המקום הכי יפה בגיהנום: לרוץ על הסכינים והכיפות של הר סדום

אי אפשר שלא לרוץ על הסכינים של הר סדום – השלוחות הצרות והחדות למראה שנמתחות בין הכיפות. התנועה על הסכינים קדימה ואחורה, בטור עורפי, כי מימין ומשמאל תהומות בעומקים שונים. השביל בטוח, האדמה רכה ושיפוע קל מזמין את הרגליים ואת הנפש להתחיל לרוץ. 

ממערב להר סדום נמצא מישור עמיעז ומדבר יהודה וממזרח ים המלח, והרי מואב בירדן. האזור, בעיקר אחרי הגשם, מנוקב במחילות, שקעים, וחריצים. אפשר לחשוב שחלקם נוצרו על-ידי בעלי חיים, אבל אלו המים שחפרו ונעלמו בהם לתוך הפירים של מערת סדום העצומה שנמצאת ממש מתחת. 

מערת סדום (נקראית גם מערת מלח"ם – לכבוד המרכז לחקר מערות) היא מערת המלח הגדולה בעולם, 10 קילומטרים אורכה. המים שמגיעים מראש הר סדום ובשיטפונות תת-קרקעיים שמתחילים במקומות רחוקים יותר, ממיסים סלעים ומלח, יוצרים חללים חדשים ונטיפי מלח מהירים – מהירים יחסית לנטיפי האבן האיטיים של מערת הנטיפים למשל. 

להבדיל מתופעות גיאולוגית אחרות באזור כמו מכתשים ושברים סוריים-אפריקאיים למיניהם שנוצרו לפני 25 מיליון שנה, נהרות המים התת-קרקעיים זורמים גם עכשיו ומערות המלח משנות צורה בלי שנרגיש, גם כשתהיו ממש מעליהן. אבל אנחנו על פני הקרקע והכל ברור יותר. הנוף מטריף, בעיקר בשעות אחרי הצהריים כשהשמש חדלה מלכתוש ומתחילה ללטף. אפשר להגיע לשם בלי בעיה ברכב רגיל וגם לא צריך יותר מ-8 דקות הליכה כדי להרגיש בעומק המדבר. 

את מפעלי ים המלח הסמוכים להר סדום ואת כביש 90 כבר לא רואים כי הם נמוכים מתחתינו, המלונות של ים המלח רחוקים מדי, ואם תמתינו בסבלנות גם חבורת הג'יפאים תיכף תעוף. 250 מטר מעל פני ים המלח ו-150 מטר מתחת לפני הים התיכון זה בדיוק המקום להיות בו כמה שעות בלי "לעשות" שום מסלול. רק להסתובב. לכו לחפש את הנקיק או הכיפה שהכי מתאימים למצב הרוח שלכם ושל הרוח, תעשו תה וחכו שהשמש תיעלם במזרח. תזכרו כי בבית, שנמצא בדרך כלל מערבה מהר סדום, השמש תמשיך להאיר עוד כמה דקות. 

טיולים נוספים ותמונות נוספות אצל: גיל טבת #המשוטט