- לא משנה מה דעתכם על האיחוד הבוקר – בין אם בזים לו או מתלהבים, השפעה אחת כבר יש לו. המושג שמאל חזר למרכז השיח. מה שהיה קללה, פגע רע שיש להתרחק ממנו כמו צרעת בעשור האחרון של נתניהו – פתאום מדובר כצד לגיטימי שיש בו חיבורים, איחודים והתחדשות. מרצ שנחשבה למפלגת נישה שרבים מחברי העבודה והמרכז שמאל בעבר חששו לחבור אליו – פתאום נהפכת לבסיס הקולט של מפלגתו של אהוד ברק וסתיו שפיר. החיבור של המחנה הדמוקרטי מעניק דחיפה חדשה ולא מתנצלת למושג שמאל. לא מרכז. אלא שמאל. למעשה זה הפעם הראשונים מאז חיבור רץ מפ"ם וחלק משינוי בתחילת שנות ה-90 שהשמאל מקבל זריקת מרצ כזאת.
2. לעמיר יש בעיה: צירופה של אורלי לוי למפלגת העבודה ופנייה לכלל הישראלים, תוך התחייבות שלא לפסול את נתניהו כל עוד אין החלטה של היועץ המשפטי – דחפה את העבודה ימינה למרכז הבמה. עכשיו גם כשהפלג השמאלי הסרבן נתניהו כמו שפיר ערק החוצה – עוד מחסום בדרך לממשלת נתניהו נפל. פרץ ולוי, בסירובם לחבור לאיחוד בשמאל, מהלכים על חבל דק. פרץ בטוח שיוכל לגייס מנדטים רבים מהימין באמצעות שבירת ההצבעה השבטית – כפי שעשה ב-2006, ולהכפיל את כוחה של העבודה לפחות ל-12 מנדטים, אולי אפילו 15 לפי קמפיין הפריימריז של פרץ. הבעיה היא שאנחנו כבר לא ב-2006, ישראל השתנתה ללא היכר, הפלגנות בין ימין לשמאל נטענה בחשדנות אלימה יותר מאי פעם, והקלף החברתי בקושי הצליח לרתום 4 מנדטים למפלגתו של כחלון בבחירות האחרונות.
בבוקר שאחרי האיחוד בשמאל יש לקוות שלפרץ יש תוכנית פעולה אפקטיבית – אחרת יגיע לסוף המרוץ שהשישה מנדטים של העבודה היום נראים כמו חלום רטוב. מפגן העליבות של פעילי פרץ אתמול ששכחו מי היריב הפוליטי האמיתי שלהם (נתניהו והימין), והגיעו לפוצץ חוג בית של ברק – מעידים על אובדן דרך והיעדר כל מחשבה מסודרת על קהל היעד שלהם. אמרתם שתביאו מנדטים מהימין בעזרת "שבירת הכשל המעמדי?" – קדימה, צאו לשם, לא לסביון. שמאל חברתי חוצה מחנות? כרגע הם בעיקר מכוונים לפיצוץ הנגמ"ש.
3. כחול לבן עובדים בשקט יחסי בתקופה האחרונה. פחות ציוצים ותקיפות ברשת ויותר עבודת שטח ארוכה ומעמיקה. יש מצב שכששניים רבים (ברק ונתניהו), השלישי השקט מאחור יתגנב וינצח. אבל עם כל הכבוד לעבודת השטח ולקמפיין שלא ממש קיים עדיין – לכחול לבן יש עכשיו אתגר משמעותי והוא לקחת מנדטים מהימין. משימה שנכשלו בה בסבב הראשון. האיחוד החדש בשמאל של ברק ומרצ – יוריד אותם לאזור החיוג של ה-20 מנדטים. לא סתם, לפיד וחבריו תוקפים את ברק ברשתות בשבועות האחרונים. המאבק הישיר של נתניהו באשכנזי בימים האחרונים אינו מקרי. הליכוד זיהו שהוא גורם משמעותי בלקיחת מנדטים מהליכוד לכחול לבן, וכחול לבן צריכים להשכיל להשתמש בו בצורה נרחבת יותר.
4. לקח אחד למדו כולם מהבחירות האחרונות שהפילו שאולה שלוש מפלגות לפחות שלא עברו את אחוז החסימה (הימין החדש, פייגלין וגשר) – אין לנו מנדטים מיותרים לבזבז. אם לא יקרה משהו דרמטי בשבוע הקרוב סביר להניח שנראה את האיחוד בימין בראשות שקד – שגם הוא ינגוס מנדטים מהליכוד, בהנחה שהגוועלד של נתניהו לא יעבוד בפעם המי יודע כמה (ביחד עם נגיסת המנדטים של ליברמן ואולי נגיסת מנדט או שניים על ידי כחול לבן – הליכוד ללא ספק בבעיה). האיחוד במפלגות הערביות לכדי רשימה משותפת מתעכב בינתיים, אבל גם הקצוות המפולגים שם מבינים שהוא צו השעה לאור שיעורי ההצבעה הנמוכים במגזר. כך או כך – העובדה שפרץ, המחנה הדמוקרטי ואפילו כחול לבן – פונים, נפגשים ומדברים עם המגזר בבחירות האלה, אחרי שלמדו לקח מהסבב הקודם, מבשרים טובות לאחוזי ההצבעה.
פינת הפוליטיקאי האובד: מישהו ראה את כחלון? הבן אדם נשבה כבן ערובה בליכוד ומאז נעלמו עקבותיו. כל היודע דבר על מקום הימצאו, מוזמן למסור הודעה.
