מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושוע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון, שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים על סל הקניות המשתלם ביותר. זה אמר "רמי לוי פה ליד אפשר להתקין ארוחת חג בכלום כסף", ענה לו השני "לההה כפרה, פה יקר, יש סופר במטולה נקרא "הזול ביותר" שם תמצא עוף ב-1.99", והשלישי שעד עכשיו היה שקוע במסובין אמר "חבר'ה חבר'ה כנראה לא ביקרתם באושר נצח בבת-ים, עד מטולה תרצה שאסע? רק הדלק יצא לי 400 שקל".

עד שבאו תלמידיהם ואמרו "רבותינו הגיע זמן להחליט על סל הקניות המשתלם ביותר".

בא רבי זומא ודרש "מה אתם יושבים פה בחיריה (בני ברק של אז) בסירחון כשיש דילים לחופשות בפסח?!". קמו שלושתם. שנה הראשון: "אנטליה הנה אנחנו באים", ואילו השני אומר לו "מה פתאום גל הטרור מכה שם". יצאה בת קול מהשמיים עם גרפים והראתה לו כיצד הסקרים מראים שבני ציון חוששים לטוס לטורקיה. עמד השני על דעתו וטען, "ארץ ישראל ארץ האבות ולכן נסע להכל כלול באילת", והשלישי שעד עכשיו בהה לבת קול במיתרים אמר "המשוגע אתה? אין חדרים פנויים באילת היית צריך להזמין כבר מראש השנה".

עד שבא רבן גמליאל ואמר "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו לא דנו בעבר מהו סל הקניות המשתלם ביותר, מהם היעדים האטרקטיביים לחופשה, איפה משתלם לטוס, כמה תלושים לחג קיבלו העובדים וכמה זבל השאירו אחריהם הישראלים בפארקים הלאומיים בחג הפסח", שנאמר (שמות יג), "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".