בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול תובענה ייצוגית נגד רשת ארומה ישראל. התובעת, אישה בשם אסנת כהן דרשה מהרשת פיצויים בעקבות עוגמת הנפש שנגרמה לה, כחלק מציבור הנשים בישראל ולקוחות הרשת שנאלצות להשתמש בשירותים בסניפי ארומה שלא שמתקיימת בהם הפרדה בין נשים לגברים.
התובענה הייצוגית נדחתה לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת ארומה ועמדתם של ארגוני חברה אזרחית שטענו כי מגדור תאי שירותים יפגע בטרנסג'נדרים ואנשים שזהותם המגדרית לא בינארית, כמו גם בהורים שרוצים ללוות את ילדיהם לשירותים, או מטפלים או מטפלות סיעודיים שלוקחים את מטופליהם לשירותים.
התועבנה הייצוגית של כהן התבססה על סעיף 54 (א) לתקנות רישוי עסקים הקובע כי במסעדות ובתי קפה חייבים להימצא שירותים נפרדים לגברים ולנשים. לטענת עורכי דינם של ארגוני החברה האזרחית שהצטרפו כידידי בית המשפט בתובענה זאת, בשנים האחרונות הוגשו כעשרים תובענות יצוגיות דומות נגד בתי קפה, בין השאר נגד הרשתות קפה גרג וקפה לנדוור, כשבכולן בחרו הרשתות להמנע מהליך משפטי ארוך ולמגדר את תאי השירותים שבשטחן. תובענה ייצוגית דומה תלויה כרגע נגד רשת קפה-קפה.
"ארומה היו הראשונים שלא התקפלו והחליטו לנהל תיק", מספר עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח. "הצטרפנו כידידי בית המשפט בשם גם בשם הארגונים מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית, פרויקט גילה להעצמה טרנסית והאגודה למען הלהט"ב".
לטענת מגישי התובענה, לנשים נגרם נזק בשירותים בסניפי ארומה שאינם ממוגדרים משום ש"גברים נוטים להותיר אחרי השימוש בשירותים לכלוך וכתמי שתן. הדבר אף גורם לחוסר נעימות הכרוך בעצם השימוש בשירותים משותפים יחד עם גברים". לטענת מגישי התובענה, הפרדת תאי השירותים בין נשים וגברים נדרשת הן מבחינה "הגיונית" והן מבחינות נוספות ואי ההפרדה גורמת לעוגמת נפש ולחוסר נוחות ללקוחות ולציבור הנשים.
"ארומה היו הראשונים שלא התקפלו והחליטו לנהל תיק", מספר עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח
מנגד, טענה רשת ארומה באמצעות עורך הדין אריה נח כי ההפרדה בין נשים לגברים בשירותים במסעדות ובתי קפה, כפי שזו קבועה בחוק נועדה כדי למנוע מצב שבו נשים תתקלנה בגברים בעת שימושם במשתנה ומשום שבסניפי השירותים של הרשת אין משתנות ותאי השירותים נפרדים זה מזה לא מתרחשת כל פגיעה באדם שנכנס לתא ונועל את הדלת אחריו. השימוש במודל של תאי שירותים יחידניים ונפרדים עונה על הדרישה ל"שירותים נפרדים לגברים ולנשים" כלשון התקנה, והוא מבטיח שימוש בטוח ללקוחות.
מטעם ארומה נטען כי קבלת התובענה היצוגית על ידי בית המשפט תביא לקיבוע של סטיגמות פסולות ואפליה על בסיס מגדרי, תוך פגיעה חמורה בבעלי זהות מינית לא מוגדרת. בנוסף טענו מטעם הרשת כי הקביעה כי כל מקום שגבר עושה בו את צרכיו, הופך באופן אוטומטי למכוסה בשתן ומלוכלך – מבישות, מבזות, מבוססות על דעות קדומות, המייחסות לבני מגדר מסוים התנהלות פגומה.
השופט, רחמים כהן קבע כי אין ראיות התומכות בטענות של מגישת התובענה וכי היא לא הציגה חומרים המוכיחים כי בשירותים הלא ממוגדרים של סניפי ארומה מתקיימים תנאי תברואה ירודים שנובעים מהיעדר הפרדה מגדרית במקום.
ביחס לנזק שיכול להגרם לטרנסג'נדרים, טרנסג'נדריות ואנשים ללא זהות מגדרית ממיגדור תאי שירותים טענה במהלך ההליך מגישת התובענה כי "מדובר בקבוצה מינורית וזניחה לחלוטין בהיקפה ביחס לאוכלוסיה בכללותה" וכי "נושא ההפרדה בין שירותי גברים ונשים, הוא בעל השפעה מכרעת על קבוצות אחרות באוכלוסיה – שהיקפן גבוה עשרות מונים מקבוצת חסרי המגדר, שהיעדר ההפרדה גורם להם לנזקים שאינם ממוניים". השופט ביקר טענה זו בחריפות וקבע כי התובענה מכתימה אינספור אנשים מבלי להציג כל ראיות לכך.
חשש מלחטוף מכות וצרחות
"כרגע, לרוב האנשים מסביב מובן מאליו שכשרוצים לעשות צרכים, יש הפרדה מגדרית וכל אחד נכנס בדלת שאיתה הוא הכי מזדהה", אומרת לילה אתר, רכזת פעילות משפטית בארגון מעברים, "אבל המשמעות של זה לאוכלוסיה הטרנסית היא החשש לחטוף מכות מגברים בשירותי גברים, צרחות מנשים בשירותים נשים, או גם וגם בכל אחד מהמרחבים".
"טרנסג'נדרים נתפשים על ידי החברה כאנשים שעוברים שינוי, אבל אנחנו מבקשות גם מהעולם להשתנות. אנחנו דורשות מאנשים לשנות את ההשקפות שלהם ואנחנו דורשות מהתשתיות להשתנות", הוסיפה אתר.
"אני מניח שהמניע מאחורי גל התביעות נגד מסעדות ובתי קפה בגלל אי מיגדור שירותים הוא כלכלי ולא אידיאולוגי, אבל בגללו הרשתות באמת התקפלו עד כה והתפשרו על מיגדור תאי שירותים למרות ההשלכות של הדבר על אוכלוסיות שלא הובאו בחשבון", אומר עו"ד גן מור.
"הציפיה היא לא רק מבתי עסק, אלא גם מכל סוג של מוסדר שיביאו בחשבון צרכים של אוכלוסיות מגוונות", מוסיף עו"ד עידו קטרי, היועץ המשפטי של פרוייקט גילה להעצמה טרנסית. "אנחנו שומעים פעם אחר פעם נושא כיצד עניין השירותים פוגע ביכולתם של אנשים להשתתף במרחב הציבורי. הבעיה היא לא עם מספר בתי עסק שהתקפלו מול תביעות דומות בעבר, אלא כל המקומות והמוסדות שאין בהם שירותים נגישים לכלל האוכלוסיה".
"טרנסג'נדרים נתפשים על ידי החברה כאנשים שעוברים שינוי, אבל אנחנו מבקשות גם מהעולם להשתנות"
עורכי הדין שייצגו את ארגוני הלהט"ב, עידו קטרי, רעות כהן וגיל גן-מור מסרו: "טרנסים סובלים על בסיס יומי מהתעמרות ואף אלימות בחדרי שירותים ממוגדרים, וחלקם מדירים עצמם מחדרי שירותים אלו. תאים יחידניים יוניסקס הם פתרון מצוין להם ולקבוצות אחרות כמו הורים המלווים ילדיהם לשירותים או מטפלים בקשישים. לצערנו התפתחה תעשיית תובענות ייצוגיות, מעל 20 כאלו, ששמה על הכוונת דווקא את אותן רשתות שעשו פעילות מבורכת לכיוון הקהילה הטרנסית, ועברו לתאי שירותים יחידניים לא ממוגדרים, ואנו שמחים שפסק הדין שניתן היום ישים לה סוף. אנו מברכים את ארומה שלא התפשרו וניהלו את התיק עד הסוף".