כשתראו נערות ונערים בסיכון מושלכים לכלא, נפלטים לרחוב, חזרה לבתים מסוכנים ומזניחים או לחיי פשע – תדעו שכל זה יכול היה להיות אחרת. במהלך שנות כהונתו של שר הרווחה חיים כץ קרס המערך המקצועי-טיפולי של חסות הנוער, ומוסדות לטיפול בנוער בסיכון נסגרים בזה אחר זה. 

בסדרת כתבות חשף ניב חכלילי את האחראים הישירים לקריסה, ולנזק שייקח שנים לתקן, אם בכלל: השר כץ, המואשם כיום במרמה והפרת אמונים, הביא למשרד תרבות ניהול כוחנית; כשבכירים במשרד ביצעו שינויים מבניים בלא כל הכנה או יידוע מוקדם; גרמו לסגירה שיטתית של מסגרות טיפול בנוער בסיכון בתואנות בירוקרטיות; והיו אחראים לפיזור נתונים מסולפים והאשמות כוזבות כנגד עובדים ועמותות המעניקים טיפול מקצועי במשך עשרות שנים. 

מי שהייתה המבצעת בפועל של המדיניות ההרסנית היא ראש אגף תקון במשרד הרווחה, האחראי על חסות הנוער, אלין אלול, שהציגה בורות מקצועית, והובילה קו המעדיף חברות פרטיות על פני עמותות שלא למטרות רווח בעלות ניסיון.

מינוייה לתפקיד על ידי המנכ"ל אביגדור קפלן התבצע, על פי מבקר המדינה, בניגוד עניינים חמור והוא גם מצא כי בזמן שעבדה כחוקרת ילדים במשרד, הגישה דיווחים כוזבים על כוננות, כשבפועל הייתה בחו"ל, וביצעה האזנות סתר לצוות הבדיקה שמונה לבחון מדוע הצטברו מאות תיקים ביחידה לחקירות ילדים במחוז תל אביב – שאותה ריכזה. 

כעת, כשממדי הנזק לחסות הנוער מתחילים להתברר, במשרד הרווחה מסתתרים מאחורי הצהרות שמדובר ב"רפורמה" הכרחית של החסות, בלי להציג מתי וכיצד היא גובשה, על ידי איזה אנשי מקצוע, ועל סמך אילו נתונים היא מתבססת. ככה זה קרה, שלב אחרי שלב: