רונן שיך פעל במשך חודשים ארוכים מאוד בטלגרם. הוא ניהל קבוצות שבהן הפיץ תמונות עירום וסרטונים מיניים של נשים ישראליות, כמובן בצירוף הפרטים שלהן. עכשיו הוא מרצה מאסר של ארבע וחצי שנים, והערב ישודר תחקיר של תוכנית "המקור" על הפרשה ועל המציאות המבעיתה של הטרור המיני בטלגרם, שהיא מנת חלקם של צעירות וצעירים רבים בשנים האחרונות.

סיקרתי את פרשת רונן שיך עוד לפני שהיה נאשם או חשוד. חייתי בקבוצות הטלגרם שלו, דיברתי עם נפגעות. כעיתונאית, ניסיתי להשמיע את קולן כמה שיותר והרגשתי הרבה חוסר אונים – כי תקשורת המיינסטרים בקושי התעניינה בסיפורים האלה. וגם כשכן, תמיד צריך היה להסביר "למה נשים מצטלמות ככה".

אם אנחנו כבר כאן, אולי נתעכב רגע על ליישר קו וכן להסביר את זה: זה בולשיט ש"נשים מצטלמות ככה". כולם מצטלמים כככה בימינו, ושולחים. במיוחד אם מדובר בצעירים וצעירות שחיים אצל ההורים, לפעמים במרחק גדול מאוד אחד מהשני, ומקיימים יחסי מין יותר ברשתות ופחות בבית של ההורים או בחדרים לפי שעה או בחוץ.

במיוחד אם אלה חיילות, סטודנטים, בני שירות לאומי שנמצאים במרחק פיזי גדול ממי שהם חושקים בו. במיוחד אם אלה בני זוג או מכרים ללילה שמדליק אותם להצטלם ולצפות בזה רגע אחרי, או אחר כך. 

---

בעוד שגם גברים וגם נשים מצטלמים ככה, ביחד או לחוד אבל אחד בשביל השניה, יש חלוקה ברורה: יש גברים שמפיצים את התיעוד, בעוד נשים לא יעלו על דעתן לעשות זאת, בטח שלא בקבוצות עם עשרות אלפי צופים שמטרתן לשמור על האנונימיות של המפיצים ולחלוק את הפרטים של מי שמופץ לכל עם ישראל.

זה ככה פשוט. לדרוש לא להצטלם, ובמיוחד מנשים, זה כמו לדרוש לא לקיים יחסי מין כדי שלא יאנסו. הגבול בין אקטים מיניים שנעשים ברצון ולבין הפקעת שליטה מאחד הצדדים אמור להיות הרבה יותר ברור כבר מזמן. אז איך כשזה קורה ברשתות פתאום כולם מאשימים את מי שעושים לה משהו בלי קשר לרצונה?

זה ככה פשוט. לדרוש לא להצטלם, ובמיוחד מנשים, זה כמו לדרוש לא לקיים יחסי מין כדי שלא יאנסו

חזרה לרונן שיך. אני זוכרת שבמהלך הכתבות שפרסמתי עליו עד שהורשע, עשיתי ממוצע של גילאי הנשים שנכנסו לכתב האישום נגדו. הממוצע עמד על משהו כמו 22. יותר מחצי מהן היו בנות פחות מ-24. לא תקשורת המיינסטרים, לא המשטרה וגם לא הפרקליטות לוקחים יותר מדי ברצינות גורלות של צעירים וצעירות. מהצעירות הללו, מי שהעזה לדבר נטחנה עד דק. במשטרה נפנפו אותה, כתבתי על כך רבות בכתבות שלי ותקבלו מנה גדושה של הנפנוף הזה היום ב"המקור" גם.

בתקשורת היא היתה צריכה להסביר במקרה הרע, למה הצטלמה ככה, ובמקרה הטוב זכתה לאמפתיה שלוותה בהמלצה כללית לצעירות לא להצטלם בעירום כי "אין לדעת לאן זה יגיע". היתה מישהי שהסכימה להתראיין לתוכנית בפריים טיים, אבל ביקשה להיות מטושטשת ויזואלית וקולית. התחקירנית אמרה לה שהראיון יקרה לייב ואם היא רוצה שלא יזהו אותה, שתשב עם הגב לזום. מה שנקרא באה לדבר איתה על פגיעה בפרטיות ויצאה משודלת להפרתה.

בתקשורת היא היתה צריכה להסביר במקרה הרע, למה הצטלמה ככה, ובמקרה הטוב זכתה לאמפתיה שלוותה בהמלצה כללית לצעירות לא להצטלם בעירום כי "אין לדעת לאן זה יגיע"

הנפגעות שלא התייאשו והמשיכו לדבר בתקשורת כמו לוחמות גרילה הפכו לפנים בודדות – הן עברו מתוכנית לתוכנית, מראיון לראיון עם אותן שאלות כמעט למרות שיש בישראל אלפי נשים שנפגעו ככה. איך ייתכן שמעט כל כך נפגעות מדברות? זה לא רק כי איזה רונן שיך פגע בהן וקשה להן מאוד, זה גם כי השאלות והתנאים של תחקירנים והתוכניות לא מאפשרים. זה כי אומרים להן בפנים שהן נשים שנפגעו מינית, אבל יותר מדי פעמים ממסגרים את הסיפור בצורה סמויה כראיון עם כוכבת פורנו בוכיה שהבינה שהלכה רחוק מדי.

כתבתי אתמול לכמה נשים שהיו חלק מפרשת רונן שיך וידעתי שלא היו בקשר עם "המקור". סיפרתי להן שהיום בלילה תשודר התוכנית כדי שלא יתפוס אותן בהפתעה השידור או השיח ברשתות. אחת מהן כתבה לי "שתמיד יהיה לך כוח לעשות את מה שאת עושה כי את כוח וקול לאנשים שכבר נגמר להם".

אז היום כשנצפה בעדויות של הנשים ה א מ י צ ו ת שהחליטו לדבר בפריים טיים (חלקן שוב, אחרי חוויות תקשורתיות כואבות לאורך הדרך), חלקן בפנים גלויות, תזכרו גם את ה א מ י צ ו ת שלא היה להן כוח ובצדק, או שהוא נגמר להן.

ותזכרו בעיקר את מי שלא איפשר להן, או שהגביר את מפלס הבושה, הציף אותן בחרדה, העמיד תנאים שמשרתים יותר את הרייטינג ולאו דווקא את השיח הציבורי. ככה פרשות ענק עוברות מתחת לרדאר הציבורי בדיוק במשך שנים.

תזכרו בעיקר את מי שלא איפשר להן, או שהגביר את מפלס הבושה, הציף אותן בחרדה, העמיד תנאים שמשרתים יותר את הרייטינג ולאו דווקא את השיח הציבורי. ככה פרשות ענק עוברות מתחת לרדאר הציבורי בדיוק במשך שנים

הייתי כמעט בכל דיון של שיך בבית המשפט, בתל אביב ובחיפה. הייתי העיתונאית הקבועה היחידה שם, למרות שכמה פרשות עבירות מין אתם כבר מכירים שיש בהן מספר תלת ספרתי עצום של נפגעות? רק בכתב האישום היו כמעט 200 נשים, וכמה עוד נפגעו ולא התלוננו, או התלוננו והתיק שלהן לא היה חזק מספיק מבחינת הפרקליטות?

לקראת כל דיון ואחרי כל דיון האינבוקס שלי היה מוצף על ידי נשים שרצו לדעת מה קרה ואיפה הדברים עומדים. לא הבנתי איך זה לא מספיק עניין לציבור או חדשות. רק מספר נפגעות העבירה בפרשת רונן שיך היה בגודל של "ציבור".

הייתי העיתונאית הקבועה היחידה שם, למרות שכמה פרשות עבירות מין אתם כבר מכירים שיש בהן מספר תלת ספרתי עצום של נפגעות?

הלוואי ושידור "המקור" היום יעשה איזה טוויסט קטן בתפישה הציבורית של עבירות מין ברשתות, כי הנשים והגברים שנפגעו וממשיכים להפגע מינית ברשתות כבר עברו דרך מאוד ארוכה. וגם אני האמת. בקרוב תתפוצץ פרשה נוספת בסגנון, מבטיחה. וזה לא יפסק כל עוד אני והמקום הכי חם כאן, ויש מי שרוצות לדבר. וכמובן שכדי שאוכל להמשיך לעסוק בנושא הזה, בדרכי שלי, שבסוף מגיעה לפריים טיים, תוכלו לתמוך בעבודה שלי ושלנו כאן: https://www.ha-makom.co.il/invest/