תמכו בעיתונות עצמאית
קבוצות סטנדאפיסטיות סגורה מעלה בשבועות האחרונים סיפורים קשים על המתרחש בין כותלי הקומדי בר והפקטורי. "האווירה במועדונים האלו היא מאוד מינית ושוביניסיטית". אחת העדויות מספרת על תקיפה מצד סטנדאפיסט מוכר בביתו. בעלי המועדונים: לא מכירים את המקרים, מוזמנות להתלונן
תלונות על אווירה מינית, אמירות בוטות, הדרה מהופעות, הטרדות מיניות ואפילו אונס – עלו באחרונה בקבוצת פייסבוק שחברות בה יותר מ-100 סטנדאפיסטיות. העדויות העולות בקבוצה מסעירות את עולם הסטנדאפ בשבועות האחרונים, וטורדות את מנוחתם של בעלי המועדונים הגדולים בתחום. מרבית התלונות בקבוצה ובכתבה מתייחסות לשני מועדונים: הקומדי בר והפקטורי.
אחד הבכירים במועדונים, שאחראי על שיבוץ הסטנדאפיסטיות להופעות פנה לחלקן וביקש לדעת מה עלה בקבוצה, מי מהסטנדאפיסטיות כתבו שם ומה תוכן ההודעות שהעלו. לאחר שחלק מהסטנדאפיסטיות סירבו למסור לו את הפרטים האלו, הוא הודיע לחלקן כי לא יעלו להופיע על במות המועדון כל עוד הן מסרבות לעשות זאת.
עד כה אף אחת מנשות הקבוצה לא הגישה תלונה במשטרה על תקיפה מינית. מלבד התלונות על אמירות בעייתיות, מעשים מגונים, אירועי תקיפה מינית ואף אונס שחוו, עולה בקבוצה גם היחס הבעייתי והמדיר כלפי נשים במועדונים האלו.
הסטנדאפיסטית ג (כל השמות שמורים במערכת) מספרת: "בשנה הראשונה שלי בסטנדאפ הלכתי לקומדי בר, שם אני תמיד מחכה לתורי לפני העליה לבמה באיזו פינה כדי לא לפספס שקוראים לי. אחד הסטנדאפיסטים היה קבוע מנסה לנשק אותי בכוח, בדיוק בזמן שאני נמצאת שם ולמעשה לא יכולה לצעוק ולא לברוח. פעם אחת הוא גם הצליח. מאז לא חזרתי לשם יותר".
עד לאחרונה עם הצפת הנושא הזה התביישתי לספר מה קרה. הרגשתי שאני לא בסדר. בעיני זה סיפור קטן, לעומת דברים ששמעתי מסטנדאפיסטיות אחרות אבל חשוב לי שידעו על זה ואני בטוחה שזה לא קרה רק לי".

הסטנדאפיסטית ד' מספרת: "הייתי בקומדי בר, כשהייתי סטנדאפיסטית בתחילת דרכי בערך אחרי חודשיים בתחום. הגעתי לראות ידיד שלי שמופיע שם. נכנסתי איתו לחדר האמנים והיו שם כמה סטנדאפיסטים שהכרתי ואחד המנהלים של הקומדי בר. היה שלב שידיד שלי עלה לבמה להופיע ונשארתי עם אותו מנהל ועם סטנדאפיסטים נוספים שחיכו שם. ואז הוא פנה אליי ושאל עם מי מכולנו בחדר היית שוכבת. אני לא כל כך יודעת איך להגיב לדברים כאלו בדרך כלל אני נכנסת לסוג של קיפאון או מגמגמת תשובות. אני חושבת שאמרתי לו לא יודעת או ששתקתי. והוא אמר לי את סטנדאפיסטית את חייבת לזרום.
"אחד הסטנדאפיסטים היה קבוע מנסה לנשק אותי בכוח, בדיוק בזמן שאני נמצאת שם ולא יכולה לצעוק ולא לברוח. פעם אחת הוא גם הצליח. מאז לא חזרתי לשם יותר"
"הוא ממש לחץ עליי ואז הוא גם הוסיף שאני הסטנדאפיסטית הכי יפה ולכן אני חייבת לבחור במישהו. מאז כמעט ולא חזרתי לשם. וגם הפסקתי להירשם לבמה הפתוחה בקומדי בר. הופעתי שם עוד פעמיים, אבל שמתי לב שלא נעים לי בנוכחות שלו ושכל התקשורת נעשית מולו. הוא היה מגיע אחרי כל הופעה ונותן לי הערות וזה תמיד הרגיש מאוד פולשני. באחת הפעמים הוא ממש הצמיד את הפה שלו לאוזן שלי ולחש.
"יש אווירה לא נעימה גם במועדון הפקטורי. יש שם כל מיני סטנדאפיסטים שמאוד מתעקשים להילחם על הזכות לצחוק על אונס ואלימות כלפי נשים. אפשר לצחוק על הכל, אבל בדיחות בנושא כזה צריכות להיות מאוד מוכוונות לתוקף ולא לנפגעת. לומר על הבמה בדיחות כמו 'אם לא תתנגדי – לא יאנסו אותך' זה לא ממש מצחיק. האווירה היא תמיד שוביניסטית. יש להם ערב גסויות רק עם גברים על הבמה. ברור שזה לא פשע אבל זו לא אווירה נעימה לנשים".
סטנדאפיסטית אחרת בשם ט' מספרת גם היא: "אני לא חוויתי הטרדות, אבל האווירה במועדונים האלו היא מאוד מינית ושוביניסיטית. זה מתחיל בכך שיש הרבה סטנדאפיסטים שבשם חופש הביטוי נראה להם הגיוני לצחוק בצורה בוטה על מיניות ועל נשים. הייתי מגיעה למרתונים בסופי שבוע והייתי שומעת רק גברים שמתבדחים על זיונים ועל בחורות.
" יש במועדונים האלו שיח מאוד אלים שמנציח את תרבות האונס. זה צרם לי עד שהפסקתי להגיע לצפות בהופעות. גם בחדר האומנים של הקומדי בר יש כל הזמן אווירה לא נעימה. כל הזמן מדברים עם הסטנדאפיסטיות ועשו את זה גם אתי על עם מי הן יוצאות ועם מי הן רוצות לצאת.
"היתה פעם אחת שאחד המנהלים בקומדי בר קרא לי לשיחה בחוץ והתחיל לספר לי, בלי שום הקשר, שיש המון נשים שרוצות לצאת איתו ואז פתח את הטלפון שלו ואמר לי תראי איזו תמונה יש לי בקבוצת וואטסאפ. התמונה היתה של פות.
"אמרתי לו למה אתה מראה לי את זה? למה זה צריך לעניין אותי? ובמקום להשיב עניינית הוא אמר: אף פעם אל תשכבי עם סטנדאפיסטים והתחיל לספר לי על סטנדאפיסטית אחרת, ולטעון שהיא נוהגת לשכב עם סטנדאפיסטים. במקביל הוא כל הזמן נותן את התחושה שהוא בא לעזור לי כי אני סטנדאפיסטית מתחילה".
אחד הסיפורים הקשים שעלו בקבוצה נחשף על ידי הסטנדאפיסטית ש' בשיחה עם המקום. "לפני כמה חודשים ניגש אלי אחד הסטנדאפיסטים. הוא לא הכיר אותי. שאל אותי 'איך אני לא רואה אותך', אמר לי 'את מצחיקה'. דיברנו וקבענו להיפגש לעבוד על חומרים בדירה שלו. הוא ידע שיש לי בן זוג ולא הרגשתי שהוא מתחיל איתי.
"הגעתי אליו עם מחברות וקלסרים. הוא גר בדירת שותפים אז ישבנו בחדר שלו, שהוא גם חבר עבודה עם לוח מחיק ושני כסאות מחשב. ישבנו על הכסאות. הוא מדבר הרבה עם הידיים ונגע לי כל הזמן ברגל תוך כדי השיחה. הרגשתי שהוא נוגע לי באזור גבוה מדי ברגליים, אז זזתי והתרחקתי כל הזמן.

"בשלב מסוים הוא הלך להכין לי תה ולקח לו יותר מדי זמן. באתי אחריו למטבח ואמרתי לו: 'הרתחת מים עד עכשיו?' חזרנו לחדר. בגלל שלא היה לי זמן – הייתי מוזמנת למסיבת יום הולדת – לא שתיתי את התה. כשעמדתי לצאת היה לי טלפון, מיד אחרי שניתקתי ורציתי ללכת הוא תפס לי את היד וזרק אותי למיטה שהיתה מאחורי.
"הוא בחור מאוד גבוה ואני קטנה. הבנתי שאין לי דרך לצאת מהסיטואציה. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שפחדתי. הוא פשוט נשכב עם כל הגוף שלו עלי. לשמחתי הצלחתי לחלץ את עצמי. בדרך לדלת הוא ניסה שוב. הוא אמר לי תעצמי עיניים ואמרתי לו 'לא' ויצאתי. בחיים לא פחדתי ככה. הייתי בלחץ מאוד גדול ועם דופק גבוה. בקושי הצלחתי לצאת מהחניה.
"הוא בחור מאוד גבוה ואני קטנה. הבנתי שאין לי דרך לצאת מהסיטואציה. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שפחדתי"
"שלחתי לסטנדאפיסט הזה הודעה יום אחרי כן. כתבתי לו 'מה שהיה אתמול לא היה מגניב, אל תעשה את זה יותר'. הוא כתב לי, 'מה היה?'. כתבתי לו: 'באתי לעבוד ואתה שלחת ידיים'. מבחינתי זו היתה סגירת מעגל. אבל אז קראתי בקבוצה עוד סיפור עליו ולא ישנתי בלילה. לא חשבתי להתלונן עד היום – לא ידעתי שזה סדרתי. קל לי יותר לשתוק. אני יודעת שאם אדבר זה יכול לפגוע בקריירה שלי. עצוב שזו החברה שבה אנחנו חיים".
סיפור קשה נוסף על אותו סטנדאפיסט הגיע גם הוא לידי המקום הכי חם, אך בשלב זה לא ניתן לחשוף אותו במלואו בשל רצונה של הנפגעת. בבדיקת פוליגרף שנערכה לה באחרונה לגבי אותו אירוע היא נמצאה דוברת אמת.
סיפור אחר על אותו סטנדאפיסט היה גם לת': "התחלנו להתכתב בקבוצה ואז צף השם של הסטנדאפיסט הזה. היתה פעם שהוא ראה שפרסמתי ערב סטנדאפ שלי וסיפר שהוא מחפש כותבים לסדרה בכאן. הגעתי למשרד שהוא טען שהוא חולק עם אדם אחר. התחלנו לדבר על עבודה ופתאום הוא היה קצת יותר מדי קרוב אליי.
"שם את הרגל שלו על הכסא שבו ישבתי. הרגשתי מוזר והחלטתי ללכת. במשך יומיים הוא התקשר אליי בשעה שתיים לפנות בוקר ואז כתב לי אני מבין שאת לא בעניין וכך זה נגמר. לאחרונה ראיתי אותו מופיע בווולנטיין דיי. זה מאוד כאב לי לראות את זה. מנהלי המועדונים כולם יודעים על דברים שעשה ועדיין מאפשרים לו להופיע".
השיח הנוכחי כאמור שמסעיר את עולם הסטנדאפ המקומי, התחיל לאחר שלפני כמה שבועות אחת הסטנדאפיסטיות העלתה פוסט לקבוצת פייסבוק גדולה ומעורבת של אמנים ואמניות בתחום. באותו פוסט היא ציינה שיש אנס שמשוטט במועדוני הסטנדאפ והיא מבקשת מכל הבנות להצטרף לקבוצת סטנדאפיסטיות בפייסבוק ולדבר שם.
"היום אנחנו כבר יותר מ-100 חברות שם", מספרת ט'. "סטנדאפיסטית אחרת העלתה פוסט בקבוצה הזו ששואל האם קרה לכן שהוטרדתן במועדוני הסטנדאפ. ופתאום היה בום. סטנדאפיסטיות התחילו לספר על כל מיני הטרדות ותקיפות מיניות. הן כתבו גם את השמות של הגורמים הבעייתיים.
"היתה אחת שסיפרה על סטנדאפיסט שאנס אותה. היו כמה שסיפרו על מנהל בכיר באחד המועדונים הגדולים שמטריד אותן, ועל הדרך המינית הבוטה שבה הוא מדבר אליהן. דיברו גם על עוד מנהל בפקטורי. היתה פעם שהגעתי לבמה הפתוחה שם כדי להופיע, והחבר של המנהל שאל אותי אם שכבתי איתו כדי לעלות לבמה.
"גם בחדר האומנים של הקומדי בר יש כל הזמן אווירה לא נעימה. כל הזמן מדברים עם הסטנדאפיסטיות על עם מי הן יוצאות ועם מי הן רוצות לצאת"
"כשסיפרתי לכמה סטנדאפיסטים שאני מכירה שיש נשים שלא מגיעות למועדונים כי לא נוח להם ממנהלי הליינים ושהם לא יכולים להתחיל איתן, הם לא הבינו מה אני רוצה ופשוט אמרו לי מה הבעיה, שכל אחת תופיע איפה שהיא רוצה. אבל צריך להבין שיש כמה מועדונים גדולים בתחום הזה שמארגנים הופעות. ונשים מפחדות להסתבך עם המנהלים שם כי הן יודעות שלא יוכלו להופיע. התחושה היא שהכל מתנהל במועדוני הסטנדאפ האלו כמו ג'ונגל. הכל מותר. בשם חופש הביטוי".
קיומה של הקבוצה הסגורה שהעלתה סיפורים קשים בענף והעיסוק בנושא האווירה במועדונים, הגיעה כאמור לאחד ממנהלי המועדונים הבכירים בתחום. הוא פנה לאחת הסטנדאפיסטיות הוותיקות יחסית שעלתה להופיע בערב מרתון של אמנים ותיקים. כשהיא ירדה מהבמה הוא ביקש שתגיד לו מי התלוננה בקבוצה ועל מי היו תלונות. היא אמרה שהיא לא רוצה למסור פרטים. בתגובה הוא אמר לה שהיא לא תעלה להופיע.
למרות שחלק מהסטנדאפיסטיות כבר העלו סיפוריהן בקבוצה ואף חשפו את השמות של מי שהטרידו או תקפו אותן לטענתן – עד כה אף אחת לא הגישה תלונה במשטרה וגם הנכונות להיחשף ואפילו לשוחח עמנו באופן אנונימי היתה מאוד נמוכה. לדברי ט': "התחושה היא של פחד. אף אחת לא רוצה להיפגע מקצועית מכך שתדבר. והתחושה היא שגם אין למי להתלונן בכלל, כי גם כשהיה ניסיון לדבר עם אחד המנהלים זה לא ממש הלך. הוא הפנה את הנשים להתלונן ואמר שאין לו מה לעשות עם המידע.
"התחושה היא של פחד. אף אחת לא רוצה להיפגע מקצועית מכך שתדבר. והתחושה היא שגם אין למי להתלונן בכלל"
"מה שמדהים בעיניי זה שבמועדונים האלו אין שום מודעות לנושא הזה", מוסיפה ט'. "באף מועדון שלט על החוק למניעת הטרדות מיניות במקום עבודה וגם אין ממונה על הטרדות מיניות כפי שמחויב על פי חוק.
"אחד הרעיונות שעלו בפגישה עם מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ועם נציגות לילה טוב היה להעביר את מנהלי המועדונים הדרכה בנושא החוק. מאוד מעניין אותי לדעת האם הם יסכימו".
בעקבות העדויות על הטרדות שעלו בקבוצה, החליטו כ-15 סטנדאפיסטיות לערוך מפגשים בנושא. באחד מאלו נפגשו שלוש מהן עם מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ועם נציגות ארגון לילה טוב, ארגון שהוקם כדי לתת מענה לאלימות מינית בחיי הלילה, כדי לקבל מידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם התופעה. במפגש עלה בין היתר הרעיון לאגד את הסטנדאפיסטיות תחת ועד, אולי ביחד עם סטנדאפיסטים.
משיחה עם דורון פרידמן, הבעלים של הקומדי בר, נראה כי הוא לא מכיר את שלל התלונות והשיח סביב הטרדות, ושמעולם לא איימו אצלו על סטנדאפיסטית שלא תעלה לבמה אם לא תחשוף את הנעשה בקבוצה. השיחה עימו מובאת במלואה:
שיחה עם ארז בירנבוים, מבעלי מועדון הפקטורי:
סטנדאפיסטית ותיקה ומוכרת בתחום מספרת גם היא על האווירה בחדרי אמנים – וחולקת על דברי בעלי המועדונים: "בעיקרון החוויה שלי כסטנדאפיסטית נחלקת לשניים כסטנדאפיסטית צעירה ומתחילה בתחום וכסטנדאפיסטית יותר ותיקה ומוכרת שעובדת כבר שמונה שנים בערך בתחום. בתור צעירה את מגיעה למועדונים דבר ראשון מפקפקים בך. ההנחה המיידית שבגלל שאת אישה אוטומטית לא תהיי מצחיקה.
"אם רואים שיש לך פוטנציאל מתחילים להגיע כל מיני גברים שרוצים לחלק לך עצות לתת לך ביקורת מציעים לשבת איתך לישיבות כתיבה וכו. התחושה היא מאוד פטרונית, של בואי ניקח עליך חסות. כשאת כבר מנוסה ומוכרת מתחילים קצת יותר להיזהר לידך ולכבד אותך. ממני נזהרים היום כי יודעים שיש לי כוח. אבל רוב הזמן יש אווירה גברית רעילה. במיוחד בקומדי בר שמאוד לא נעים להיות בחדר האמנים הזה.
"התחושה היא מאוד פטרונית, של בואי ניקח עליך חסות"
"אני בתור סטנדאפיסטית לא מתקרבת לשם. יושבים שם כל מיני בחורים שהמון שנים בסטנדאפ לא מצליחים לפרוץ ורק מדברים על כל מיני סטנדאפיסטיות צעירות שלא מוצאות חן בעיניהם. אווירה לא נעימה. ויש גם את הקטע שבקושי יש נשים את מגיעה למרתונים בסופי שבוע וברוב המקרים תהיי האישה היחידה ואם לא תגיעי כנראה לא תהיה אף אישה".
הם אומרים שהם מציעים ונשים לא רוצות.
"הם לא מציעים לאף אחת להופיע – את זו שנלחמת. כאמור אני עובדת הרבה שנים בתחום והזמינו אותי למרתונים מעט פעמים. את נרשמת והרבה פעמים לא נותנים לך להופיע הם בטח לא פונים אליך. במיוחד בסטנדאפ פקטורי רוב הזמן יש רק גברים.
"מעולם לא ראיתי שום שלט במועדונים האלו למניעת החוק להטרדות מיניות ובטח שלא שמעתי שיש שם ממונה על הטרדות מיניות. זה נשמע לי קשקוש".
הגיבו לכתבה
תגובה אחתהתגובות לכתבה הזו סגורות.