לפני תריסר שנים בת זוגי נעצרה על ידי שוטר במהלך נסיעתה ל'בדיקת שכרות' בשעה 10:00 בבוקר. היא כמובן עברה את הבדיקה בהצלחה רבה, אך למרבה ההפתעה לא עברו מספר שעות ואותו שוטר, שהעביר אותה בדיקת שכרות, שלח לה מסרון: את נחמדה, כתב השוטר, אולי תרצי להפגש. זו, בסופו של דבר, הכרוניקה של כל מאגרי המידע בישראל. כל מאגר מידע שנאגר, משום מה, הופך להיות אתר היכרויות בו יש צד אחד שהמידע נגיש לו, וצד אחד שהמידע עליו נאגר בכפיה.
אם נחזור חמש עשרה שנה אחורה, לפרשת "אגרון", נראה שגם מאגר המידע המפורסם, זה שמכיל את כל פרטי התושבים במדינה ונלקח על ידי עובד קבלן במשרד הפנים, שימש ל'חיזור אינטנסיבי', או ליתר דיוק: לבדיקת שידוכים ואילנות יוחסין על ידי מי שניגש למאגר. כלומר, יש אדם בשירות המדינה, הוא עובר תהליכים של בדיקות וסיווגים בטחוניים, ובסופו של דבר, מאפשר למאגר הזה שהיתה לו גישה אליו להיות אתר היכרויות.
אז מקרה אחד. נו, לא הרבה, נכון? אז תקשיבו לסיפור הזה: בשיא תקופת הקורונה, נחשד גבר כי השתמש בגישה שיש לו למאגר הבידודים של משרד הבריאות לצורך הכנסת אשתו לשעבר לבידוד. כן, אישה במדינת ישראל נכנסה לבידוד כפוי, בדיוק כמו מעצר בית, על פי החשד, כיוון שבעלה לשעבר היה עם גישה למערכת אלקטרונית ורצה להתנקם בה.
טוב, בסדר. לא נורא. כמה זה כבר קורה? בשנת 2013 התפרסמה כתבה ב'מאקו' על השימושים הנרחבים ששוטרים עושים במאגרים לצרכים אישים. שם צוטטה שוטרת כאומרת "בדקתי את מי שהיום בעלי לפני שהתחלנו לצאת. עכשיו זה נשמע לא לעניין אבל אז זה לא היה לי מוזר. רציתי לראות שאני לא יוצאת עם עבריין או משהו כזה. אפילו בדקתי את העבר התעבורתי שלו כדי לראות עם מי יש לי עסק".
לא שם בלבד. בשנת 2020, שוטר שחשד שאשתו בוגדת בו השתמש במאגרי מידע משטרתיים כדי לאמת את חשדו; שוטר אחר, בשנת 2019, ביקש גם הוא לקבל מידע על בן-זוגה של גרושתו. שוטר אחר, בשנת 2017, השתמש במאגרי מידע כד לאתר נערות בסיכון ולנצל אותן. הכל על פי החשד.
זו מחלה. יש שיאמרו "חיזור אינטנסיבי" ויש שיאמרו שזהו החוק השני של מאגרי מידע. החוק הראשון הוא שכל מאגר ידלוף. החוק השני הוא שבהנתן גישה של גבר למאגרי מידע, הרי שהמידע ישמש לצרכי היכרויות.
יש לזה פתרון כמובן. הפתרון הוא להפסיק עם קדחת מאגרי המידע, האיסוף האינטנסיבי של מידע על כל אחד מאיתנו תוך מתן גישה לא מבוקרת לאנשים. אותם אנשים, עם רגשות, לא יכולים להשתלט על האנושיות שלהם, על הרצון להשתמש במאגרי המידע שיש להם גישה "רק לרגע" כדי להשיג יתרון על המתחרים.
ומדוע? כי להבדיל מבילוש והתחקות ברשות הרבים, כלומר לעקוב אחרי מושא החיזור ברחוב, הגברים המחזרים יודעים שהסיכוי להתפס הוא אפסי והקרבן לא תדע. על ידי איסוף נתונים הם משיגים יתרונות לא הוגנים על פני שאר האנשים. אלו יתרונות? הרי מרגע שיש להם מיקום, העדפות, מצב כלכלי, ידיעה על המצב של המחוזרת, הם יכולים לקבל יתרון בדייט או אפילו להשיג דייט. מאגרי המידע, מבחינתם, זה הנשק הסודי, הדרך הכי טובה בה הם יכולים להשיג את השליטה המלאה.
וזה חייב להפסיק היום.