קרוב לחודש ימים נער בן 14, שמאובחן עם אוטיזם וזכאי למאה אחוז נכות, עצור במתקן המעצר במגרש הרוסים בירושלים בשל חשדות ביטחוניים. כתב האישום שהוגש נגדו כולל חשדות להכנת מטעני חבלה, יצירת קשר עם חמאס ועם דעאש וצילום אתרים ביטחוניים בישראל. אמו סיפרה לאנשי ארגון ״הורים נגד היכוי ילדים״ כי בעת ביקור משפחתי באזור אל־טירה ברמאללה, סביב השעה חמש בבוקר, כוחות צבא גדולים פרצו לבית, היכו והטיחו את בנה לרצפה, כפתו את ידיו, כיסו את עיניו והעלו אותו על ג׳יפ צבאי. 

הקטין נלקח לבית־אל ומשם לחקירה בתל אביב, ככל הנראה במתקן של השב״כ. מאז הוא מועבר תכופות בין ירושלים למתקני חקירה בתל אביב, נתון לקור, ללא בגדים מתאימים, וחשוף לאיומים ולפגיעה מצד עצורים אחרים. ביום שני חשפנו כי המשטרה חוקרת טענות על אסירים שפגעו בו מינית.

״מדובר בילד חלש בן 14 עם צרכים מיוחדים שלא יצא מהבית כמעט מעודו. יש בהחלט סכנה לביטחונו״, אמר בשיחה עם המקום הכי חם בגיהנום עו״ד יגאל דותן שמייצג את הנער מטעם הסניגוריה. ״אני אומר ואמרתי את זה לפני כל שופט: אילו היה מדובר בקטין בן 14 עם צרכים מיוחדים שהיה מוחזק בפנימיה והיו מגיעות תלונות על התעללות הוא היה מוצא, נבדק, המקום היה נסגר והוא היה מקבל טיפול. מאחר ופה מדובר בחשוד הוא כבר לא חסר ישע ולא אוטיסט, ושב״ס מרשים לעצמם להחיל עליו את המדיניות שלהם ושל בן גביר מאד ה-7 באוקטובר״.

---

מצב חירום

במהלך חודשי המלחמה זינק מספר העצורים הביטחוניים הכלואים במתקני המעצר בישראל, מה שהחריף את משבר מערך הכליאה בעשור האחרון. על פי נתוני המשרד לביטחון לאומי עוד לפני המלחמה מספר הכלואים בישראל חרג ב-2,000 אסירים מהתקן המקסימלי העומד על 14.5 אלף כלואים. מנתוני שירות בתי הסוהר שנמסרו השבוע לועדה לביטחון לאומי עולה כי מצבת הכלואים עומדת כיום על 22,441 – עלייה של 6,088 כלואים מאז ה-7 באוקטובר, מהם 9,272 אסירים ביטחוניים ו-13,169 אסירים פליליים. האסירים כלואים תוך חריגה משטח המחיה המינימלי של 3 מ״ר שנקבע בבג״ץ, וזאת בשל ״מצב החירום הכליאתי״ עליו הכריז בן גביר שבועיים לאחר ה-7 באוקטובר. 

תנאי העצירים והאסירים לא הוחמרו רק בנושאי המחייה, אלא גם ביחס כלפיהם. בנובמבר 2023, כחודש לתוך המלחמה, עדויות שנאספו במגזין 972+ ו"שיחה מקומית" מפלסטינים ששוחררו מהכלא הראו התגברות בהתעללות וההשפלות במתקני הכליאה, עם שיטות עינויים שונות, איומים באונס והפעלת אלימות פיזית קשה – לעיתים עד מוות. 

בינואר 2024 פנה הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל לנציבת השב״ס, קטי פרי, וליועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, עם 19 עדויות על אלימות פיזית שהובילה לפציעות חמורות ולכמה מקרי מוות של אסירים. ״סוהרים היו נכנסים לתא ומכים את כולם ללא יוצא מן הכלל באמצעות מקלות וכל דבר אחר שהיה להם בידיים״, תאר אחד המתלוננים מכלא קציעות. ״היה אירוע קשה במיוחד, כאשר סוהרי יחידות מיוחדות הכניסו אותי לשירותים והשתינו עליי […] הייתי עד גם למספר מקרים של הטרדות מיניות, כאשר סוהרים היו עורכים חיפוש בעירום, מצמידים אסירים עירומים זה לזה, ומכניסים את מכשיר האלומיניום ששימש לחיפוש בישבן שלהם […] כל זה, לנגד עיניהם של אסירים אחרים ושל סוהרים, שהביעו שמחה על הפגיעה בכלואים״.

הפרקטיקות האכזריות שהופעלו כלפי העצירים הן מושא גאוותו של השר בן גביר, שלא חדל להתרברב בהן גם בזמן שחטופים חיים היו בשבי החמאס ולאחר אזהרות חוזרות ונשנות של גורמי המודיעין כי ההתבטאויות הללו מובילות לפגיעה בחטופים החיים. בר קופרשטיין ושגב כלפון העידו על "מכות רצח" שספגו בגלל הצהרות השר על החמרת תנאי האסירים, ואחיו של נמרוד כהן חשף כי הוא ״חטף מכות ועינויים". השר לא חדל מאמירותיו למרות שבני המשפחה הפצירו בו, לנוכח המידע המודיעיני, שיחדול מכך. לאחר שבן גביר דיבר על תנאי האוכל בכלא, העידו החטופים השבים, המחבלים  כלאו אותם בכלוב ונתנו להם "תמר אחד ומים מלוחים" בלבד. במקרה אחר, שאירע לאחר התבטאות טלוויזיונית של השר, נכנסו למקום כמה חמושים עם שוטים של סוסים והכו את החטופים עד אובדן הכרה.

״יש מלא כמוהו״

״עשיתי עשרות אם לא מאות ביקורים במתקני המעצר בכל רחבי הארץ. העדות הזו הייתה העדות הכי קשה שגביתי״, אומרת עו״ד סג׳א מישרקי-בראנסה מהוועד הציבורי נגד עינויים על המפגש המטלטל שלה עם הקטין על הרצף האוטיסטי. היא פגשה בו לראשונה עשרה ימים אחרי מעצרו ברמאללה, בעקבות דיווחים על התעללות ותנאי כליאה קשים. ״כשראיתי אותו הייתי בשוק אמיתי. הוא בן אדם ממש קטן, ילד. לא קטין עם גוף של בגיר. הוא מאוד רזה וחסר ישע, תרתי משמע. הסוהרים גררו אותו בכוח לחדר בצורה קשה ומכאיבה, עם הידיים שלו אזוקות מעל הראש שכפוף לפי מטה, למרות שהוא לא מהווה שום סכנה עבורם. אמרתי לסוהרים ׳מה זה, הבאתם לי ילד׳. הסוהר אמר ׳כן, יש מלא כמוהו׳״.

על פי מידע שנאסף על ידי הוועד, נכון לספטמבר 2025 מוחזקים במתקני שב״ס 350 קטינים תחת חשדות ביטחוניים, מתוכם 168 במעצר מנהלי. 149 מהם לא חשודים בעבירות טרור, אלא מסווגים בשב״ס תחת סעיף עציר ״לא מוגדר״. ״מי סופר קטין או בעל מוגבלויות אם הוא פלסטיני?״, אומר עו״ד דותן. ״אין להם שמות, הם מספרים. הם נעצרים על כל דבר קטן ומוחזקים בלי להודיע להורים שלהם. כל זכות שמגיעה להם לפי האמנה הבינלאומית – ישראל דורסת את הכל״. 

״אמרתי לסוהרים ׳מה זה, הבאתם לי ילד׳. הסוהר אמר ׳כן, יש מלא כמוהו׳״

שלל החרגות מתקיימות בנוגע לזכויות עצירים כשהם נחשדים בעבירות ביטחוניות. מפגש עם עורך דין יכול להידחות או לא להתקיים כלל, וזכויות שעומדות לעצירים פלילים נפסלות מאלו הביטחוניים.כשמדובר בקטינים עבורם המעצר והשהות בבית הכלא יכולה לגבות מחיר נפשי, רגשי ופיזי שישנה את חייהם לעד. 

״מכות רצח״

״בתחילת המפגש שאלתי אותו מה שלומו, והוא אמר שהוא לא מרגיש טוב בכלל, שקר לו מאוד וכואב לו כל הגוף״, מספרת עו״ד מישרקי-בראנסה. ״הגרון שלו כאב כי הסוהרים מחזיקים אותו מהצוואר וגוררים אותו בכוח. הוא לובש בגדים קצרים כי אין להם מדים במידה שלו, הוא סובל מקור ומרעב ומנוע מיציאה לחצר. כל המעברים מלווים באלימות פיזית מאוד קשה והוא מוכה בכל חלקי הגוף, במיוחד בגב ובאיבר המין, תוך השמעת קללות ואיומים. שאלתי אותו אם הוא יכול לתאר איך נראים הסוהרים האלימים, והוא אמר שאין לו דרך לזהות מי מרביץ בגלל התנוחה שבה הם מחזיקים אותו, ואני חושבת שהוא גם לא כל כך מבין. כששאלתי אותו על מונחים משפטיים כמו חקירת שטח הוא לא הבין על מה מדובר״.

 ״כל מה שנעשה בקטין הזה נוגד לחלוטין את כל האמנות הבינלאומיות, את חוק הנוער, את זכויות היסוד של ישראל, ואת נהלי שב״ס״

העדות שגבתה ממנו עו״ד מישרקי-בראנסה הוגשה לרפ"ק סתיו לובין, מפקד מחלקת חקירות במפלג חקירות סוהרים, שפתח בחקירת התלונה. בעדות הוא הוסיף שהוא נתון לעינויים ויחס אכזרי ומשפיל, המתמשך לאורך כל שעות היום – הן מצד הסוהרים והן מצד העצירים ששוהים איתו בתא – כחמישה קטינים שגדולים ממנו בגילם. לפי עדותו, אחד הסוהרים הכריח אותו לשבת בפינת החדר והכה אותו קשות על גבו בזמן שראשו כפוף כלפי מטה. ״הוא אמר ׳הוא ריסק אותי במכות. הוא נתן לי מכות רצח׳״, מוסיפה מישרקי-בראנסה. 

בעדותו תאר כי שותפיו לתא צופים בו מתקלח ולכן נמנע ממקלחת שבועות ארוכים. בגלל מצבו הפיזי והרגשי הקשה הוא ישן כל זמן שאינו מוכרח להתייצב לחקירה או לספירות לאורך היום. לדבריו אחת הסוהרות איימה עליו שהיא ״תרביץ לו מכות רצח״ אם ימשיך לישון. פנינו לשב״ס, בין היתר על מנת לבדוק האם המקרה מוכר להם, וכן האם הסוהרת עמדה בפני הליך משמעתי כזה או אחר. בשב״ס בחרו שלא להגיב על הדברים. 

״כל מה שנעשה בקטין הזה נוגד לחלוטין את כל האמנות הבינלאומיות, את חוק הנוער, את זכויות היסוד של ישראל, ואת נהלי שב״ס״, מבהירה מישרקי-בראנסה. ״הוא סופג איומים קשים, פיזיים ונפשיים״, אך אולי חמור מכל אלו ההטרדות המיניות שהוא סופג, אשר גם בעניינן ״הוא האשים את עצמו מרוב שהוא התבייש לספר״, היא אומרת.

בלשון רפה

מאז תחילת מעצרו מתריע הקטין באוזני עורך דינו כי הוא עובר פגיעות קשות בכלא. הוא מצידו ביקש חלופות מעצר פעם אחר פעם, אך נדחה. ״בכל דיוני המעצר, פרט לכל מיני המלצות בלשון רפה ׳לדאוג לילד׳, לא נעשה שום דבר (מצד בית המשפט, א״פ), למרות שבכל פעם התלוננו על אלימות ואירועים חדשים״, מספר עו״ד דותן. ״שב״ס כמובן דיווח לבית המשפט שהכל בסדר ושהוא זוכה לכל הזכויות שלו, אבל המדינה עומדת על כך שהוא יהיה עצור עד תום ההליכים המשפטיים, מה שאומר המשך ההחזקה שלו בתנאים בתנאים שעלולים לגרום לו נזק בלתי הפיך״.

את אותה קריאה זועקים גם חברי ״הורים נגד מעצרי ילדים״, שהחתימו כ-100 אנשי ונשות טיפול מתחום בריאות הנפש על עצומה שקוראת לשחרורו. ״אני לא עו״ד ולא שופט אבל צריך לקחת בחשבון שנער במצבו מאוד חשוף לניצול״, אומר טיטי כרמל, מנכ״ל הארגון. ״ברגע שהוסר צו איסור הפרסום התייחסו אליו כאילו הוא טרוריסט, אבל בסוף זה ילד צנום בן 14, לא נוער עברייני. הפרוצדורה של המעצר אכזרית ועומדת בניגוד לכל אמנה של זכויות הילד, ואני חושב שיש פה עניין מחמיר לב במיוחד שהוא על הספקטרום האוטסטי וזקוק להגנות מיוחדות״. 

על פי מחקרים, אוכלוסיית הקטינים ואנשים עם מוגבלויות מסוימות הן שתי אוכלוסיות מועדות יותר להודאות שווא בחקירה פלילית. חוסר היכולת להבין את ההשלכות העתידיות, כמו גם האמון בגורם המוסמך ושאר מאפיינים מייחדים את אותן אוכלוסיות, וממקמים אותן בסיכון במהלך החקירתי. ועדת דנצינגר למניעת הרשעות שווא ותיקונן, שהוקמה כבר ב-2018, קבעה כי ״אם מדובר בחשודים המצויים בסיכון מוגבר למסירת הודאת שווא, יש לאפשר לאותם חשודים להיות מלווים בידי סניגור במהלך חקירתם״.

את המחקרים הללו מכירים היטב גם בממשלה, שכן הם מצוטטים בהצעת חוק ממשלתית שעברה בחודש מרץ בקריאה ראשונה ומקודמת בימים אלו לקראת הצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מדובר ב״הצעת חוק נוכחות עורך דין בחקירת אוכלוסיות שונות (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה)״, אשר עוררה תגובות חיוביות במערכת המשפט, בסניגוריה, ובקרב פעילים לזכויות קטינים ובעלי מוגבלויות, אך הפקירה את כל הנחשדים בעבירות ביטחון – מאות ילדים ונערים בשנה.

שלא לצורך

״הליך המעצר של בני נוער פלסטינים ברוטלי שלא לצורך, והקלות שבה ניתן לעצור ילדים ובני נוער בלתי נסבלת״, אומר כרמל. ״לא מודיעים להורים שלהם על מה הם נעצרים או איפה הם. ההורים מחפשים אותם ימים עד שהם מקבלים הזמנה לדיון, והדיונים מתקיימים בווידאו. אין לעצירים ביטחוניים קטינים זכות להיפגש עם ההורים שלהם או עם עורכי הדין שלהם, והם נמצאים בבידוד מלא מהעולם״. הסיכוי של קטין בסביבה כזאת לא להישבר ולהודות במעשים שלא ביצע או לכל הפחות לשמור על זכויותיו קלושה. 

״350 קטינים מוחזקים בבתי הכלא הישראלים, וכל אחד מהם נמצא בסכנת חיים פיזית ונפשית. הם סופגים יחס מתעלל ומשפיל, הם עוברים עינויים פסיכולוגים, פיזיים ומיניים, וזכויות היסוד נשללות מהם״ 

בינתיים ממשיכים הארגונים ועורכי הדין שמלווים את הקטין לנסות להוציאו מחזקת שב״ס לחלופת מעצר – או בביתו שביפו, או במעון סגור. כל עוד זה לא קורה, הם מעידים, הם מתקשים לעצום עין בלילה. ״אם את מאחדת את כל העדויות שגביתי לאורך השנתיים האלה מצד האסירים נוצר פאזל מאוד מאוד קשה של עינויים, התעללות והטרדות מיניות״, אומרת עו״ד מישרקי-בראנסה. 

״זה כמו ג׳ונגל, כל אחד עושה מה שהוא רוצה ואף אחד לא מחשבן. 350 קטינים מוחזקים בבתי הכלא הישראלים, וכל אחד מהם נמצא בסכנת חיים פיזית ונפשית. הם סופגים יחס מתעלל ומשפיל, הם עוברים עינויים סיסטמטיים פסיכולוגים, פיזיים ומיניים, וזכויות היסוד הבסיסיות ביותר נשללות מהם. צריך להגן על כל אסיר ועצור, ועל בית הסוהר והסוהרים להבטיח את שלומם ולעצור את כל האלימות המשוגעת הזו״.

במענה לבקשת תגובה באשר לחקירת הפגיעה מצד הסוהרים ומצד האסירים נמסר ממשטרת ישראל: ״במשטרת ישראל מתנהלת חקירה ומטבע הדברים לא נפרט מעבר לכך״.

מטעם שב״ס לא נמסרה תגובה