המהדורות אתמול נפתחו ברעש גדול על פרשת הממד החמישי. יום אחרי שעמית סגל, שמזה מכבר הפך למכשיר פוליטי רב עוצמה לימין שעבורו משדרי חדשות מוקלטים מראש בשישי, דיווח על בדיקה בעניין הפרשה הנוגעת לאנשים זוטרים בחברה שאיש אינו יודע מה עושה – הסיפור הוא כבר כותרת ראשית פותחת מהדורות. גיא פלג עידכן שגנץ אינו חשוד בפרשה, אבל בתקשורת כמו בתקשורת הכותרת והתמונה המרוחה באולפן מאחורה זועקת יותר מכל פרט קטן של הבהרת היועמ"ש.
לא חולפות עשר דקות, 20:10, והודעה חשובה מתקבלת במכשירו של סגל, שהסקופ שלו על הפריצה האיראנית לפלאפון של גנץ טילטלה את מערכת הבחירות לפני כשנה (פרשה שעד היום לא פוענחה, וקיבלה סיקור פי ארבעה מדליפת כל ספר הבוחרים של ישראל על ידי הליכוד ואפליקציית אלקטור כעת). הסקופ שקיבל סגל באמצע המהדורה – תחזיקו חזק! – הוא שממלא מקום פרקליט המדינה – דן אלדד, שמונה זה מכבר בניגוד לעמדת היועמ"ש ובתמיכת אמיר אוחנה, ספק שר משפטים ספק משרת המשפחה – החליט להפוך את הבדיקה בממד החמישי לחקירה פלילית! לא פחות. אלדד פרע את הצ'ק באופן מלא. מי זוכר כבר שגנץ לא חשוד.
במקביל, על במת הליכודיאדה באילת – אירוע של מפלגת השלטון – העיתונאי בועז גולן מערוץ 20, עובר על החוק למען המולדת, ומקריא את תמלילי אשכנזי מנדלבליט האסורים בפרסום ושנתניהו לחץ לפרסם השבוע. כנראה למד מהשר אמיר אוחנה שעשה דבר דומה עם תמלילי עד המדינה ניר חפץ.
אם לא קרה, אז מה קרה?
וזה לא הכל. שעה לפני כן, בתוכנית הערב עם אודי סגל, הסביר השר לביטחון פנים גלעד ארדן, שהוא זה שהביא לידיעתו של ממלא מקום פרקליט המדינה על פרשת הממד החמישי ולחץ להביא לחקירה. צריך להקשיב שוב כדי להבין. שר בישראל מודה כי כי לחץ לפתוח בחקירה בעלת מטרה פוליטית.
זה אותו ארדן שכמה שעות לפני כן, צייץ כותרת ממעריב (הנשלטת על ידי אלי עזור, עוד מקורב לנתניהו) על הדובר של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שעדיין מנסה לאשר לנתניהו הלוואה בוועדת ההיתרים ודוגל בביקורת חיובית, שאומר ש"גנץ פעל להעברת נתונים למשטרה", והמליץ למראיינים לשאול אותו על כך.
זה ממש לא משנה אגב שגנץ לא חשוד, לפי הודעת היועמ"ש. כל האמצעים כשרים במלחמה על ה-61, ובדרך אל החסינות והחוק הצרפתי המיוחל. מדובר במלחמה מתוזמרת שגורמי הממשלה, אכיפת החוק והתקשורת המוטה בבעלות בעלי ההון שלהם יחסים קרובים עם נתניהו (בלווטניק ב-13, תשובה ב-12), פועלים לטובת המטרה. ובמלחמה כמו במלחמה יורים בכל הפגזים. מייצרים רעש אדיר שמכסה על הכל. הבוץ ניתז ונזרק כל הזמן, לכל הכיוונים. משהו ייתפוס בסוף. ואם זה לא קרה, אז מה קרה? כמו שאומר ידידנו דוד ביטן, החשוד בפלילים.
כל האמצעים כשרים במלחמה על ה-61, ובדרך אל החסינות והחוק הצרפתי המיוחל
אגב, מדובר באותו ביטן שהיועמ"ש אישר לעכב את מסירת חומרי החקירה בעניינו – המכילים עדויות רציניות לשוחד – ליום אחרי הבחירות, כי ביטן ביקש לא לפגוע בסיכויים של הליכוד בקלפי. אבל אתמול התברר, שבכל הקשור ל"פרשת הממד החמישי" – פרקליט המדינה הזמני של אוחנה ומשפחת נתניהו, מורה על חקירה פלילית עכשיו. מהר. לפני הבחירות.. אכן סימטריה מופלאה.
המטרה של כל המהלך הרב ממדי הזה די ברורה. כל כולו נועד לייצר סימטריה מושלמת ושאינה קיימת במציאות – בין כתבי האישום החמורים נגד ראש הממשלה נתניהו ומשפטו שעתיד להתחיל, לבין חקירה של עובדים בחברה שפעם ניהל גנץ, ושאינו חשוד בפרשה. אלוהים אולי נמצא בפרטים הקטנים, אבל הקמפיין של נתניהו, טור דה פורס שרותם את הפרקליטות, משרד המבקר והתקשורת המפוחדת על כל זרועותיה – לא מתעסק בפרטים הקטנים. הוא מתעסק ביצירת רעש אדיר מקהה חושים, של ׳כולם מושחתים אז עדיף כבר המושחת שמכירים׳.
מחפשים גרבוז תורן בכוח
בקמפיין בחירות, בטח שלישי במספר, שבו כולם עייפים ופחות ערניים, היתרון של נתניהו מתבלט. הוא, בשפה עממית, לא רואה בעיניים. הכל כשר וכל ספין אפשרי מגויס. מעסקת המאה ועד העלאת הפלאשמורה. אין יום בלי כותרת מטעמו, אין יום שבו אינו שולט בשיח באופן מוחלט. כל ספין כזה, מעסקת המאה שלא תתקיים ועד אישור בנייה גבעת המטוס אתמול, מהודהד באופן מוחלט וחזק על ידי הכתבים ושופריו בהתאם. כבר קשה להבדיל בין השניים אגב, אחרי שסג"ל בא לנגן בגיטרה.
זהו קמפיין של מיטב הלהיטים. שום זירה לא נותרה יבשה, בטח לא זירת השד העדתי. השרה מירי רגב, שקיבלה חזרה מנתניהו את רשות הדיבור רק באחרונה, תקפה השבוע את חולדאי על כך שאסר לכאורה להניח תפילין בתל אביב. לפני זה צייץ נתניהו עצמו פסקה ממאמרה של רוית הכט בהארץ על כחול לבן המפאיניקים הלבנים, בעקבות סערת יועז הנדל. החיפוש אחר הגרבוז התורן שידליק את ישראל השנייה ויניע אותה לקלפי בעיצומו.
זהו קמפיין של מיטב הלהיטים. שום זירה לא נותרה יבשה, בטח לא זירת השד העדתי
הסקרים הלכאורה קפואים הם מאחז עיניים. מה שחשוב בקמפיין הוא זיהוי המומנטום. ונתניהו, שחורש את השטח באופן ממוקד במעוזי הליכוד במטרה להעלות את שיעור ההצבעה, נמצא במומנטום אדיר בשבועות האחרונים. הסקר של ידידו לשעבר, עד המדינה בהווה, שלמה פילבר וחברתו דיירקט פולס המוערכת, מאשש זאת ומצביע על יתרון קל לטובת הליכוד. בהתאמה לראשות הממשלה נתניהו פתח פער ניכר.
לא סוחבים בעלייה
עשרה ימים לפני הבחירות השלישיות ואולי המכריעות בשנת הקיפאון הקשה הזאת, ומצד אחד של הזירה ניצב מתמודד שאינו בולם בכלום, קמפיינר חסר בושה, שהכל כשר עבורו ואין הסתה או הכפשה נמוכים מדי עבורו בקרב חייו – ומן הצד השני מפלגה, מפוררת, נטולת קמפיין מהותי, שבקושי סוחבת בעלייה. בדיעבד, אפילו צעדים לא משמעותיים במיוחד כמו המהלך של עריקת גדי יברקן לשורות הליכוד, בין אם יביא את הקולות האתיופיים האבודים או לא, תרמה בעיקר להחלשת כחול לבן, וחשיפת הפגיעות שלה.
דעיכת קמפיין, כמו מומנטום חיובי, ניתן להריח מרחוק. אין ספין של נתניהו שלא נפלו וכשלו בו, מהדבקת הקול הערבי אליהם, דרך הסירוב לעימות שנתניהו הפריח לאוויר ועד החשדות בממד החמישי. הם כנראה לא הבינו מול מי הם עומדים.
אירוני במיוחד היה לשמוע את גנץ השבוע מנמיך ציפיות מבשר שאינו מצפה ל-61 מנדטים, אלא רק לרוב יחסי של הקואליציה שלו – בדומה לבחירות הקודמות. שכן, הפעם יקים ממשלת מיעוט. מדוע אם כן לא עשה זאת אחרי בחירות ספטמבר, כשהמצב היה לטובתו? כי יועז הנדל וצבי האוזר, אנשי ימין מובהקים, לא נתנו? כי חשש מה יגידו אם יקים ממשלה שנתמכת על הערבים? צחוק הגורל, הערבים הודבקו לו ביתר שאת בקמפיין ׳ממשלת טיבי גנץ׳ של נתניהו.
אם לא יצליחו לעשות קסם של הרגע האחרון, נתניהו נמצא על דרך המלך לעבר ה-61, או לפחות ליתרון קל על כחול לבן. פער כזה של שניים שלושה מנדטים יספיק לו לעשות רעש של ניצחון אדיר – שובו של הקוסם – ולהדביק לעצמו את הבלוק שיציית למרותו עד לחסינות.
