היום מתקיים בבית משפט השלום בתל אביב דיון ראשון בתביעה לשון הרע שהגיש הרב משה הבלין, רבה הראשי האשכנזי של קריית גת, נגד עו"ד קובי אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. מכתב התביעה עולה כי זנה נדרש לפצות את הבלין ב-100 אלף שקל ולפרסם התנצלויות בהיקף רחב בכלי תקשורת– על כך שתרם בפעולותיו ובטיפולו בפרשה, להכפשת שמו. לפי התביעה, הנתבע השתלב והתערב ב"לינץ' הציבורי" נגד הרב, "שנקרה בדרכו הזדמנות לפרסום אישי וריייטינג".
בכתב ההגנה נטען כי מדובר בתביעת השתקה קלאסית שנועדה לרפות את ידיו של זנה בעת מילוי תפקידו – טיפול בגילויי גזענות ממסדית. אבל התביעה הזאת מעלה גם שאלות רחבות יותר לגבי מסוגלותה של מדינת ישראל להתמודד עם גילויי גזענות בתוך מערכותיה שלה.
לפי התחקיר שפירסם אוריה אלקיים בכאן 11 בספטמבר, הרבנות בקרית גת, בראשות הבלין, התעקשה שעובדות יוצאות אתיופיה בקייטרינג "לי-בר" ימציאו הוכחות ליהדותן – אם העסק מעוניין לקבל אישור כשרות מהדרין. בתחקיר נטען שהעובדות נדרשו לכך למרות הותק שלהן וחרף העובדה כי לא כולן עסקו בבישול.
בשיחה מוקלטת נשמע הרב הבלין אומר "כל הגויים האלה שלא יהיו בבישולים". שידור התחקיר עורר סערה, גרר גינויים מצד פוליטיקאים על היחס לעובדות ואף הוביל למשמרת מחאה שהתקיימה מחוץ לרבנות הראשית וקראה לפיטוריו של הרב הבלין. עורך דינו ומקורבו של הרב הבלין חזר בזמנו על הטענה כי העובדות התבקשו להוכיח את יהודתן ללא קשר למוצאן.
לאחר פרסום התחקיר תבע הרב הבלין את כתב כאן 11, אוריה אלקיים, את המגישה גאולה אבן ואת תאגיד השידור מכיוון שפגעו לכאורה בשמו הטוב. אך הוא גם תבע את זנה ממשרד המשפטים, כשהוא מאשימו בכתב התביעה, בין השאר, ב"שטחיות ובחוסר אחריות עיתונאית כלפי התובע" על אף שאיננו עיתונאי כלל, ובכך ששלח "צמד מכתבים דיבתיים".
עוד נטען בכתב התביעה כי זנה יזם את "הפרסום המבזה ושקרי" של כאן 11 ו"התערב והשתלב ב'לינץ' הציבורי'", כמשמכתבו לרבנים ראשיים בבקשה לדון במקרה של הבלין – פורסם בתקשורת והוא צוטט מאשים את הרב הבלין בגזענות בו.
תפקיד ייחודי לטיפול בגזענות ממסדית
זנה נושא בתפקיד בכיר וייחודי במשרד המשפטים. בעקבות המחאה החברתית של יוצאות ויוצאי אתיופיה (2015) ומסקנות ועדת פלמור למאבק בגזענות, נקרא זנה בתחילת 2017 להקים את היחידה שבראשה הוא עומד כיום. מאז, הוא קולט פניות הנוגעות לגזענות ממסדית כלפי מי שמרכיבים את המגוון האנושי של החברה הישראלית (בהם גם יוצאי ויוצאות ברית המועצות או חרדים), ועוקב אחר הטיפול בתלונות בתוך הגוף בו נעשה העוול.
כך, כשפנו אליו עובדות מהקייטרינג המדובר, לאחר פרסום התחקיר, שלח זנה שלח זנה מכתב ליועץ המשפטי לרבנות הראשית. זנה ביקש לבדוק את התנהלותו של הבלין שלפי המיוחס לו במכתב, פסל קבוצה של עובדות על בסיס מוצאן, ולמרות שנבדקו כבר ואושרו בעבר על ידי הרב הקודם ששימש כאחראי לכשרויות בעיר. במכתב השני ששלח זנה הוא פנה לנשיא מועצת הרבנות הראשית, נשיא בית הדין הרבני הגדול והרב הראשי ליהודי אתיופיה – וביקש שייכנסו את מועצת הרבנות הראשית כדי שיסדירו את היחס ליהודי אתיופיה ויימנעו מקרים דומים.
בעוד שהבלין טען בתקשורת כי פעל לפי נהלי הרבנות ואף ביקש לבדוק גם את יהדותו של עובד יוצא ברית המועצות בקייטרינג, התעכב זנה לא רק על עצם הדרישה לבדיקת יהדות אלא בעיקר על אופיה שנעשה, כפי שתיאר במכתביו, קבל עם וקייטרינג ובאופן מכליל ולא דיסקרטי, אישי ועדין.
"המשך הפקפוק והטלת הספק ביהדות שלנו"
המתח בין הרבנות הראשית לבין יוצאי ויוצאות אתיופיה וגם ילדיהם לא החל במקרה של "לי-בר" בקריית גת.
אמיר סבהט, רואה חשבון, איש עסקים ועמית של זנה למאבק בגזענות אומר כי גם לתחושתו מדובר בתביעת השתקה אגרסיבית, "וזה הרבה יותר גדול מהבלין נגד קובי", הוא אומר, "התביעה הזאת משקפת את הגישה של הרבנות כלפי יוצאי אתיופיה מאז ומתמיד. היא ממשיכה את הפקפוק והטלת הספק בנו וביהדות שלנו ואת הדרך האלימה להשתיק כל מי שמעז להרים את הראש או אפילו לצייץ נגד זה. הרבנות סוחרת ביהדות ויוצאת נגד מי שמעז לערער על דרכי הפעולה שלה".
בעוד שהתביעה של הבלין את אלקיים, אבן ו"כאן 11" אמורה להסעיר את עולמות התקשורת, הדיון שיתקיים היום נגד זנה הוא קו פרשת מים עבור המגזר הציבורי – במיוחד עבור חלקיו שאמונים על שמירה על כבודתם וזכויותיהם של מי שחיים תחת שלטון המדינה. למרות שזנה נתבע על התבטאויות שנכתבו בעודו ממלא את תפקידו, הוא נתבע באופן אישי וכאדם פרטי באופן שמציע כי תביעות דיבה עשויות להפוך למנת חלקם של יותר ויותר עובדי ציבור במידה ואמירות שלהם מנבכי תפקידם יהדהדו בשיח הציבורי.
כפי שמעיר סבהט, "האבסורד פה הוא שעובד ציבור תובע עובד ציבור אחר כמנגנון הפחדה והשתקה. קובי מונה על ידי המערכת לתפקיד חשוב ומשמעותי והוא אמנם מקבל ליווי משפטי ממנה, אך הוא לא זכה לחסינות המקובלת במקרים כאלה ולכן הוא יצטרך להתמודד באופן אישי בבתי המשפט וגם זו אמירה מצד המערכת".
