מזכירות המחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון הודיעה אמש (רביעי) לסטודנטיות וסטודנטים לעבודה סוציאלית כי המרצה שהתנכרה לבתה שהתלוננה כי אביה אנס אותה – לא תלמד יותר. האם היא דוקטורית לעבודה סוציאלית, מטפלת בפגיעות מיניות, שהמשיכה ללמד ולהכשיר עובדים סוציאליים על אף שבשנה שעברה נעצרה בחשד לשיבוש הליכי משפט ואי דיווח. השבוע דיווחנו כי הפרקליטות סגרה את התיק נגד שני ההורים, וזאת למרות הקלטה של האם שמודה בדברים.
בתחקיר מקיף על זוג ההורים שפורסם בסוף השבוע שעבר במקום הכי חם נחשף כי האם אמרה לבתה שאמנם היא מאמינה לה, אך הצדיקה את מעשיו של האב בהפרעה שממנה הוא סובל לטענתה, בשם סקס-סומניה. בתחילת השבוע פורסם במקום כי רשיונם של שני ההורים עדיין בתוקף, מבלי שמשרד הרווחה התערב, והעיתונאיות קרן נויבך ברשת ב' ויעל דן בגלצ המשיכו לעקוב אחרי הפרשה. בעקבות התחקיר והשידורים התעוררה מחאת סטודנטיות וסטודנטים באוניברסיטה. הודעת המזכירות שיצאה אתמול הייתה לקונית ויבשה, ולמעשה בישרה על מחליפתה של המרצה ותו לא.
חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) פנתה השבוע במכתב להנהלת האוניברסיטה וסיפרה בין היתר כי סטודנטיות שפנו לאוניברסיטה בנושא, נענו שאין להן ברירה אלא להגיע לשיעוריה שהיא מלמדת, וכי האם עצמה היא הקורבן בפרשה. ביום שני השבוע הגיעה האם המרצה לשיעור ומתח רב ניכר היה לכל אורכו, באופן שהקשה על הלימודים בכיתה. בנוסף, סטודנטיות לעבודה סוציאלית, לצד בוגרי האוניברסיטה בכלל, החלו להחתים עצומה נגד המשך העסקתה.
רוזין התייחסה בין היתר לכך שהאם לא מלמדת קורס תיאורטי בלבד, אלא מלווה את ההכשרה המעשית, "במהלכה עולים בהכרח מקרים מהשטח, ביניהם גם מקרים של פגיעות מיניות, גילויי עריות ושאלות לגבי חובת דיווח. אין ספק שהדמות האקדמית המלווה את המקרים האלה, אשר כרוכים לעתים בדיני נפשות, צריכה להיות נקייה מרבב", כתבה.
לפי תחקיר המקום, ט' סיפרה למשטרה כי סבלה מגזלייטינג (מונח המתאר התעללות רגשית הכוללת הפעלת מניפולציה על האחר, כדי לגרום לו לפקפק בתחושת המציאות שלו ובעצמו) ותיארה כיצד אמה התנגדה לכך שתפנה לטיפול נפשי. בפברואר אשתקד אמה התקשרה אליה ואמרה לה על שמועה שנפוצה, שלפיה היא מספרת שאביה פגע בה מינית. ט' עוד לא הספיקה לעכל את הטראומה, והכל יצא מכלל שליטה. מאותו רגע, הקשר בינה לבין אביה נותק. התגובה של אמה, תיארה ט' במשטרה, נעה בין לעג לחוסר אמון.
ט' סיפרה כי רק בהמשך החליטה להקליט את אמה. היא הסבירה לשוטרים שבסוף כל מפגש איתה, התקשתה להבין את דבריה המעורפלים של אמה. היא לא ידעה לקרוא לזה גזלייטינג, אבל הרגישה שהקלטה תעזור לה לשחזר את השיחות. באחת ההקלטות שסיפקה למשטרה, נשמעת האם מספקת לה את מה שאמורה היתה לשמש כראיית הזהב בתיק החקירה.
"אבא מבין שהוא עשה את זה", נשמעת האם אומרת בהקלטה ומתוודה שהיא מאמינה לה. בין אמפתיה להתייפחות שנשמעת לעתים מעושה, האם מוסיפה: "אבא אמר לי 'אני מבין שזה קרה. יש לי זיכרון-חלום שאני יושב על המיטה של ש' (אחת האחיות; ר"ח). אני לא זוכר שפגעתי בה. אני לא יודע מה עשיתי לה, אבל אני מבין שזה קרה וזה נורא ואיום'". בהמשך השיחה המוקלטת האם אפילו הודתה: "הנורא מכל קרה לי. את צדקת בכל. אני טעיתי בכל. אני יודעת שנפגעת מאבא. אני רוצה להתנצל בפניך ובפני המטפלת שהשמצתי אותה. היא עשתה איתך עבודה מדהימה".
בשני המפגשים ביניהן, נשמעת האם מסבירה לבתה כי אביה אינו אחראי למעשיו. למעשה, לדבריה, הוא סובל מסקס-סומניה, הפרעת שינה נדירה שגורמת לו לקיים מגע מיני תוך כדי שינה. "מסתבר שלאבא יש מלא סימפטומים של ההפרעה הזאת, שאף פעם לא קישרנו. זה כל הדברים שהיינו צוחקים עליהם בבית. אני מתה שזו תהיה תשובה", אמרה האם והדגישה לכל אורך השיחה ש"הדבר החשוב הוא, שזה נכון, ושאני מאמינה לך. זה קרה לך".
אלא שההכרה הזו מצד האם הובילה רק לטיוח ולגזלייטינג חדשים ויצירתיים. כאשר נפתחה חקירת משטרה, טען האב המרצה שבתו ממציאה ומעורערת בנפשה. באשר להקלטת האם, הסבירו בני הזוג, שהכל היה הצגה. הם התעקשו כי זו תובנה שלמדו כמטפלים. לטענתם, הם ידעו שהדבר הכי גרוע להגיד לנפגעת שהיא מדמיינת. האם נחשדה בין היתר גם באי דיווח, שכן לאחר ששמעה על המקרה מבתה, היא לא עצרה את עבודתו ולא דיווחה. רק כעבור חודשיים נלקחה לחקירת משטרה.
רישיון הטיפול של השניים עדיין בתוקף ובמשרד הרווחה ציינו כי לא הוגשה אליהם כל תלונה בנושא.
באוניברסיטת בן גוריון סירבו להשיב אם העסקתה הסתיימה ביוזמתה או בהחלטת האוניברסיטה, אם באופן זמני או סופי והאם כמרצה מן החוץ היא תמשיך לקבל שכר, לטענתם מטעמי "צנעת הפרט". מהאוניברסיטה נמסר: "ההודעה לסטודנטים מדברת בעד עצמה".
