השקיעו
בעיתונות עצמאית
  • אודות
  • צרו קשר
יום ראשון, יולי 6, 2025
לתמיכה בכל סכום
המקום הכי חם בגיהנום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • חם
  • דעות
  • תחקירים
  • מגזין
  • וידאו
  • פרויקטים
המקום הכי חם בגיהנום
לתמיכה בכל סכום
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
המקום הכי חם

הפגישה בתחנת דלק שנהפכה לחברות אמיצה

ניר סננס פגש את סאלח אבו מוסא לפני כמה שנים כשעצר לתדלק בדרך יפו בתל אביב. מאז שהתחברו, אבו מוסא עבר מסע של תלאות ממתקן חולות, דרך אפריקה ועד אירופה בתקווה למצוא מקום. קטע מתוך ספרו של סננס "ניירות", שמגייס כספים בימים אלה

מערכת המקום ❘ מערכת המקום
27.03.19
תמונה ראשית : ניר סננס וסאלח אבו מאסא. חברות אמיצה חוצת גבולות
Reading Time: 4 mins read
A A
0
ניר סננס וסאלח אבו מאסא. חברות אמיצה חוצת גבולות

ניר סננס וסאלח אבו מאסא. חברות אמיצה חוצת גבולות


משנים כיוון! במקום לצרוך תקשורת שמוכרת אותך, הגיע הזמן להשקיע בעיתונות עצמאית שעובדת אך ורק בשבילך



באוגוסוט 2012, פגשתי את סאלח אבו מוסא בפעם הראשונה. פגישה מקרית, כזו שנמשכת כמה רגעים ולא יותר, מהסוג השכיח ביותר, יחסי לקוח ומוכר. זה קרה כשנכנסתי לתדלק קטנוע ב-30 שקל בדרך יפו בתל אביב ויצאתי אחרי שלוש שעות. הפגישה המקרית הפכה לעניין של קבע, לחברות. כל סוף משמרת, בדרך חזרה הביתה, הייתי עוצר אצלו בתחנה. לפעמים יושבים שעה, לפעמים רק כמה דקות. שופכים אחד על השני את מחשבות ודאגות, דברים של היומיום.

בדצמבר של אותה שנה, ארבעה חודשים אחרי שהכרנו, אשתו של סאלח קיבלה הודעה ממשרד הפנים שלא מאריכים לה את אישורי השהייה. זה קרה אחרי שהאדון האחרון שסעדה אותו, נפטר. היא נאלצה לחזור לסרלינקה עם הבן שלהם וכשהיא בהריון. סאלח היה שבור מזה. השתדלתי לבקר אותו כמה שיותר, דאגתי לו. הוא עזב את הדירה שהם שכרו ביחד ועבר לגור עם שותפים. הייתי אצלו בבית, גם בדירה ששכר עם לונה וגם בזו עם השותפים. כששאלתי על מספר האנשים לעומת מספר המיטות, הוא הסביר שתמיד יש מי שנמצא בעבודה, אז כל לילה ישנים במיטה אחרת, מה שפנוי.

אולי יעניין אותך גם:

קריאה לכל מי שמרגיש אבוד

עניים יותר, רעבים יותר וחולים יותר: הנתונים מאחורי האנשים הכי שקופים בישראל

״החוסר שלו כל-כך גדול, אני חייבת להחזיר את הבן-אדם הזה חזרה"


סרטון קידום הספר "ניירות" של ניר סננס, בדיבובו של עמיר לב. (כתוביות להפעלה בלינק)

בפברואר 2014 החלטתי לארוז את הדברים ולטוס לאמריקה לנסות את מזלי. אחרי חודשיים שם, סאלח התקשר אליי ואמר שיש חדשות לא טובות, פחדתי שקרה משהו נורא לאשתו או לילדים. הוא אמר שהפקידה במשרד הפנים נתנה לו זימון למתקן חולות. לא רציתי להאמין, אמרתי לו שלא יתייצב וקיללתי את כל מי שעלה בדעתי שקשור להחלטה מהסוג הזה. ארבעה חודשים הוא החזיק שם מעמד, עד שהדיכאון והשעמום הכניעו אותו. דיברנו הרבה, אבל הייתי רחוק ולא יכולתי לעשות כלום.

הוא חתם על הסכם גירוש מרצון וכמה ימים אחר כך הוא היה ברואנדה, מדינה מסוכנת ואלימה, למודת רצח עם והתעללויות. לילה אחד שם הספיק לו כדי לגנוב את הגבול לאוגנדה. שם הוא חיכה בסבלנות להזדמנות שתבוא,כדי לברוח לאירופה. אחרי חודשיים זה קרה, הוא שילם הרבה כסף כדי לעלות על מטוס שנוסע לאסמרה, בירת אריתריאה, עם קונקשן באיסטנבול. כשהמטוס נחת בתורכיה, סאלח ירד ולא עלה על טיסת ההמשך. הוא נכנס לכלא לחודש ימים, השתחרר והתחיל לנדוד בתורכיה בעקבות מחנות הפליטים, בעיצומו של החורף הוא הצליח להגיע ליוון וחי שם במפעל כותנה שננטש.


"בוא ניקח אותו, נעבור את הגבול"

עם סיום החורף, באפריל, הוא צעד במשך שבוע עם 450 פליטים סורים עד להונגריה. בלי מדריך ובלי מפה. לפני שיצאו לדרך הוא כתב לי הודעה "נדבר עוד כמה ימים, אלוהים יכוון אותנו ביער. אל תדאג, אני גדלתי בג'ונגל". ביקשתי ממנו שיכתוב ויצלם מהדרך.

המצב הכלכלי שלי באותם ימים היה גרוע לחלוטין, חזרתי מאמריקה בלי כסף ובלי עבודה. אבל הכרתי את אנה והייתי מאושר. כשמצאתי עבודה, החלטתי שאני חייב לנסוע לבקר את סאלח בהונגריה, הצעתי לה לבוא איתי והיא הסכימה. קנינו את הכרטיסים חודש מראש, לא ידענו מה סאלח מתכנן, הוא בעצמו לא ידע. יומיים לפני הטיסה דיברתי איתו בטלפון, תוך כדי השיחה הבנתי שהוא בכלל בוינה, אוסטריה. אמר שמנסה בכל הדרך לחצות את הגבול לצרפת או איטליה, מקום שייתן לו הכרה של פליט. הייתי מבולבל. עליתי בריצה בחדר מדרגות של הבניין וסיפרתי את זה לבת זוג שלי אנה. היא שכבה במיטה, הזדקפה ואמרה "בוא ניקח אותנו אנחנו, בוא נעביר אותו את הגבול". קפצתי מהתרגשות, נישקתי אותה על המצח והעיניים והתיישבתי מול המחשב לבדוק איך נעשה. היא קצת נבהלה, התחילה להתחרט שהציעה, פחדים התחילו להציף אותה. זה היה מאוחר מדי, החלטנו שעושים את זה.


אני ניר סננס, בן 35, 'ניירות' הוא ספר הביכורים שלי. ארבע שנים עברו מאז שהתחלתי לכתוב ולתעד את החברות שלי עם סאלח, חברות שהתחילה בפגישה מקרית והפכה למסע חוצה יבשות וגבולות בעקבות הניירות. אותם 'ניירות' שיאפשרו לו לחיות חיים נורמאליים, לעבוד ולהתפרנס בכבוד, כמו כולנו. לאורך כל השנים, הכתיבה, השיחות והחברות עם סאלח, נתנו לי את האמונה והתקווה שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. אני מאמין בסיפור הזה ומאמין באנשים. ככה אני חי.

מזמין אתכם לתמוך ולקחת חלק בפרויקט ולהביא את הספר הזה לכמה שיותר אנשים:
**יומיים אחרונים לגיוס כספים – לינק לעמוד ההדסטארט – https://headstart.co.il/project/46796





הסיפור הקודם

חולות, לא כולל שירות: מבקש מקלט נדרש לשלם עבור כליאת השווא שלו

הסיפור הבא

"היית בנאדם רע באותה תקופה?" סוחר הנשים דגמי: "לא הייתי מלח הארץ"

מערכת המקום

מערכת המקום

הסיפורים החמים

בריאות הנפש

אלפי חיילים שוחררו או יצאו מתפקידי לחימה. בצה״ל עסוקים בטיוח

אלימות מינית

המצלמה של אורן בן משה התקלקלה. הוא השיג מהמשטרה אחרת, והמשיך לצלם נשים בשירותים

דמוקרטיה במשבר

אין עילה להדיח את איימן עודה מהכנסת – זהו ניסיון להדיח את הדמוקרטיה 

הסיפור הבא

"היית בנאדם רע באותה תקופה?" סוחר הנשים דגמי: "לא הייתי מלח הארץ"

פחות אתיופים, יותר להט"ב? הוועד למלחמה באיידס במשבר ועשוי לשנות את פניו

גברים מזדקנים, נשים יורדות מהמסך

קטגוריות

  • גלריות
  • דעות
  • המקומון
    • סביבה
    • תכנון
  • וידאו
  • חם
  • כלכלה וחברה
    • בריאות הנפש
    • החברה הערבית
    • חינוך
    • מבקשי מקלט
    • צדק חברתי
      • דיור ציבורי
    • רווחה
  • מגזין
  • מדיני-בטחוני
    • יהודה ושומרון
    • מלחמת אוקטובר 23
      • מחדל ה-7 באוקטובר
    • עזה
    • צבא
  • משפט ופלילים
    • אלימות מינית
    • דמוקרטיה במשבר
    • משטרה
    • נשק
    • שחיתות
  • פוליטיקה ותקשורת
    • פוליטי
    • תקשורת
  • פרויקטים
    • русский / English / عربى
  • תחקירים

המקום הכי חם בגיהנום || 

עיתונות עצמאית, בלי פחד. 

אנחנו מחויבים לנקודת מבט קשובה, ביקורתית ומאוזנת, אבל היא לעולם לא חפה מתפישת עולם, מעמדות ומעקרונות. במגזין הזה אנו מבקשות לעשות עיתונות שדבקה בעקרונות של דמוקרטיה, שוויון וצדק חברתי. עיתונות חוקרת, חפה מפחד וממורא. עיתונות שאינה חוששת לקחת צד. ששומרת על פרופורציות, שאינה מתלהמת, שנצמדת לעובדות ולסטנדרטים מקצועיים, סקרנית ובודקת את עצמה.

 

© 2024 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי.

Fatfish

בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות שהם לא יצליחו להביס

אנחנו חייבים את התמיכה שלך כדי להמשיך לחקור, לחשוף ולדווח, ולעשות עיתונות שמשפיעה על המציאות.

לתמיכה בכל סכום >

×
אין תוצאות
צפיה בכל התוצאות
  • ראשי
  • מדיני-בטחוני
  • משפט ופלילים
  • כלכלה וחברה
  • פוליטיקה ותקשורת
  • המקומון
צרו קשר
מי אנחנו

© 2025 כל הזכויות שמורות למקום הכי חם בגיהנום - מגזין עיתונאי עצמאי | פיתוח Fatfish