למרות המחיר הכבד שהם משלמים, הערבים עדיין לא לוקחים חלק בתנועת המחאה נגד ממשלת נתניהו. מאז הבחירות לכנסת וההמלצה על בני גנץ לראשות הממשלה, הקרע בין מחנה האופוזיציה היהודי לבין הציבור הערבי הלך והתרחב – והערבים מתקשים להאמין שמצבם ישתפר בסוף המחאה. גנץ הותיר את איימן עודה בתחושה אחת: "הערבי עשה את שלו, הערבי יכול ללכת".

בחודש האחרון מנסים חברי כנסת מהרשימה המשותפת להשיג הטבות עבור הציבור הערבי משרי הממשלה. בינתיים הם שמעו בעיקר הבטחות.

לפני כשבועיים, שר הכלכלה עמיר פרץ אפילו הבטיח לאיימן עודה שהוא יחלק עשרות מיליוני שקלים לעידוד תעסוקת ערבים בלי שיחכה להעברת תקציב המדינה. 

כשחילקו את כספי הפיצויים מהכנסות הארנונה לעסקים במיליארדי שקלים, התעלמו מכך  שאין ביישובים הערביים אזורי תעשיה ותעסוקה. כשחישבו את הפיצויים עבור הרשויות הערביות בהתאם, הסכום הגיע לפחות מ-50 מיליון שקלים.

רק אחרי שביתה בת 16 ימים של עובדי הרשויות הערביות הסכימו משרדי האוצר והפנים להעביר לרשויות כ-200 מיליון שקלים, שאפשרו להן לשלם את משכורות יוני.

מי שהשלה את הציבור הערבי שאפשר לסמוך על גנץ מתקשה עתה לשכנע את אותו ציבור לצאת בהמוניו להפגין בבלפור. בינתיים מתייצבים בהפגנות כמה חברי כנסת מסיעת חד"ש. הם מצטלמים עם המפגינים וקוראים לשותפות ערבית-יהודית, אך בפועל הם מגיעים בעיקר עם עוזריהם האישיים ופחות עם תומכיהם, שהעניקו לרשימה 15 מנדטים בבחירות האחרונות.

יתר המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת היו עסוקות בשבוע שעבר בניגוחים פנימיים. מפלגת חד"ש, שיזמה את ההפגנה בתל אביב לפני כחודשיים, עדיין לא החליטה איזה משאבים יושקעו במחאה הנוכחית. ההפגנה ההיא הציתה ויכוחים פנימיים לגבי האמון שניתן לתת בשמאל הציוני. דגלי פלסטין וישראל שהתנוססו אלה לצד אלה בכיכר רבין לא עשו טוב לשני הצדדים.

קבוצות הווטסאפ ריקות

מארגני ההפגנות בבלפור לא ששים לגייס את הציבור הערבי, בינתיים. חלק מהצעירים הערבים, שסובלים מאבטלה חמורה, לוקחים הלוואות בשוק השחור. הלחץ מופנה פנימה; ירי יום יומי מנשק חם הביא כבר לרציחתם של 56 אזרחים מתחילת השנה.

בעוד שהמפגינים בבלפור נאבקים על פרנסה, דיור ובריאות ומוחים נגד השחיתות השלטונית, נתניהו מנסה להבעיר את היישובים הערבים, אליהם הוא שולח את המשטרה להרוס בתים ומבנים על בסיס קבוע.

בשבוע שעבר היה זה מחסן דיג בכפר ג'סר א-זרקא, הסמוך לוילה של נתניהו בקיסריה. שבוע לפני כן שילמו את המחיר ארבעה בתים ואולם שמחות בטירה. במקביל, כמעט בכל ימות השבוע, מגיעים מאות שוטרים להרוס בכפרים לא מוכרים בנגב כמו אל עראקיב. 

בשבוע שעבר הרסה המשטרה מחסן בכפר ג'סר א-זרקא, הסמוך לוילה של נתניהו בקיסריה. שבוע לפני כן שילמו את המחיר ארבעה בתים ואולם שמחות בטירה

כדי שהמחאה הנוכחית לא תסתיים כפי שקרה ב-2011, ראוי להשקיע מאמץ בבניית סולידריות בין קורבנות ממשלות נתניהו. זעקות הכאב של הצעירים המובטלים נשמעות בכל בית ערבי. צעירים ערבים המחפשים דרך להשמיע את זעקתם לא מוצאים מידע נגיש בנוגע להפגנות. קבוצות הווטסאפ שמארגנות את המפגינים היהודים ריקות מערבים. זעקתם של קורבנות הריסת הבתים בטירה ובגנב לא נשמעות בבלפור. 

הצעירים הערבים שצופים בזרנוקי המים בבלפור נזכרים בפיזור האלים של הפגנות אוקטובר 2000. אז, השוטרים השתמשו בעיקר באש חיה ובגז מדמיע. הם ירו בצעירים הערבים שחסמו כבישים, הרגו 13 אזרחים ופצעו מאות.

בין אור עקיבא לג'סר א-זרקא

המאמץ לשכנע את הציבור הערבי, שמחציתו חי מתחת לקו העוני וסובל מאבטלה כבר עשורים, יחייב את מנהיגי המחאה היהודים לעמוד לצד הערבים כשנתניהו הורס את בתיהם. הרוב חייב להושיט יד למיעוט, שנפגע מהבוגדנות של מנהיגי האופוזיציה.

אחרי שגנץ ירק בפרצופו של איימן עודה, ספק אם הערבים יתנו אמון ביאיר לפיד שפסל אותם כשותפים והבטיח שלא ישב עם "הזועביז". בהפגנת הגשרים שהובילו אנשי לפיד בלטו דגלי הלאום היהודי לצד הדגלים השחורים. יו"ר יש עתיד הרי לא ירצה לראות את הדגל היהודי מונף לצד דגלי פלסטין, לכן הוא גם לא יתאמץ לפנות לערבים. 

הצעירים הערבים שצופים בזרנוקי המים בבלפור נזכרים בפיזור האלים של הפגנות אוקטובר 2000. אז, השוטרים השתמשו בעיקר באש חיה ובגז מדמיע

בניית האמון בין הקבוצות מחייב להסיר את הגדרות שנבנו בין קיסריה ואור עקיבא וג'סר א-זרקא. הקיבוצים הסמוכים לג'סר א-זרקא, שהצטרפו למחאה ונהנים מבריכות הדגים, חייבים לעמוד לצד הדייגים הערבים שסגרו להם את הים.

במחאת 2011 שאלו המפגינים "איפה הכסף?", אבל לא רצו להצביע על שורש הבעיה. הם התעלמו מהכיבוש המשחית ומהתקציבים שהולכים להתנחלויות במקום לבתי החולים.

עכשיו, המפגינים היהודים יצטרכו להבין שלא יהיה מאיפה להביא כסף כדי לשלם למובטלים שצריכים לשלם שכר דירה. אין להם במה להתבייש; הם חייבים לדבר על הקשר בין הכיבוש והמלחמות לבין שחיתות וצדק חברתי.

הפלסטר של תכנית "מחיר למשתכן" שהגה שר האוצר לשעבר משה כחלון לא עזר ליהודים – ובטח שלא לערבים. לאחרונה התברר שרק 17% מתקציב משרד השיכון שאושר בשנת 2015 ליישובים הערבים נוצל עד שנת 2020.

לשני הצדדים – היהודי והערבי – יש אינטרס בהצלחת המחאה, אולם הערבים סקפטיים שהיהודים יעזו לדבר על האפליה המתמשכת ויחפשו שותפות אמיתית עמם. 

המפגינים היהודים חייבים להשקיע בבניית האמון מחדש לא רק עם חברי הרשימה המשותפת, אלא גם עם הציבור הערבי, שהרים את הדגל השחור נגד נתניהו כבר מזמן.

ג'עפר פרח הוא עיתונאי לשעבר ומייסד מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערביים בישראל