עצמו עיניים לרגע והעלו בראשכם את צמד המילים הבאות: קריית מלאכי. מה את רואה? מה אתה רואה? נסו להיזכר מתי צמד המילים הזה נכנס לתודעה שלכם לאחרונה. אם חשבתם משה קצב, ו"חגיגות", כנראה שכיוונתם לדעת רבים. ואפילו טובים.
אולי עדיף שתהיה איזו אסוציאציה לעיר הזו, מאשר ריקנות. אולי עדיף פרסום שלילי על שכחה ועזבון תודעתיים, אבל ודאי שלא במקרה הזה.
אתמול הוצפה העיר קריית מלאכי במבקרים. לא היו אלה תיירים, שחיפשו קצת חמימות בימי חורף. לא פעילים חברתיים. ואפילו לא מסיירים מטעם המדינה. היו אלה עיתונאים. מכל כלי התקשורת המרכזיים בישראל. הם הגיעו כי ישנו טקס. בכל פרק בו משה קצב, הנשיא האנס המורשע, היה במוקד, הם הגיעו.
זה התחיל עם החשדות הראשוניים. עבר לעסקת הטיעון, לביטולה, להרשעה, לערעור, לכניסה לכלא, החופשות ועד יום השחרור. הטקס כלל חיפוש כל תומך בקצב, כל שכן או בן משפחה שדחה את הכרעות הדין. הוא כלל גם דחיפת מיקרופון לכל עובר ושב, עם השאלה ה"מרתקת" כל כך: "מה את/ה חושב על האישום/ ההרשעה/ הערעור/ החופשה/ השחרור של משה קצב?".
ואת כל הרגעים הללו "זכינו" לקבל ארוז באיזו כתבת צבע שהכותרת שלה תמיד הייתה מה "קריית מלאכי" חושבת. מה היא אומרת. איך היא חוגגת. והסיפור תמיד מתגלגל לכיוון הכללי הזה: קריית מלאכי היא חמולה דביקה, שבטית, המחבקת את הנשיא המורשע. קריית מלאכי היא עיר הומוגנית עם מחשבה אחידה, הדוחה בבוז את שלטון החוק, רומסת את הנפגעות ושרה הלל לבנה המוצלח, ולא משנה כמה מתועבים מעשיו.
קריית מלאכי היא חמולה דביקה, שבטית, המחבקת את הנשיא המורשע. צילום: אפי אליאן, CC BY-SA 3.0
חיפשתי כתבות מקבילות. מה חשבו תושבי רמת אביב על הרשעתו ושחרורו של אברהם הירשזון? מה אמרו תושבי אלקנה על החשדות כנגד ניסן סלומיאנסקי? כיצד התאחדו תושבי רחביה לטובת אהוד אולמרט? ליברמן בנוקדים? ינון מגל בתל אביב? לא מצאתי דבר.
קריית מלאכי היא סיפור ישראלי קשה. עיר פיתוח מרכזית, שהפכה לעיר עולים מוחלשים ועמוסי צרכים רווחתיים. עיר שלא הצמיחה, עדיין, מנהיגות מתקנת. שטובי בנותיה ובניה עזבו אותה, על מנת להצליח במרכז הכלכלי העשיר מצפון וממזרח. עיר שנבזזה, במובנים רבים, על ידי המועצה האזורית סביבה. היא גם עיר שיש בה ניצני התאוששות. נוער נפלא. מרכז צעירים משגשג. חברה אזרחית הולכת ומתפתחת. הסיפור המורכב והכה חשוב הזה לא סופר אמש. הסיפור שסופר היה על "חגיגות" של "קריית מלאכי", עיר עם 22,000 תושבים, שרובם המוחלט לא חגגו ואולי אפילו לא התעניינו בגורלו של האסיר המשוחרר קצב.
לתנועת הפריפריות יש חיבור עמוק לקריית מלאכי. לפני כחצי שנה חשפנו את "פריויקט FREE", שכונה שנבנית בקרית מלאכי, ששווקה כשכונה במרכז הארץ, הצמודה לכפר ורבורג וגובלת במועצה באר טוביה. ללא רמז או מילה שמדובר בשכונה בקריית מלאכי. היזמים הפנימו והתקפלו. כשיצאנו ל"צעדת השויון", על מנת להיאבק לטובת הזדמנות שווה לילדי הפריפריות בחינוך, קיימנו אירוע משמעותי בקריית מלאכי. פגשנו שם את הכח ואת תקרות הזכוכית ורצפות הבוץ, שעמן מתמודדים הנערים והצעירות בעיר. גם איתן ובשמן אנחנו ממשיכים את המאבק ונמשיך אותו, על מנת לתקן את יחסי הכח בין מרכז ופריפריות.
החגיגה, אם הייתה כזו אמש, הייתה חגיגה תקשורתית צבועה, שמזינה את כולנו במה שאולי אנחנו מחפשים. זו הייתה חגיגה תקשורתית שמסמנת את כולנו כ"טובים" ואת קריית מלאכי כעיר שבטית, חמולתית, ו"רעה".
מהיום אפשר להמשיך לחלוף, פיזית ותודעתית, על פני העיר הזו. אנחנו נמשיך להתחבר אליה. כולנו קריית מלאכי. על הכאבים והשמחות. הנפלא והמאתגר. אין לנו ספק שהמהלך העמוק הזה הוא שינצח.
הכותב הוא חבר מנהיגות תנועת הפריפריות
