אין נשים בסביבה. כלומר יש, אבל לא רואים אותן. אני עוסקת בתחום הסביבה יותר מ-20 שנה, ובכל מקום בו עברתי – באקדמיה, במשרד להגנת הסביבה, בחברות פרטיות ובארגונים – ראיתי נשים רבות. מרצות, חוקרות, רגולטוריות, מנהלות בעמותות וארגוני סביבה ועוד. אבל בשנים האחרונות בכנסים רבים, רבים מדי, התוכנית כולל רק מרצים. מנחים. פאנליסטים.
לפני שנה פורסמה התוכנית לכנס 2050, שהוא על פי אתר הכנס "הכנס המרכזי והחשוב כיום בנושא איכות הסביבה". עיון ברשימת המרצים לאורך השנים מראה כי ב-2014 פחות מ-15% מהמשתתפים – דוברים מנחים או מרצים – היו נשים. בשנת 2016 שיעור הנשים בכנס עמד על 18%, אבל אף אשה לא הרצתה.
עם פרסום תוכנית הכנס בשנת 2016 התארגנו מספר נשים מקבוצת הפייסבוק "פורום נשים בסביבה", וכתבנו מכתב למארגנים.
"אבל אין נשים מנכ"ליות".
מסתבר שזו התשובה הכי מתוחכמת שהם יכלו לחשוב עליה.
אז לידיעת המארגנים – יש נשים מנכ"ליות. השנה נבחרה אשה לעמוד בראש החברה להגנת הטבע, נשים עומדות בראש עמותות סביבתיות נוספות, נשים נמצאות בעמדות מפתח רבות בתחום הסביבתי ונשים רבות מנהלות את תחום איכות הסביבה בחברות שאת המנכלי"ם שלהן בחרתם לארח על הבמה, באור הזרקורים.
"כשהתחלתי לספור מרצות ומרצים בכנסים נתקלתי ב'בינגו תירוצים'".
מי שרצתה יכולה הייתה לתת חסות
כנס 2050 הוא לא "כנס מרכזי בתחום הסביבה" אלא לוח מודעות. בכנס סביבתי אחר שהתקיים לאחרונה ניתן היה להתקבל להרצות (ולהציב דוכן ולקבל הזמנות) תמורת 20 אלף ₪. דוכן והזמנות ללא הרצאה, הוצעו במחיר של 10 אלף ₪. ניתן להניח כי עלות הרצאה (למרצה, לא חלילה כשכר) היא כ-10 אלף ₪. עיון ברשימת החסויות מגלה חברות כמו בז"ן, כי"ל, אדמה (מכתשים לשעבר), ורידיס (ואוליה לשעבר) לצד תאגידים מונופוליסטים כמו אל"ה (תאגיד מחזור הבקבוקים ששייך לחברות המשקאות) ותמיר (תאגיד מחזור האריזות ששייך לחברות המזון הגדולות). מישהו אמר גרין-וואש?
אתר הכנס מתהדר בכך שאזרחים רבים מגיעים אליו. אבל הבעיה נחה בין מחיר הכנס הגבוה, 280 ₪ לכרטיס, לבין העובדה שמי שלא מכיר את "מאחורי הקלעים" לא יודע כי ההרצאות נקנות בכסף, כי החסויות הן למעשה שליטה בתוכן וכי המציגים אינם תמיד ירוקים.
אנחנו בשנת 2017. הנתון הסודי שנשים מהוות כ-51% מאוכלוסיית העולם, כבר נחשף. כנס שמתיימר להיות מרכזי בתחומו לא יכול להרשות לעצמו להתפשר על ייצוג כל כך לא מאוזן של נשים. ה"תופעה" של כנסים בהם רב הדוברים הם גברים היא לא נחלת הנושא הסביבתי בלבד ולא בעייה ישראלית. ארגונים רבים מציגים אפשרות לחיפוש מרצות ומומחיות לטובת מארגני כנסים ש"פשוט לא יודעים איפה למצא אישה בתחום הזה", למשל סופרסונה ומרכז מדיה נשים.
כשהתחלתי לספור מרצות ומרצים בכנסים נתקלתי ב"בינגו תירוצים", שמסכם את כל התירוצים להיעדר נשים דוברות בכנסים. חלק מהתירוצים נשמעו לי כל כך מופרכים שלא תארתי לי שבתוך פחות משנה אני אשמע ואקרא במו עיניי ובעברית כמעט את כולם. חלק מהפנינים לפניכם:
– את טועה. יש שלוש נשים ולא שתיים (מול 39 דוברים).
– נשלחו הרבה הזמנות למדעניות מחו"ל, הן לא נעתרו להזמנתנו (בתגובה לכנס שהציג בפרסומים מוקדמים גברים בלבד).
– אני רואה את הנושא לא לפי מגדר, אלא לפי עניין ומקצועיות (מארגן כנס שכנראה לא חשב שיש ענין ומקצועיות לנשים בתחום).
אחד המארגנים התחייב כי בכנס השנה "יהיה ייצוג הולם של נשים מוכשרות שעוסקות בתחום". המשתתפים בכנס הקרוב, מתוך אתר הכנס.
מילה לגברים
הוזמנתם להרצות בכנס? תשאלו מי עוד מגיע ומגיעה, נסו לדמיין את הבמה והאם יהיה בה ייצוג שוויני לנשים? הציעו קולגות מוכשרות שיחלקו איתכם את הבמה. יש גברים שחותמים על התחייבות שלא להופיע בכנסים חד-מגדריים, מקדמים נשים שעובדות איתם לקדמת הבמה ומתחילים לשנות, לצד הנשים, את תמונת העולם עבורם, עבור הילדים והילדות שלהם ועבור הגיוון עצמו.
בעקבות המכתב ששוגר למארגני 2050 בשנה שעברה, התחייב אחד מהם בפייסבוק כי "בשנה הבאה יהיה ייצוג הולם של נשים מוכשרות שעוסקות בתחום". את תוצאות ה"התחייבות" אנחנו רואים בתוכנית לכנס שייערך מחר.
לפני מספר שבועות התקשרה אלי אחת המארגנות והציעה לי להשתתף, ללא עלות, באחד הפאנלים. לאחר שהיא הבהירה לי כי מטרת המארגנים היא להגיע ליעד של 15% משתתפות ויתרתי, אלא אם היעד ישתנה. הצעתי שורה של נשים שניתן לפנות אליהן במטרה לאזן את הכנס ולהרחיב את הרשימה, והזמנתי את המארגנים לפרסם "קול קורא" ב"פורום נשים בסביבה". עד לרגע זה, לא שמעתי מהמארגנים שוב.
הכותבת היא מנהלת "פורום נשים בסביבה"
