בדיון שהתקיים ביום רביעי השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הפכה השופטת אביגיל כהן את החלטת בית הדין לעררים מאוגוסט שעבר בעניינו של מייקל קואנקה בן ה-13 ואימו. השופטת כהן הורתה למשרד הפנים לאפשר לשניים להגיש בקשה הומניטרית חדשה לקבלת מעמד בישראל. באוגוסט שעבר נדחתה בקשתם למתן מעמד ולהעלאת עניינם לדיון בפני הוועדה הבינמשרדית שבוחנת בקשות אלה.

"בית משפט זה אינו יכול להתעלם מהשנה יוצאת הדופן שחלפה מאז מתן פסק הדין", קבעה השופטת כהן, "שנה, אשר בחלקה הנכבד חלה תקופת חירום". השופטת הורתה על הגשת בקשה הומניטרית חדשה תוך 30 יום בעקבות שינוי נהלי הוועדה הבינמשרדית במאי, ומאחר ובחינת מצבו הפסיכולוגי של מייקל לא מוצתה כראוי, לטענתה, לפני שבקשתו הראשונה נדחתה.

בית הדין לעררים מצא בסוף אוגוסט אשתקד שאין טעמים הומניטריים מיוחדים בבקשת המשפחה, שמרבית הזיקות של האם נתונות לפיליפינים ומשום שמשפחתה הגרעינית נמצאת שם כמו גם אביו הביולוגי של מייקל. בעקבות אותה החלטה, שבית המשפט הטיל עליה חיסיון, נעצרה האם. היא שוחררה לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל בקשה בהולה לעיכוב ביצוע ההחלטה באותו יום והורה למשרד הפנים לא לגרש את מייקל מישראל, עד להכרעה בעירעורם. עקב משבר הקורונה הדיון בערעור התקיים רק אתמול.

בינתיים, עידכנה רשות ההגירה והאוכלוסין את נהלי עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת למנכ"ל הרשות במתן מעמד מטעמים הומניטריים. בעדכון הנהלים האחרון נקבע כי הוועדה תערוך מעתה "ראיון לברור נסיבותיו ההומניטאריות הנטענות של מבקש הבקשה".

בדיון אתמול קבעה שופטת המחוזי, כי בעקבות שינוי נהלי הוועדה הבינמשרדית, "בית משפט מנהלי אינו יכול להתעלם מההיתכנות לשינוי נסיבות באופן המצדיק לאפשר לעותרים להגיש בקשה חדשה מנומקת אשר תיבחן לפי המצב המשפטי העדכני גם אם …לפני כשנה המצב היה שונה".

הנחיות חדשות לגירוש ילדים

מייקל, תלמיד חינוך מיוחד, ואימו, אופרסינה, נעצרו בסוף יולי שעבר על ידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה בביתם שביהוד. מעצרם היה הראשון למבצע גירוש ילדי עובדות זרות ששוהות בישראל שאשרת שהייתן פגה לאחר שילדו כאן. מייקל ואמו נלקחו למתקן המעצר יהלו"ם בשדה התעופה והוחזקו בו במשך שבוע עד ששוחררו בערבות.

הכוונה לגרש את מייקל והחזקתו במעצר עוררו מחאה נרחבת ותהודה תקשורתית, במיוחד לאחר שעורכת דין שביקרה אותו במעצר דיווחה שמצבו בכי רע. כ-40 ילדים בוגרי כיתה ו' מבית ספרו של מייקל בעיר יהוד-מונסון הגיעו להפגין מחוץ למתקן המעצר בנתב"ג ובבית הדין לעררים בתל אביב. ראש עיריית יהוד, יעלה מקליס, נכחה בהפגנות, פקדה את הדיונים בבית הדין ופנתה במכתב לשר הפנים, אריה דרעי.

מייקל ואימו הגישו בקשה הומניטרית כדי למנוע את גירושם. הבקשה פירטה כי מייקל אובחן עוד בגיל שנתיים כסובל מבעיית קשב וריכוז חמורה, קשיים שפתיים ותנועתיים וקשיים התפתחותיים ורגשיים. בבקשה הובאה חוות דעת נוירולוגית לפיה לא יוכל לרכוש שפה חדשה, לאחר שיועצת בית הספר היסודי שבו למד מייקל קבעה כי הוא דובר עברית בלבד. חוות דעת של עובדת סוציאלית שנכללה גם בבקשה קבעה כי גירושו טומן סכנה לבריאות והחמרה בהפרעות ובקשיים הנפשיים עימם הוא מתמודד.

אימו של מייקל, אופרסינה, הגיעה לישראל בשנת 2000 ועבדה כמטפלת סיעודית במשך שבע שנים, עד לידתו של מייקל, אז פג תוקף אשרת השהייה שלה בישראל. במרץ 2019 נעצרה על ידי פקחי רשות ההגירה והאוכלוסין והובהר לה כי בתום שנת הלימודים יהיה עליה לשוב עם מייקל לפיליפינים.

לאחר שלא שבו לפיליפינים, הוחזקו שבעה ימים במתקן המעצר בשדה התעופה. עורך דינם זרי חזן טען להחמרה במצבו הנפשי של מייקל. הדברים עוגנו בחוות דעת פסיכיאטרית מטעם המשפחה. מנגד, טענו במשרד הפנים כי אין קביעה מבוססת באשר לאפשרות לקבל טיפול במצב זה גם בפיליפינים.

באוקטובר פירסם משרד המשפטים הנחיות חדשות לרשות האוכלוסין וההגירה הנוגעות למעצר וגירוש של משפחות בעלות ילדים. לפי ההנחיות החדשות, יש לערוך לילדים בני 12 ומעלה שימוע בפני ממונה ביקורת גבולות ובכל מקרה להתחשב בטובת הילד בחוות הדעת לגבי גירוש משפחות מישראל.

בעקבות פרסום הנחיות משרד המשפטים, החלו בית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי לבטל צווי גירוש שהוצאו לילדים, גם בני פחות מ-12. בפסיקה עקרונית של סגן נשיא המחוזי, השופט קובי ורדי, נקבע כי לא יערכו שימועים כאלה עד שיכריע בית המשפט העליון בערעור עקרוני של משפחת לופז, זוג הורים מהודו ושני ילדיהם שנולדו בישראל המועמדים לגירוש, נגד רשות ההגירה והאוכלוסין לגבי אופי עריכת שימועים בכלל. הדיון בעניינה של משפחת לופז התקיים במאי, אולם טרם ניתנה בו החלטה.