשה נתן לו בעיטה בברך, וברח, לפינת החדר, והתחיל לבכות. ואז רואה אותי עומד מול המזגן ומנסה להתעלם, וראיתי את זה בא, ראיתי אותו אוזר אומץ לפנות אלי ולשאול השאלה הקריטית, אז מיהרתי להקדים תרופה למכה: "לך תגיד לו שסופרמן ערבי." והוא הלך. ואמר. אתם לא רוצים לדעת מה נהיה)

4.

בסוף שניהם נרגעו וחזרו לשחק, ואיציק המשיך לישון, והאשה במכנסיים המנומרים לא נתנה לאף אחד להעיר אותו, אפילו לא לזבוב שחזר וניג'ס לו והיא גירשה אותו מפניו הישנות שוב, ושוב, ושוב (וזהו, נגמר. סוג של סיפור אהבה, הייתי אומר, לולא ההגדרה לאהבה היתה לגמרי אחרת. אבל באוגוסט, באמצע היום, בג'ימבורי, זה הכי דומה לאהבה שאפשר לחלום עליו)