הכתבה הזו פתוחה לציבור ללא תשלום - רק בזכות תומכות ותומכי המקום.
תמכו עכשיו באופן קבוע כדי שנוכל להביא עיתונות איכותית וחופשית לכל
דמיינו לעצמכם את המצב הבא: מדי יום ביומו רבבות ישראלים חוזרים הביתה, מתיישבים על הספה בסלון ומבלים את הערב בקריאה.
לא, זה לא תרחיש פנטסטי שנהגה במוחם הקודח של אבשלום קור וחבריו באקדמיה ללשון עברית, אלא המציאות היומיומית שלנו. כל אדם שצופה בסדרה מתורגמת בטלוויזיה קורא כמויות לא מבוטלות של טקסטים בעברית, והאחריות לכך מוטלת עלינו, על המתרגמים לכתוביות. היצירות שלנו הן רבי המכר הגדולים בישראל. הארי פוטר? קטן עלינו.
חברת הלוויין יס וחברת הכבלים הוט מרוויחות מיליונים רבים של שקלים בשנה מצופים המשלמים על הזכות לצפות בסדרות הטובות בעולם – בליווי כתוביות בעברית. אם חשבתם שחלק מהרווחים האלה נכנס לחשבון הבנק שלנו, טעיתם. התשלום למתרגמי כתוביות בישראל הוא מן הנמוכים בעולם כולו – מתחתינו ברשימה נמצאים רק המתרגמים באלבניה ובהודו. בעקבות כך, מתרגמים רבים, מוכשרים ובעלי ניסיון, פרשו בצר להם מן התחום, ותחתם נשכרו ילדים בני 19 שלא פוצים פה כשמשלמים להם פרוטות, וממלאים את המסך בטעויות.
אלה לא היו פני הדברים מאז ומעולם. לפני שנים לא רבות זכו מתרגמי הכתוביות ליחס טוב בהרבה, לתשלום הולם ולהערכה על עבודתם, אולם עם כניסתה של הטלוויזיה הרב-ערוצית לישראל והתבססות הדואופול של יס והוט, חלה שחיקה מתמדת בשכר המתרגמים והרעה בתנאי עבודתנו. אנחנו אפילו לא עובדי קבלן. אנחנו פרילנסרים משוללי זכויות – מקבלים כ-22 שקלים לשעת עבודה (פחות משכר מינימום) עם דחייה של עד "שוטף פלוס 80". אין לנו ביטחון תעסוקתי, אין הפרשות לפנסיה, בלי דמי הבראה, בלי שום כלום. חלית? נפצעת? חבל. רוצה לצאת לחופשה? נכנסת להיריון לא עלינו? שלום ולא להתראות.
לפיכך, החל מיום שני הקרוב יפצחו מתרגמי הכתוביות בשביתת אזהרה. בשבועות הקרובים לא נתרגם שום סרט ושום סדרה. וכן, זה כולל גם את הסדרה ההיא שאתם מכורים לה.
השאלה שרבים מכם ודאי שואלים היא: "למה זה צריך לעניין אותי?" הרי מי לא יודע היום אנגלית? כתוביות זה נחמד, אבל לא ממש הכרחי. אז לא. נכון, אולי קיבלתם 100 בבגרות באנגלית, הצלחתם להתמקח באנגלית רצוצה בניו יורק ואפילו ניהלתם שיחה די קולחת עם הלקוח מאנגליה – אבל לא כל אחת ששרה במקלחת היא ביונסה ולא כל אצן הוא יוסיין בולט. חשוב להבין, תרגום הוא מקצוע ולא יכולת מולדת של כל אדם שדובר שתי שפות.
המתרגמים לטלוויזיה נדרשים ללבוש ולפשוט את עורם בהתאם לתוכן שהם עוסקים בו: היום הם חוקרי טבע ופיזיקאים, מחר הם פרימה בלרינה ובשבוע הבא – מומחים לבליסטיקה ולמלאכת יד. אבל יותר מכל, התכונה החשובה ביותר למתרגמים היא שיהיו רואים ובלתי נראים. כשהתרגום טוב לא שמים לב אליו. ואם טעה המתרגם, ומן ההכרח שיטעה לפעמים, מיד קופצים הצופים ומוקיעים אותו בכיכר הפייסבוק.
אנחנו לא מחפשים טפיחה על השכם, אלא רק תשלום הוגן שיאפשר לנו להתקיים בכבוד ולא לגרד את שכר המינימום מלמטה. מזה כולם ייצאו נשכרים – המתרגמים שפרשו מן הענף בלית ברירה יוכלו לחזור אליו ולתרום שוב מכשרונם, העוסקים במלאכה כיום יספקו תרגומי איכות ולא תרגומי כמות, ואתם, הצופים, תיהנו מתרגום טוב יותר.
אז בשבועות הקרובים, בכל פעם שתראו תוכנית בלי כתוביות (וגם עם כתוביות) חשבו עלינו ועל המאבק. נשמח אם תציפו את גופי השידור במכתבי תלונה, אבל נסתפק גם בהפגנת תמיכה בפייסבוק – היכנסו לדף המאבק "גם אני תומכ/ת בשביתה של המתרגמים לכתוביות" ותנו לנו like וגם share.
נמאס לנו להיות רואים ובלתי נראים;הגיע הזמן שיראו גם אותנו.
יעל פרידמן היא תלמידה לתואר שני בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב, מתרגמת לכתוביות ועורכת לשון. בשבוע שעבר איבדה את עבודתה מפני שהצטרפה למחאת המתרגמים
זה מה שמופיע על מסך הטלוויזיה שלכם בזמן האחרון
