בשבוע האחרון סוערות הרוחות בקיבוץ הרדוף השקט בגליל. החברים בקהילה, שנוסדה לפני יותר מ-30 שנה ברוח האנתרופוסופיה, חלוקים בשאלה האם לאשר את קיומו של מפגש יהודי-ערבי, שאושר על ידי מזכירות הקיבוץ ואמור היה להתקיים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה תחת השם "בגלל הגעגוע, בשביל התקווה".
האירוע עמד בימים האחרונים בסכנת ביטול ממשית, כשבמוצאי יום השואה כונסה אסיפה דחופה של חברי הקיבוץ. קיום הטקס עלה היום להכרעה בקלפי של החברים, שנסגרה היום בצהריים בהצבעה של 115 חברים בעד, 58 מתנגדים, ונמנע אחד.
"הטקס האלטרנטיבי נחשב מתריס מאוד", כתב חבר שמתנגד לקיומו, בפורום של הקיבוץ. "הוא משדר ההיפך מיד מושטת לאחווה פנימית. טוב עבור הקיבוץ שלנו לא יכול לצאת מאירוע כזה". חבר אחר הוסיף: "כאשר בוחרים אירוע ביום הזיכרון זה לא פחות מאשר לבקש פרובוקציה, למשוך את המתנגדים, עיתונות ועוד", וסיכם כי מדובר ב"החלטה ניהולית שגוייה". "האם האירוע הפוליטי הזה צריך להיות מזוהה עם הרדוף על חבריו, תושביו וערכיו האנתרופוסופיים וההומניים?", תהה אחד התושבים.
הטקס "בגלל הגעגוע" אינו אירוע הרשמי של הקיבוץ, אלא יוזמה של חברים בתוכו, שממשיכים לתמוך בו: "זה היה כל כך טבעי ומשמח בעיני שגם בתחום היחסים בין העמים והמוצא מן האלימות, הרדוף כקהילה תהיה חלק מהציבור שמציע אלטרנטיבה שפויה, שמחפש דרך אחרת להתקדם, שפותח את הלב ושמעז להשמיע קול אחר", כתבה תושבת הרדוף, אם כי באותה נשימה הודתה כי, "לארח טקס כזה בהרדוף הוא מעשה אמיץ".
השותפות נבלמת בטקס הזיכרון
"הגיעה אלינו פניית חירום", הסבירו חברי המזכירות את קיום הטקס לאנשי הקיבוץ והבהירו שהאירוע מתקיים ביוזמת מרכז שער לאדם שבקיבוץ, וש"הרדוף כקיבוץ לא מיוצג שם". שער לאדם – באב לילינסאן, הוא מרכז קהילתי בינלאומי בהרדוף שנועד בין היתר ל"גישור בין הקהילות היהודיות והערביות, יצירת שותפות אמיתית וכנה בין תושבי הגליל ויצירת מקום מפגש שוויוני המאפשר מרחב דיון ופעולה למען מטרות משותפות".
המרכז מתכתב עם רוח הדו קיום השוררת בהרדוף, או כפי שנכתב בדף הבית של הקיבוץ: "אנשי הרדוף מקיימים קשרים מיוחדים עם אוכלוסיית האזור – יהודים וערבים. בין היתר מתקיימת בהרדוף פעילות יהודית-ערבית משותפת".
ואולם, למרות הדו הקיום והמטרות המשותפות, נראה שהחשש מתיוג "שמאלני" הגיע עד לקיבוץ הגלילי הפסטורלי. נראה שהשותפות בנפש נעצרת בטקס יום הזיכרון. בניגוד לטקסים האלטרנטיביים שמתקיימים מדי שנה בתל אביב ביוזמת "פורום המשפחות השכולות" ו"לוחמים לשלום" וכוללים יהודים ופלסטינים (לגבי הטקס שאמור להתקיים השנה כבר הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו שלא יתיר כניסת פלסטינים לשטחי ישראל כדי לקחת בו חלק) – באירוע המתוכנן בהרדוף אפילו לא ישתתפו פלסטינים.
אחד הדוברים הוא אזרח ערבי שמתאבל על גיסו, חייל דרוזי, שנהרג במהלך האינתיפאדה, דוברת נוספת היא פעילת שלום שביקשה לדבר על דו קיום והידברות בחברה הישראלית. "כל מטרתם היא לקבל מקום מכובד וראוי לקיים טקס זיכרון ערבי יהודי משותף מתוך רצון להעביר מסר של תקווה לחיים משותפים והפסקת שפיכות הדמים", כתב מזכיר הקיבוץ יובל אלעד והוסיף: "באיזה פשע אנחנו מואשמים?"
"ההחלטה לקיים טקס כל כך קיצוני בישוב קטן צובעת את כל תושביו בצבע אחיד ורדיקלי", כתב לו אחד התושבים. "לא נכון להניף את כל הדגלים בבת אחת ובמופגן ובהתרסה להיקלע למערבולת הדעות הישראלית". תושבים המתנגדים מדגישים בדבריהם שאין מדובר בחשש מאלימות, תסיסה, או התנגדות לערכים המועלים באירוע, אלא דאגה "לשמו הטוב של הקיבוץ". נראה כי הפלורליזם וחופש הביטוי שאפיינו את המקום הוחלפו בצנזורה עצמית.
כאמור, החליטה מזכירות לקיים אסיפה בנושא, שבה הוחלט על עריכת משאל תושבים. ההצבעה אם לאשר את קיום האירוע התקיימה היום ותוצאותיה התפרסמו בעת פרסום הכתבה. שליש מתושבי הקיבוץ התנגדו, אולם הטקס אושר ברוב גדול.
"איך קרה לנו שאנשים שבאים כדי לדבר, לשמוע, להקשיב אחד לשני נחשב למעשה קיצוני", תהתה אחת התושבות. ואחרת כתבה: "ברור לי מה תהיינה התוצאות. דעתי הלא במיעוט, ואפילו קצת מפחיד לי להתבטא כאן".