פייבור בן השמונה, יליד ישראל,  ואמו בלסינג, אזרחית ניגריה, ישוחררו בערבות של 30 אלף שקלים, שגויסה עבורם ברגעים אלה ממש. ההחלטה התקבלה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה הבוקר, יום שלישי. האם ובנה נעצרו ביום חמישי האחרון בשש בבוקר בביתם, ושהו מאז במתקן המעצר גבעון שבכלא רמלה. 

אתמול קבע דיין בית הדין לביקורת משמורת בכלא גבעון שהמשפחה לא תשוחרר ממעצר כל עוד הליכי הגירוש נגדה נמשכים. נציג משרד הפנים טען בפני הדיין כי "לקטין אין מעמד כלשהו בישראל. גם אביו חזר לניגריה. כל מה שנותר זה לאחד אותם בניגריה. כל יום שיוותר פה זה עוול לילד, אין לו עתיד פה". לטענת האם, אבי הילד מתגורר בדובאי.

נציג משרד הפנים: "לקטין אין מעמד כלשהו בישראל. גם אביו חזר לניגריה. כל מה שנותר זה לאחד אותם בניגריה. כל יום שיוותר פה זה עוול לילד, אין לו עתיד פה". לטענת האם, אבי הילד מתגורר בדובאי

עורכת הדין של המשפחה, טל סהר, הגישה ערעור על ההחלטה, ובית הדין לעררים הוציא צו ארעי שמונע את גירוש המשפחה עד להחלטה חדשה. הבוקר לא התנגדו נציגי משרד הפנים לשחרור המשפחה בערבות. בשעה זו השלימו פעילים נגד גירוש ילדי זרים שנולדו וגדלו בישראל את גיוס הכספים לתשלום הערבות הגבוהה. 

בתנאי השחרור של השניים נקבע כי פייבור ובלסינג יתייצבו ביום חמישי הקרוב במתקן האכיפה של רשות ההגירה והאוכלוסין בבית דגן לצורך בחינת עניינם בפני ממונה ביקורת גבולות של משרד הפנים. בבית דגן הם יעודכנו לגבי מועד צו הגירוש שיינתן להם ויוכלו להגיש ערעור לגביו. בלסינג נכנסה לישראל בשנת 2008 באשרת תייר. בקשת המקלט שלה נדחתה ב-2010. היא הגישה גם בקשה להישאר בישראל מטעמים הומניטריים וזו נדחתה ב-2015. 

---

לטענת עורכת הדין, השימוע שבוצע לאם התנהל תוך אי יישום של הנחיות משרד המשפטים ביחס לילדים שמועמדים לגירוש. בעוד שלפי ההנחיות האחרונות, רצונם וטובתם של הקטינים צריכים להילקח בחשבון בהחלטות בעניין הגירוש, בלסינג תושאלה ביחס לבנה רק לגבי הקשר שלו עם אביו ועם המשפחה בניגריה. כשציינה שהאב חזר לניגריה אולם מתגורר בדובאי, הושמטה עובדת מגוריו בדובאי מהפרוטוקול. בלסינג לא נשאלה לגבי חייו של בנה ורצונותיו או לגבי ההשלכות שיכולות להיות לגירוש מבחינתו.

מיהו הילד הרביעי?   

בדומה להתנהלות רשות ההגירה והאוכלוסין לגבי משפחות אחרות של מהגרי עבודה, גם מבלסינג נשללה תחילה זכותה לייצוג. בדיון בבית הדין לביקורת המשמורת אתמול, טענה עורכת דינה שעם מעצרה ולפני שנערך לה שימוע, ביקשה בלסינג ליצור קשר עם המעסיקה שלה, עורכת דין במקצועה, בכדי להתייעץ עימה, אך הדבר לא אושר לה.

ביום חמישי שעבר פנה עורך הדין דודי תדמור שמייצג בהתנדבות מספר משפחות מועמדות לגירוש ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להנחות את רשות ההגירה והאוכלוסין להפסיק את מעצרי משפחות העובדים הזרים והוצאת צווי הגירוש להן עד שיוטמעו בהליך הנחיות משרד המשפטים לשכלול טובת הקטין בגיבוש ההחלטה בדבר הגירוש.

בדומה להתנהלות רשות ההגירה והאוכלוסין לגבי משפחות אחרות של מהגרי עבודה, גם מבלסינג נשללה תחילה זכותה לייצוג 

"בייסוד החלטת משרד המשפטים עומדת הגישה הבסיסית ביותר, אשר מעוגנת בין היתר בהוראות האמנה בדבר זכויות הילד, לפיה יש להעמיד את טובת הילד כעקרון ראשון במעלה, ולהכיר בכך שילדים הם בעלי אישיות, בעלי צרכים, ובעלי אינטרסים וזכויות משל עצמם", כתב תדמור למנדלבליט. בנוסף, הלין תדמור במכתבו על שלילת הייצוג המשפטי ממשפחות שנעצרות בטרם נערך להן שימוע והוסיף כי יפנה בסוגיה זו בנפרד.

פייבור ובלסינג נעצרו במסגרת פעילויות אכיפה נרחבות של רשות ההגירה האוכלוסין ביום חמישי שעבר. מלבדם, לפני נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין, נעצרו באותה יממה 17 אזרחים מאוקראינה, שלושה מרוסיה, שניים ממולדובה, ארבעה מהודו, תשעה מגיאורגיה, שלושה מטורקיה וחמישה אזרחים נוספים ממדינות שונות. 

בהודעה הרשמית שפרסמה רשות האוכלוסין וההגירה לא צויין כמה מהם ילדים, אולם בתגובה לשאילתה של המקום מסרה הרשות שמדובר בארבעה ילדים. מלבד פייבור ידוע על עוד שתי ילדות להורים מהודו שנעצרו ושוחררו בערבות באותו יום, האחת בת שבע ושניה בת שנה. בשלב זה לא ידועים זהותו וגילו של הילד הרביעי, אולם הוא עדיין מצוי במעצר.