הבחירות שייערכו מחר לתפקיד יושב ראש לשכת עורכי הדין אמורות היו לעניין או לרגש את הציבור כפי שהבחירות לתפקיד יו"ר ועד עובדי הרכבת או ועד עובדי חברת חשמל מרגשות או מסעירות. אפילו בחירות לועד רשות שדות התעופה, שידו על השאלטר בנתב"ג מוחשית כמעט לכל ישראלי וישראלית עוברות מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי.
אלא שהארץ, ולא רק הלשכה, כמרקחה. הבחירות לתפקיד הנהגת האיגוד המקצועי של עו"ד (שהרי רק עורכי דין, ואפילו לא מתמחים, רשאים להצביע לשלל מוסדות הלשכה) הפכו לאבן בוחן לגבי שאלות מאז'וריות, שאלות-יסוד שמעסיקות, מטרידות ונוגעות בלב הערכים והתפיסות של הזהות הישראלית.
הדברים לא קורים מעצמם. 2023 הופכת לנגד עינינו לשנת מפתח בתולדותיה של ישראל, בעיצוב של החברה ושל מוסדותיה. שנה שבה מוסכמות יסוד התערערו והועמדו לבחינה מחדש, שבה החברה הישראלית דנה מחדש ביחסים שבין שלוש הרשויות ושפורסת את גורלה ואותותיה גם על הבחירות ללשכת עורכי הדין.
רצה הגורל, וכנראה שלא במקרה ולתוך נקודת ראשית הצירים ההיסטורית, הפוליטית וכן, גם המשפטית הזו מגיח מהלכו הנאלח של עו"ד אפי נוה, ומטיל זרקור נוסף, או שמא צל נוסף, על מוסכמות היסוד של כולנו, ולא רק של ציבור עורכי ועורכות הדין.
נוה הוא יו"ר הזכור של הלשכה, שבין 2019-2015 השפיע על מעמדה, עוצמתה ותדמיתה כפי שלא עשה איש מעולם לפניו. הייתי כותב שהוא יושב הראש המיתולוגי, אלא שנוה הכתים והשחיר במו ידיו את מעמדו, ובאותה הזדמנות קלוקלת גם את האיגוד וציבור המשפטנים.
תחת שלטונו של נוה הפכה הלשכה, שתמיד שימשה איגוד מקצועי חזק, לגוף עם מעמד והשפעה כמעט דרמטית על רוחו ובשרו – ובעיקר על הפרקטיקה של מושג שלטון החוק בישראל.
גם ללא התחקיר המפורסם של עמרי אסנהיים ב"עובדה" מנובמבר 2017, מי שהכירו את מהלכי השלטון והכוח בישראל הבינו שנוה הפך להיות במובנים רבים המוציא והמביא או המנכ"ל של שלטון-החוק: לא ניתן היה למנות שופטים ושופטות בישראל ללא אישורו, הלכה למעשה; בהובלתו הריכוזית הגבירה הלשכה את עוצמתה מול או לצד הכנסת במהלכי ייעוץ וחקיקה; ותחת הנהגתו הכריזמטית הפכה הלשכה למושא סיקור תקשורתי קורץ ומעניין בעיני המדיה – בשונה כמעט מכל איגוד מקצועי.
כולם וכולן הכירו את אפי נוה, וכה רבים שיחרו לפתחו. כמו בסדרות אמריקאיות, החיבור בין כוח, שלטון, חוק ומשפט מעולם לא נראה מוחשי ואנושי יותר.
אלא שנוה פסל במו ידיו את עצמו מהתאמה לתפקיד כשליח ציבור ולכהונה בתפקיד ציבורי, ואין לו אלא להלין אלא על עצמו ועל היכנעותו למאווייו היצריים.
הכשל החמור שנפל במעשיו (ואני לא מתייחס לפרשת "מין תמורת מינוי" סביב שאלת מינויה של השופטת בדימוס אתי כרייף, וזאת משום שלא הוגש כתב אישום ולא נתקבלה הכרעת דין בעניין זה), והאופן שבו נתפס כאחרון גנבי הגבולות והמסתננים מבריח את הגבול בנתב"ג, תוך הפרת החוק ביודעין ובמתכוון, אינו מאפשר לו להתמודד על ייצוגם בזירה הציבורית של עשרות אלפי עורכות ועורכי דין – שמקיימים גם הם במו ידיהם את מהותו ופועלו של שלטון החוק.
כשקראתי בפעם הראשונה את הצהרתו הרשמית של נוה על כך שהוא שב להתמודד על תפקיד יו"ר הלשכה, נאלצתי לשפשף את עיניי כדי לוודא שאני לא מתבלבל.
גם בשעת בין שמשות כללית שאופפת את החברה שלנו לאחרונה, שבה מושג הבושה כמעט שמתרוקן מתוכן כאשר שורה ארוכה של פוליטיקאיות ופוליטיקאים מנתצים במו ידיהם את מודל שליח הציבור הפועל בראש ובראשונה למען הציבור, ולעולם לא לטובתו האישית – הכרזת מועמדותו של נווה והשקת הקמפיין המחוצף והשערורייתי שלו היא בבחינת סימן לליקוי מאורות כללי בחברה שלנו, גם בשעה שחלק מעקרונות וקווי היסוד שלה מועמדים לבחינה מחדש.
כאשר מועמדותו של נוה זוכה למרבה התדהמה לתמיכה לא מבוטלת מצד עורכות ועורכי דין שמזהים אותו כ"אדם חזק" וכמי שיצטרף לשבירתן או החלשתן של "האליטות הישנות" בישראל – נראה שגם המובן מאליו צריך להיאמר: מי שחטא, רימה והונה את המדינה, ובמקום כה רגיש כמו מעבר הגבול, לא יכול לשמש כנציג ציבור, ובוודאי לא במסגרת גוף שמשתתף, מתפעל ואולי אף מקיים הלכה למעשה את שלטון החוק.
כמשפטניות ומשפטנים השפה שלנו היא שפת החוק והיא בנויה בין היתר מתבניות משפטיות. לפי סעיף 1 לחוק לשכת עורכי-הדין, המצהיר על תכליותיה של הלשכה, נקבע כי הלשכה "תשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין" וכמו כן "תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל". כיצד יכולה בכלל לעלות מועמדותו של מורשע בפלילים בקנה אחד עם ייצוגו של ציבור המשפטנים?
שוו בנפשכם סיטואציה שבה המועמד המוביל לתפקיד הרמטכ"ל הורשע בעבר בגניבת נשק. האם היינו מסכימים שהוא יהיה זה שישמש כמפקד העליון של צה"ל, האם נוכל לשקול לשים את מבטחנו בו?
כבן למשפחה ממוצא מזרחי, שגדל בפריפריה החקלאית ועוסק במחקרים בין היתר בביקורת מזרחית על המשפט – יש בי אכזבה כמעט אישית ממעשיו ומהתנהלותו של נוה, אדם מוצא מזרחי שכבש את דרכו לציבוריות הישראלית ולמוקדי הכוח, בלי רקע משפחתי, חברתי וכלכלי שלעתים קרובות מדי מאפיין את הדמויות הציבוריות הבולטות בישראל. עד שהגיע למוקדי הכוח וההשפעה ועיצב אותם במו ידיו, לא רק שהגדיש את הסאה אלא קלקל לציבור שלם ובצורה חסרת תקנה.
בימים האחרונים, קידמנו – לצד עשרות רבות של חברות וחברים מפקולטות למשפטים במוסדות אקדמיים שונים מכל רחבי הארץ – יוזמה ארצית הקוראת לציבור עורכי הדין להתנגד במו ידיהם להשחתת המידות והערכים, לשמש בעצמם שומרי סף ולמנוע בקלפי את הבחירה המסוכנת של נוה לתפקיד.
נוה כבש את דרכו לציבוריות הישראלית ולמוקדי הכוח, בלי רקע משפחתי, חברתי וכלכלי עד שקלקל לציבור שלם ובצורה חסרת תקנה
נראה שבעת הזו חובר להזכיר כי עו"ד נוה הורשע בעבירות מרמה והונאה, שבוצעו, כך קבע בית המשפט המחוזי, "תוך הצגת מצג כוזב, בצוותא ולאחר תכנון מוקדם". מעשים שלפי הכרעת בית המשפט "מחייבים הוקעה ממשית שלהם".
הצטרפנו לעמדה שביטא בית המשפט, כי התנהגותו של נוה לא עלתה בקנה אחד עם הציפייה ממי שעומד בראש הלשכה כי יפעל בהתאם "לנורמות התנהגות ראויות וללא רבב (וישמש) דוגמה ומודל לאחרים".
התמודדות של עו"ד נווה לתפקיד זה, חודשים ספורים לאחר שהורשע בעבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, היא אות לליקוי מאורות שעל הקהילה המשפטית לא רק לגנותו, אלא להרחיק מעליה, ובאופן נחרץ. אסור שזו תהיה דרכנו.
ראש לשכת עו"ד אמור להוביל את הלשכה לפעול לכינון חברה שומרת חוק, המקדמת הגינות, יושרה, נקיון-כפיים ומאבק בניצול לרעה של כוח ושל שררה. ערכים אלה עומדים בלב החינוך המשפטי, ואמורים להיות בליבת העשייה של עורכי ועורכות הדין ושל הלשכה המופקדת, בין היתר, על הבטחת קיום כללי האתיקה המקצועית. משכך, ראש הלשכה חייב להיות אדם שמעשיו מבטאים יושרה וניקיון כפיים, מי שבמעשיו ובכוונתיו ישמש דוגמה לציבור. לא יעלה על הדעת לבחור לתפקיד רם זה אדם שהורשע במעשי מרמה כלפי רשויות המדינה, בוודאי כאלה שנעשו בזמן שכיהן בתפקיד ראש הלשכה. חברותיי וחבריי בלשכת עורכי הדין, אל תעמדו מנגד ואל תתנו יד להשחתת המידות.
ד"ר עומר אלוני הוא מרצה בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס ועמית מחקר בחוג למשפטים במכללה האקדמית צפת
לקריאת כל תחקירי "המקום הכי חם" על אפי נוה לחצו כאן.
לגילוי דעת של מרצים ומרצות למשפטים על מועמדותו של אפי נוה לתפקיד יושב-ראש לשכת עורכי-הדין