אני כרמית ציקורל, ואני לומדת בביה"ס המקצועי אורט בית הערבה במגמת תקשוב, סיימתי השנה את כיתה י"א.

רציתי לספר קצת למה בחרתי ללמוד תקשוב. בסוף כיתה ח', חיפשתי בי"ס חדש, אחרי שלא היה לי כל כך טוב בביה"ס הקודם. רציתי למצוא מקצוע, משהו מעשי, שאוכל גם לעסוק בו אחרי שאסיים ללמוד. חברה הציע לי את "אורט בית הערבה", תיכון טכנולוגי מקצועי. לא הכרתי את בית הספר, אבל זה נשמע לי מעניין.

כשהגעתי לא ידעתי מה אלמד, איך אסתדר. הכל נראה לי מסובך. חשבתי שמחשבים זה דבר שאני בחיים לא אבין. אבל אז, היה לי מורה שבזכותו הבנתי שאני רוצה ללמוד את המקצוע. היה לי טוב והמשכתי, לאט לאט הוא הראה לי שזה משהו שאני יכולה לעשות, שאני מסוגלת להבין את התחום הזה.

בלימודים בבית הספר שלנו אני לומדת וגם עובדת, במחלקת התקשורת של חברת החשמל. בשיעורים במעבדות המחשבים בבית הספר למדתי איך הדברים עובדים, שהמחשב הוא לא איזו סתם קופסה מסורבלת. למדתי איך פועל האינטרנט, את שפות התכנות של המחשב. גיליתי כמה זה מעניין, ושאני ממש יכולה ממש "לדבר" עם המחשב, לתת לו פקודות. היום אני יכולה לתקן בעצמי בעיות שיש לי ולאחרים במחשב.

בעבודה רכשתי הרבה ניסיון מקצועי וגם כלים לחיים. החונך שלי, ליאור, לא ויתר לי מהיום הראשון. הוא לא כמו עוד בוס, שמסתכל עליי מלמעלה. כשהגעתי לעבודה בפעם הראשונה, התביישתי, הסתכלתי רק על הרצפה, וליאור ישר הרגיע אותי ואמר שפה עובדים ומצליחים, הוא גרם לי להרגיש בנוח, ונתן לי הזדמנות להירגע ולהתחיל לעבוד. ליאור תמיד הסתכל עליי בגובה העיניים ודאג לי שאצליח. זה גורם לך להרגיש שאת יכולה, ושאת מתמקצעת באמת. היום יש לי ידע ומקצועיות לעזור לאחרים ולתת שירות טוב.

חוץ מהעבודה המקצועית למדתי הרבה על סבלנות, כי אני עובדת עם עוד אנשים, בצוות, וכי אני עובדת עם ציוד רגיש. למדתי איך להתנהג, לא לוותר כשיש בעיה – כי צריך למצוא לה פתרון.   העבודה היא חלק משמעותי מהלמידה שלי. יש דברים שלא יכולתי ללמוד בשום מקום אחר. האחריות שנותנים לי, ההתמודדות עם האתגר, היחס שאני צריכה לתת ללקוחות. ובעיקר – לדעת שסומכים עלי, ושההתנהגות שלי משפיעה על העבודה ועל ההצלחה שלי, לימד אותי שיעורים לחיים.

צילום: תיכון טכנולוגי עמל יעד אשדוד

אני חושבת שברגע שנער עובד, הוא מרגיש שהוא מרוויח את הכסף שלו בכבוד, עם המקצוע שלו. זה כסף שאתה מרגיש שמגיע לך. זה הגיל שבני נוער מחפשים להרוויח כסף לבד, ובזה שיש לי עבודה מסודרת – אני יכולה לדעת שיש לי אפשרות לעבוד גם אחרי זה. כל כך הרבה בני נוער לא מקבלים את הזכויות שלהם בעבודה ואני כבר רוכשת מקצוע, צוברת ניסיון ומלווים אותי בצעדים הראשונים שלי בעולם העבודה.

זה חשוב שיש לי את בית הספר, אני מרגישה שם טוב. כמו בעבודה –  גם שם, כל אחד יכול להצליח. גם אם אני מגיעה ביום הכי קשה שלי, דואגים לי. אני מקבלת יחס אישי – חשוב להם שארגיש חשובה. פה תמיד דואגים לך אם פספסת יום לימודים.

בתי ספר מקצועיים הם הרבה יותר ממקומות להכשרה תעסוקתית. מדובר במקומות שנותנים לאדם כלים, שלא בטוח שהיינו לומדים בשום מקום אחר. אני מכירה אישית חברים שבלי ביה"ס המקצועי – שנותן כלים לעתיד ויחס אישי – הם לא היו מקבלים את הביטחון ואת ההזדמנות. התעסוקה נותנת לילדים משהו חשוב לעשות. ילדים רבים שלא מגיעים אלינו לבית הספר, סתם מסתובבים ברחוב. אני אסיים תיכון עם תעודת מקצוע ואוכל להמשיך בעבודה, אין לזה תחליף.

תנועת דרור ישראל מוסיפה:

בימים אלו נשקפת סכנה למערכת החינוך המקצועי ולמודל המשלב לימודים, עבודה והכשרה מקצועית שעלולה לגרום ל-12,500 הנערים והנערות שלומדים במסגרות אלה – ובני משפחותיהם – להיזרק אל מתחת לקו העוני. ישנו חשש מפיטורים של כ-4,000 נערים לומדים ועובדים, ביטולם של הסכמים קיבוציים וחיסול האפשרות למודל הייחודי שהוא בבחינת מציל חיים וכדאי היה שיתרחב.

מערכת החינוך המקצועי סבלה מייבוש תקציבי במשך עשרות שנים, על אף ההסכמה הרחבה בצורך בהכשרת עובדים מיומנים ואיכותיים ובחלופה חינוכית למערכת העיונית.

המודל הייחודי של שילוב לימודים, הכשרה מקצועית ועבודה בשכר במסגרת חוק החניכות, בשילוב התנאים ייחודיים, בין היתר, של כיתות קטנות, חונכים, מלווי תעסוקה וייעוץ טיפולי, הוא הכרחי עבור תלמדים אלו ועבור מדינת ישראל בכלל. טעות גורלית תהיה לאפשר שינויים מרחיקי לכת במערכת באופן חפוז ונמהר כפי שעושה ממשלת ישראל.