מאז התאבדותו של הסופר ואיש החינוך חיים ולדר בשבוע שעבר, הרוחות ברחוב החרדי סוערות. בתחילת נובמבר פורסם תחקיר "הארץ", שחשף שלוש נשים שנפגעו מינית מולדר והוביל לעוד 22 עדויות שהגיעו לבית דין עצמאי שהקים הרב שמואל אליהו לנושא. לאחר התאבדותו של ולדר, התאבדה ביום חמישי שעבר שפרה הורוביץ, אחת מהנשים שנפגעו על ידו.
בחלקים נרחבים של תקשורת החרדית הושתקה הפרשה, כמו גם נסיבות התאבדותו של ולדר. בעיתון "יתד נאמן", העיתון המפלגתי של דגל התורה שבו ולדר כתב טור במשך שנים וממנו התפטר לאחר התחקיר, פורסם הספד ללא התייחסות לתלונות נגדו או לתחקיר. בהלוויתו, חלק מהמספידים קראו להיזהר מ"לשון הרע", ודברים דומים הופצו בשם רבנים בכירים.
את חומת ההשתקה הפנימית הזאת פורצים בשבוע האחרון כמה פעילים שפתחו קמפיין גיוס המונים באתר JGive, תחת הכותרת "מאמינים", במטרה להעלות מודעות לנושא פגיעות מיניות במגזר ולהביע תמיכה בנפגעות ובנפגעים. היעד של הקמפיין הוא 240 אלף שקל, ונכון לכתיבת שורות אלו גויסו 225 אלף שקל. הכסף מיועד להפצת מסרי תמיכה בקורבנות תקיפה מינית ועידוד הקורבנות להתלונן.
לאחר שיצא הקמפיין, היה מי שטען כי הפעילים מקבלים מימון מהקרן החדשה. "מדובר בקמפיין עצמאי", אומרת אחת הפעילות. "אנחנו פעילים ופעילות מארגונים שונים שהתארגנו יחד כדי לקדם את הנושא. אפשר להיכנס לדף של התרומות ולראות מי התורמים".
בשבוע שעבר הופץ מנשר בשכונות חרדיות ברחבי הארץ, שבו עלו אמירות שנפוצו במגזר לאחר שהתפוצצה הפרשה כמו "אני מכיר את ולדר, נעזרתי בו המון, יש לו לב טוב ומעולם לא נפגעתי ממנו", "נערך לו משפט שדה בתקשורת החילונית", "למה הם נזכרו עכשיו להתלונן", "אסור לדבר או לקבל לשון הרע, הלבנת פנים היא רצח לכל דבר". המנשר לא ציין במפורש את הביטוי "פגיעות מיניות", אלא דיבר על המתח בין "ערכי הצניעות והקדושה" לבין "איסור לשון הרע והלבנת פנים", והסתיים בקריאה להורים לדבר עם הילדים על מוגנות.
המנשר הגיב, בין היתר, לדברים שהופצו ביום שדווח על התאבדותו של ולדר בשם הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' ומהרבנים הבכירים במגזר החרדי. אדלשטיין קבע כי איסור הלבנת פנים חמור יותר מאיסור "אשת איש", שעליו עבר ולדר ולכן אין לדבר נגדו. מי שהפיץ את האמירה בשמו של אדלשטיין הוא מקורבו, הרב יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת יד אהרון.
לאחר הפצת הדברים ביקשו פעילות ופעילים מהמגזר החרדי להפגיש את הרב אייכנשטיין עם נפגעות תקיפה מינית. בעקבות הפגישה הוציא הרב ביום שלישי האחרון מכתב שבו הוא מבהיר את עמדתו. בין היתר כתב כי "מאחר ויש שהבינו בטעות שיש בי שמץ של סלחנות כלפי הפוגע, הנני רואה צורך להבהיר בפירוש שאני מכיר את ההרס של הפגיעות ואת הנחיצות הקריטית בהגשת עזרה לשקם… ופשוט הדבר שיש להן לפנות לכל מי שיכול לעזור בידן ואין בכך בדל חשש של לה"ר (לשון הרע; ד"מ)". הפעילים מקווים כי יצליחו להביא רבנים נוספים מהמגזר החרדי לחתום על קריאות תמיכה בנפגעות ונפגעים ולעודד אותם להתלונן.
"את מי אתם משרתים?"
מלבד המנשר והמפגש עם הרב אייכנשטיין, בשבוע האחרון הופצו שני סרטונים עם התיוג #הצד_הנכון_של_ההיסטוריה_החרדית, שמפנים האשמה ברורה ובוטה כלפי הממסד החרדי – הסרטון הראשון תקף את התקשורת החרדית על שתיקתה בנושא. על רקע סמלים של מספר גופי תקשורת חרדיים, נכתב בין השאר "למה אתם מסתירים את האמת מהציבור? את האינטרס של מי אתם משרתים".
הסרטון השני היה בוטה יותר וביקר את רבני המגזר שמקימים ועדות רבנים לתקשורת או לגניזה – ושאל "מה עם ועדת רבנים שתעשה סוף! לרצח הנשמות של הילדים שלנו?" על רקע קולות של ירי ואנימציה של פגיעת ירי, נשאל מה עם הקמת ועדה שתמנע את ההתאבדות הבאה. בסוף הסרטון הוזכרה שפרה הורביץ ז"ל.
מ', יוצר הסרטונים, סיפר למקום הכי חם כי המטרה היתה לעורר מודעות. "רציתי לזעזע אנשים. באתי לנער את העולם. אנחנו הזדעזענו ממוות של ילדה (שפרה הורביץ ד.מ) והעולם צריך להזדעזע מזה לפחות כמו שהוא הזדעזע מההתאבדות של ולדר. שיגע בהם, לא אכפת לי איך, שלא יוכל להתעלם מזה".
מ', שגדל בקהילה חרדית-ליטאית ולמד במוסדות חרדיים, מספר כי קרובת משפחתו נפגעה מינית. המקרה שלה, לדבריו, הבהיר לו את הקושי בהתמודדות עם אירועים כאלו בחברה כה סגורה. לאחר התאבדותו של חיים ולדר ולאור השתקה של הנושא ברוב התקשורת החרדית, הוא החליט לפעול. "רציתי לעשות משהו שיגע בנקודות הרגישות ביותר", הוא אומר. מ' הכין את הסרטונים, שלח למספר אנשים והם צברו תאוצה ברשת.
בשונה מהקמפיין המרכזי, שבמסגרתו יצא המנשר שמנסה להגיע לקורבנות עצמם ולהראות להם שיש להם אוזן קשבת בתוך המגזר, מ' טוען שהבעיה שורשית יותר. "אני לא נוגע רק בפגיעות מיניות, אלא גם בוועדות הרבנים השונות", הוא אומר.
אחת הוועדות שעליהם מ' מדבר היא ועדת הרבנים לענייני תקשורת, שחסמה מספרי טלפון של ארגוני סיוע לנפגעי עבירות מין או אלימות במשפחה, כך שמהטלפונים הכשרים אי אפשר לחייג אליהם.
ועדת הרבנים לענייני תקשורת חסמה מספרי טלפון של ארגוני סיוע לנפגעי עבירות מין או אלימות במשפחה, כך שמהטלפונים הכשרים אי אפשר לחייג אליהם
"אנשים אומרים 'מה אתה בא להתעסק בנושאים אחרים? יש לך בעיות עם פגיעות מיניות – תתמקד בזה'", אומר מ'. "אבל זה העניין – בעיני הכל קשור. מישהו כתב שאם לפני שנתיים היה קם פורום תקנה חרדי (שנועד לטפל בפגיעות מיניות; ד"מ) מי שהיה עומד בראשו זה חיים ולדר. כמי שחי במגזר ומכיר את הלך הרוח שלו, אני חושב שזה קשור לבחירה במה לעסוק ואיך לעסוק. תפסיקו להיות חברה שהכל קשור בה לקשרים וכסף".
הסרטונים, שצברו תאוצה ברשתות, ספגו גם ביקורת קשה מצד בכירים במגזר החרדי. אריה ארליך, עורך מגזין "משפחה", אחד מכלי התקשורת החרדיים הבודדים שהתייחסו לפרשה במרומז, כתב: "ככה *לא* עושים שינוי. וזה לא מריח חרדי בכלל. לא בסגנון ולא בשפה. מקווה שלא יזיקו לתהליך החשוב שמתחיל".
הרב עמיחי אליהו, יו"ר איגוד רבני הקהילות ובנו של הרב שמואל אליהו שהקים בית דין בעניין חיים ולדר, כתב בתגובה לסרטון: "אני לא רואה בזה דבר חיובי, כמו שחשוב להילחם באנשים שפוגעים מינית, כך צריך לחזק את הכבוד למחנכים ולתלמידי חכמים. אנחנו חיים בעולם רב-ערכים".
"לא נעודד השתקה"
בינתיים, נראה כי מאבק הפעילים נושא לאט לאט פרי. בבתי הספר החרדים החלו לדבר עם התלמידים על הנושא, הרב לאו הוציא הודעת תמיכה בנפגעות ובמגזין סוף השבוע של "משפחה" נכתב מאמר מערכת תחת הכותרת "לא נוכל להתעלם".
המאמר קרא לעסוק בעניין, למרות שמקובל בחברה החרדית לא לכתוב על נושאים אלו. "אלו דברים שמעולם לא התלבנו בפרהסיה החרדית ולא נידונו מעל גבי עיתון חרדי… אבל כאשר באופן חסר תקדים העניין מדובר בכל מקום… הרי מדיניות אי העיסוק במקרים כאלה בבמה פומבית – נועדה לשמור על ילדינו ממידע שעלול להזיק לנפשם. ואם המידע נמצא בתודעתם ממילא – מה תועיל השתיקה?!"
העיתון הודיע שיהיה שותף לשינוי הנדרש והתחייב לעסוק בנושא: "ההתחייבות שלנו היא לחזור אליכם עם תשובות… אנו נשתף את הקוראים בתובנות שיעלו מתוך אותן שיחות. נדאג שתלמידי חכמים יפרסמו כאן טורים ומאמרים וראיונות בנושאים החשובים, הנוגעים לעתידם ולחייהם של כל כך הרבה צעירים וצעירות מתוכנו. לא נעודד השתקה. לא נתמוך בטשטוש. לא נהיה בצד של המשתיקים. נעודד שכל זה ייעשה על פי דעת תורה ובהתאם לכללי ההלכה".
אולי לעין החילונית התגובה הזו נראית פושרת למדי, אבל לדברי אחת הפעילות בקמפיין מדובר בתקדים גדול בחברה החרדית. "אפשר לדבר על המקרים האלה בצורה חריפה יותר", אומר גם מ', "אבל בעיני זה התפקיד של כלי התקשורת הלא ממסדיים, כמו האתרים החרדיים. בסופו של דבר 'במשפחה' עשו משהו אמיץ שאף אחד לא עשה, גם אם במרומז ובלי להזכיר את שמו במפורש. בעיקר לאור העובדה שהאחרים שתקו… הם קראו לתיקון עולם. זה נתן לנפגעים להבין שיש כלי תקשורת חשובים שיתנו לקול שלהם להישמע. אני מסתכל על נפגע שקורא את הטור הזה וחושב שהוא מקבל המון כוח".
