הציירת זויה צ'רקסקי תשלם 30 אלף שקל למאייר ולמרצה פיודור בזובוב לאחר שזה הסכים לסלק תביעת לשון הרע שהגיש נגדה לפני כשנתיים בסך 100 אלף שקל – כך סיכמו ביניהם הצדדים בדיון שנערך אתמול בבית משפט השלום בתל אביב.

בזובוב, מורה ידוע לאיור ומרצה באקדמיה לאמנויות ועיצוב בצלאל תבע את צ'רקסקי לאחר שהגיבה כמה פעמים לפרסומים שלו בפייסבוק בגידופים ופירסמה פוסט שבו כתבה "לו היטלר היה מתקבל לאקדמיה לאמנויות בוינה, היה יוצא ממנו פיודר בזובוב". לטענתה כתבה את הפוסט לאחר שנחשפה ל"הסתה קשה" שהופצה בעמוד הפייסבוק שלו נגד מבקשי מקלט בישראל.

נוסף על כך, טען בזובוב שפרסום נוסף של צ'רקסקי שבו נכתב: "מה דעתכם: הייתם מציגים אמן כהניסט בתערוכה? מעסיקים לאומן קיצוני נוסח בנצי גופשטיין בתור מרצה באקדמיה", עלול היה לעורר גל שמועות שיגרמו לפגיעה בשמו הטוב ובפרנסתו. 

בהתנצלות שכתבה לאחר פרסום הפוסט שהוביל לתביעה, הסבירה צ'רקסקי שלא התכוונה להשוות את בזובוב להיטלר, אלא להצביע כל כך ש"יצא ממנו צייר שמרני בעל דעות גזעניות וקיצוניות", והוסיפה בנימה אישית: "בשביל פיודור בזובוב הילדים השחורים הם 'איום דמוגרפי', בשבילי זאת הבת שלי. בשבילו בעלי הוא 'מסתנן' בשבילי הוא אהבת חיי".

"בשביל פיודור בזובוב הילדים השחורים הם 'איום דמוגרפי', בשבילי זאת הבת שלי. בשבילו בעלי הוא 'מסתנן' בשבילי הוא אהבת חיי"

צ'רקסקי נשואה לסאני נאדי, מהגר עבודה מניגריה. "משפחות כמו שלי וגם כל מיעוט אחר במדינה הזאת נמצאים תחת מתקפה של גזענים למיניהם", היא אומרת. "אנחנו חיים תחת לחץ מאוד כבד והמערכת המשפטית לא מגינה עלינו. אני לא הייתי יכולה לתבוע את פיודור על הפוסטים שלו, למרות שאפשר לפרש את דבריו כהסתה. הוא התגאה בכך שמנע השכרת דירה למשפחה אריתראית בשכונה שלו, לא שאפשר לדעת בוודאות שהם אריתראים. הם יכולים להיות אנשים כהי עור מכל מדינה אחרת".

על אף שהפוסט המקורי של צ'רקסקי נמחק והיא פרסמה הבהרה והתנצלה בפני בזובוב, תביעתו נותרה בעינה. 

"התנצלתי על דברי" 

במרכז התביעה עמדה דמותה הציבורית של זויה צ'רקסקי, אמנית ידועה ופרובוקטיבית שתערוכת היחיד שלה "פרבדה" הוצגה במוזיאון ישראל במשך כ-10 חודשים. "ניתן לראות כי הנתבעת פעילה במנוע החברתי ה'פיסבוק', שם כותבת את דעותיה ללא רחם או מחשבה על הצד השני, כדרכה הסדירה במנוע החברתי ולא רק אמרות המופנות לתובע בתובענה דנא", נכתב בכתב התביעה. בהמשך מנה התובע את מספר חברי הפייסבוק של צ'רקסקי, מספר עוקביה וציין שאנשים רבים חשופים לדעות שהיא מביעה שם.

"התובע והנתבעת מרבים להביע דעתם ברשת האינטרנט ובפייסבוק. לא תמיד השפה הצחה היא המוטיב המוביל באלה", נכתב בתגובה בכתב ההגנה. "התובע מגיב בצורה בוטה וקשה נגד אנשים כהי עור ומבקשי מקלט, שהנתבעת נשואה לאחד מהם. התובע מפיץ חומרי הסתה כנגדם, ומקדם את שנאת האחר. ואולם, כאשר מגיבים לדבריו (שוודאי פרסם על מנת לייצר שיח), הוא תובע את הנתבעת המגיבה לו".

מכתב ההגנה: "התובע מגיב בצורה בוטה וקשה נגד אנשים כהי עור ומבקשי מקלט… התובע מפיץ חומרי הסתה כנגדם, ומקדם את שנאת האחר"

"להשוות אותו להיטלר היה מוגזם והתנצלתי על כך", היא אומרת, בדומה לתביעה של עמית סגל את יצחק לאור ושל משפחת נתניהו את יגאל סרנה, אומרת צ'רקסקי "לתחושתי התביעה הזאת היא חלק ממגמה גדולה יותר של השתקה, היא חלק מהמנהג מצד כמה מאנשי הימין, שלעיתים מסיתים בעצמם, נוהגים לקחת לבית משפט את מי שמעבירים עליהם ביקורת ומגיבים לדבריהם בצורה אמוציונלית".

מעיון בכתב ההגנה שהגישה צ'רקסקי לבית המשפט ניתן לראות כי ניסתה לנהל את התביעה באופן שמזכיר את תגובותיה להתנגחויות באמנות שהיא יוצרת. ראשית, יצאה נגד הנסיון להשתיקה. צ'רקסקי הצהירה כי "בהיות היד קלה על ההדק, סבור כל אדם כיום כי בגין כל זוטי דברים שהם, ניתן להגיש תביעה אסטרונומית ומופרכת, בלי קשר לפסיקה הקיימת, להגזים את הפרטים, לטעון לפגיעה "עמוקה" ולצפות להרוויח כסף בשל תאוות בצע" והתעקשה על כך שמדובר בתביעת השתקה. "ייעודה הוא להמיט אימה על הנתבעת המקבלת את המעטפה לביתה, משל היא עומדת לשלם סכום אדיר זה לתובע, ומשכך עליה [להיות] מפוחדת עד אימה, מוכנה להתרפס, להבטיח כל דבר, להשפיל עצמה ובלבד – שהתביעה האיומה נגדה תימחק".

היא המשיכה בהתעקשות על חופש הביטוי גם על גווניו הבוטים, "האמירה שבה מוזכר אדולף היטלר היא ודאי קיצונית באופן יחסי, אבל חופש הביטוי… צריך להגן דווקא על אמירות בוטות וקיצוניות", טענה. לבסוף, לא חסכה צ'רקסקי ביקורת חברתית שמבוססת על חוויית חייה. "הנתבעת אינה הראשונה המוצאת הקבלה בין רדיפת זרים בגלל צבע עורם ומוצאם לבין רדיפת יהודי אירופה…לאחר שבעלה נרדף ונעצר, על לא עוול בכפו, ולאחר שספגה הערות גזעניות רבות כנגד ביתם המשותפת, וגילויי גזענות וקללות נגדה באופן אישי – תחילה נגדה כיהודיה בטרם עלתה ארצה, ולאחר מכן – כזוג מעורב בתל אביב, התקוממה נגד פרסומיו הגזעניים של התובע, חברה לאותו בית גידול לשעבר, והביעה דעתה".

עם זאת, בית המשפט לא התרשם מהטיעונים של צ'רקסקי. "הבנתי מהתנהלות השופטת שזה יכול היה להיגמר בסכום גבוה בהרבה מ-30 אלף שקל, והסכמתי לפשרה", סיפרה צ'רקסקי למקום הכי חם.

צ'רקסקי פנתה היום לחבריה ברשתות החברתיות על מנת לגייס את 30 אלף השקלים שעליה להעביר לתובע בשבועיים הקרובים. "אני מקבלת תגובות שמחממות לי את הלב מהבוקר", היא אומרת. "לא יכולתי לדבר על התביעה הזאת במשך שנתיים, כל עוד היא התנהלה. ואני שמחה לגלות שיש מי שאכפת להם והנושא הזה חשוב עבורם. זה עוזר לשמור על שפיות".

פנינו לבזובוב לבקש את תגובתו, אולם הוא ביקש לא להגיב, וטען שצ'רקסקי לא רצתה בעצמה שמי מהם ינצל את התביעה ליחסי ציבור.