בשלישי הקרוב יוכלו לגשת אל הקלפיות 6.3 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה. אנחנו כבר לא כאלה קטנים פתאום כחושבים על זה. לפי החוק, אחוז החסימה בישראל הוא 3.25% מהקולות. רשימה שתעבור אותו תשתתף בחלוקת הקולות. רשימה שלא תעבור, הקולות שלה ייעלמו כלא היו.
אם נסתכל על ההיסטוריה האחרונה של מערכות הבחירות הרי שניתן להעריך שאחוז ההצבעה לא יהיה נמוך מ-70%. בשתי מערכות הבחירות האחרונות ניכרת מגמת שיפור באחוז ההצבעה הכללי וגם בהשתתפות בחתך מגזרים בישראל. לאחר שפל של 63.5% ו-64.7% בבחירות שנערכו ב-2006 וב-2009 בהתאמה, עמד אחוז ההצבעה הכללי בבחירות האחרונות על 72.3% אחוזים וגידול חד נרשם בהשתתפות האזרחים הערבים, שם היה גידול של 15% בהשתתפות לעומת גידול של 4.2% בציבור היהודי.
בתרחיש מינימלי כאמור של 70% הצבעה, אחוז החסימה יתורגם ל-144 אלף קולות. אם להעריך שמגמת העלייה באחוז ההצבעה בישראל תמשך, ונסיים עם 75% הצבעה, אחוז החסימה יתורגם ל-154 אלף קולות. בבחירות האחרונות נדרשו כ-137 אלף קולות לעבור את אחוז החסימה.
פה נמצא הפרדוקס של אחוז ההצבעה. רשימה חדשה המבקשת "להביא מצביעים חדשים" – פועלת להגדיל את מספר המצביעים ולהביא אנשים שלא הצביעו בעבר, לצאת ולהצביע. הבעיה היא שאנשים חדשים שיצביעו -משמעותם גם קולות נוספים המעלים את הרף של אחוז החסימה. עבור כל עשרת אלפים קולות נוספים, תידרש רשימה הנמצאת על סף אחוז החסימה ל-325 קולות מתוכם. כלומר, רשימה חדשה תהיה מעוניינת להביא מצביעים חדשים, אבל להשאיר את המצביעים הישנים למפלגות אחרות, מבוססות יותר, בבית.
כל קול קובע, על אמת
בעבור רשימות מבוססות הדילמה לא ממש קיימת כאן. ככל שאחוז ההצבעה יהיה גבוה יותר, ויותר קולות לא ישתתפו במשחק חלוקת המנדטים, חלקם היחסי יגדל. אילו הליכוד היה מקבל את חלקו היחסי בבחירות האחרונות היו לו 28 מנדטים ולא 30 שקיבל בפועל, בניכוי הקולות שלא עברו את אחוז החסימה.
בחירות אחר בחירות אנחנו רואים שכל קול קובע. בבחירות האחרונות חסרו למפלגת "יחד" כ-12 אלף קולות על מנת להיכנס עם ארבעה מנדטים לכנסת. 125 אלף מצביעי הרשימה לא זכו לייצוג לקולם. פער של 0.25% מהקולות הכריע את הכף. בסך הכל כ-190 אלף מצביעים לא זכו לייצוג עבור קולם בבחירות האחרונות.
האכזריות של אחוז החסימה שהוא כמובן מספר שאינו קבוע ולכן ההיערכות האסטרטגית אליו היא קשה. בבחירות המקומיות האחרונות בחיפה כ-18% מהמצביעים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה, בתל אביב 12% מהמצביעים לא זכות לייצוג לקולם בשל הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. בשתי הערים מספר המצביעים עלה משמעותית לעומת הבחירות הקודמות.
לקראת הבחירות בשבוע הבא אנו רואים הרבה רשימות הנמצאות על סף אחוז החסימה בסקרים. כל גידול במספר המצביעים בפועל – מרחיק את רף החסימה מאותן רשימות. זה נתון שצריך להפחיד את גשר, כולנו או ישראל ביתינו. השאלה היא מי מהן תדע להביא בעצמה מספיק מצביעים חדשים, כדי להתגבר על העלייה.
הנחמה: 1% מהקולות שווה מימון
בחירות זה עסק יקר מאוד. מספיק להסתכל בסכומים המפורסמים מעת לעת אודות גיוס הכספים של הרשימות כדי להבין שמדובר בעסק של מיליונים. רשימות שייכנסו לכנסת ייזכו לקבל מימון ממלכתי ביחס למנדטים שקיבלו, אולם רשימות שלא עברו את אחוז החסימה יישארו כמעט בלא כלום.
חוק מימון מפלגות קובע שרשימה שהצליחה לקבל מעל אחוז מהקולות – אך לא עברה את אחוז החסימה תהיה זכאית למימון כאילו קיבלה מנדט אחד. ובמספרים, 1.38 מיליון שקל. לרשימה שהתמודדה בבחירות ולא נבחרה, מדובר באוויר לנשימה.
| רשימה | ערבויות ידועות |
| גשר | 1,410,000 ₪ |
| הימין החדש (צל"ש) | 6,750,000 ₪ |
| ישר | 3,500,000 ₪ |
| חוסן לישראל | 12,050,000 ₪ |
| חזית יהודית לאומית | 150,000 ₪ |
| מגן – בראשות גל הירש | 200,000 ₪ |
| תל"ם | 1,700,000 ₪ |
רשימות יכולות לממן עצמן באמצעות תרומות בגובה של 11,480 שקל, ערבויות ומימון ממלכתי. רשימה שלא תהיה זכאית למימון ממלכתי כלשהו עשויה למצוא את עצמה במצב בעייתי של חובות לספקים וכן חובות לערבים של הרשימה. מכאן שהקרב של הרשימות הקטנות הוא גם לעבור את אותו אחוז נכסף. כ-47 אלף מצביעים.
בבחירות האחרונות נשארה מפלגתו של אלי ישי "יחד" עם חובות של יותר מ-10 מיליון שקל, לפי הדיווחים. ישי דיווח בעצמו ב-2017 כי הצליח להשיב את כל החובות, אך לא דיווח באתר מבקר המדינה על תרומות למפלגה כך שניתן רק לנחש אם עמד במילתו או לאו. כך או כך, הסיכון קיים וכל רשימה הנמצאת כעת על אחוז החסימה עשויה למצוא עצמה עם חובות משמעותיים ביום שאחרי.
בניכוי הערבים, אחוז ההצבעה לא רע
על אף הגידול העקבי באחוזי ההצבעה בשתי מערכות הבחירות האחרונות עדיין יש פערים משמעותיים בין הצבעת תושבי הישובים היהודיים והמעורבים לאלה שאינם. בעוד שאחוז ההצבעה בבחירות האחרונות ביישובים היהודיים והמעורבים היה 75.6%, אחוז ההצבעה ביישובים הלא יהודיים היה 57.7%. כשליש מצביעים יותר ביישובים היהודים והמעורבים לעומת אלה שאינם. שליש. זה המון. הפער מחריף בדרום הארץ שם יש פער בהשתתפות של 80% לטובת היישובים היהודיים והמעורבים.
יישובים שלמים במגזרים הלא יהודיים ממאנים להשתתף במשחק הפוליטי וזאת חלק מהסיבה לתת הייצוג של מגזרים אלה. בכנסת האחרונה כיהנו 17 ח"כים שאינם יהודיים, המשקפים 14% מהמנדטים.
המערכה על העלאת אחוז ההצבעה צריכה להתקיים לא רק בעברית ולא רק בערים. בכל הארץ צריך לעודד הצבעת האזרחים, בכל השפות. בבחירות האחרונות הוכח שאפשר לשבור את הסטיגמה של ציבור שלא קם להצביע. בואו נתגאה בנתוני ההצבעה, לא רק בניכוי הערבים.
