אני גילי ברקוביץ', בת 15 וחצי, פונה אליכם מקבלי ההחלטות, כדי להגיד לכם ולכן שאם אנחנו רוצות להשיג התקדמות אמיתית, אנחנו חייבים לעבוד יחד.
לפני כמה ימים נשברו שיאי הטמפרטורה באנטרטיקה. הטמפרטורה הגיעה ל-40 מעלות מעל הממוצע! נשבר השיא הקודם ביותר מ-20 מעלות. ואני לא מבינה איך אתן יושבות וממשיכים לשתוק.
בשבוע הבא השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג תביא את חוק האקלים לוועדת השרים לחקיקה, שבמתכונת הנוכחית יעשה יותר נזק מתועלת. החוק לא קרוב אפילו בקצת למה שהמדענים מבקשים. חוק שעובר רק כדי שישראל תצא ידי חובה הוא חוק ריק מתוכן ועדיף כבר בלעדיו.
אני כבר לא יודעת איזה רגש חזק יותר אצלי: הפחד, הכעס או המוטיבציה לפעול. מקבלי ההחלטות מתנהגות כאילו יש לנו ים זמן. מה לא בסדר איתכם? הממשלה התחייבה בקווי היסוד לחוקק חוק אקלים עם יעדים שאפתניים, שיעזור לנו להתמודד עם משבר האקלים. איך יכול להיות שאתם תוקעות מקלות בגלגלי החוק הכי חשוב שצריך לעבור במדינה הזו?
אם תכשלו בזה, אנחנו נזכור ולא נסלח לכם על הרגע שבו יכולתם לשנות ולא עשיתם זאת.
עד היום הועברה תכנית אקלים גרועה ומבישה, שלא עמדה בשום יעד אמיתי ולא שיפרה את המצב. נעשים צעדי צב מביכים לכיוון שינוי מודעות ופעולה, אבל זה לא מספיק.
ממשלת ישראל: אתם ממשיכים להגיד לנו ללמוד בבית הספר, אבל כשיהיה מחסור במזון, מה יעזור לי לדעת לגזור פרבולות? כשהצפות ענק יכו בנו, לא יעזור לי לכתוב טקסט טיעון באנגלית. כשיש שריפות ענק במדינה, לא עוזר לי לדעת מה השורש של מילים בעברית.
אין לנו מה להשקיע בלימודים אם אין לנו עתיד, והעתיד שלנו נמצא בידיים שלכם ושלכן.
במדינה שנתפשת כסטארטאפ ניישן, כמעצמת הטכנולוגיה, כמובילה בתחומים שונים ומגוונים וככזו שמדינות העולם נושאות אליה עיניים בהערצה – היינו מצפים שיקרה כבר משהו. שנכריז על מצב חירום אקלימי, שנחוקק חוקים חסרי תקדים שיעזרו לנו בהתמודדות עם משבר האקלים. אבל דווקא כאן, ממשלת ישראל בוחרת להתנהל כאילו אנחנו מדינה קטנה שלא משפיעה על האקלים, ולנהוג בעצימת עיניים מוחלטת.
אנחנו, ארגוני הסביבה, תוקפים כל הזמן. תוקפים את הממשלה, את השרים, את חברי הכנסת – ושום דבר לא משתנה. זה קורה אחרי כל הפגנה, כל דיון, כל פגישה. כאילו אף אחד לא באמת מקשיב.
גם אנחנו, בחיים האישיים שלנו, מתנגדים לרוב לכל ביקורת נוקבת שמופנית כלפינו.
כמה אנחנו יכולים לשמוע שאנחנו לא בסדר מההורים שלנו או מהבוסים שלנו? זה חופר, וזה לא יעיל, זה גורם לנו להיות אטומים, גם אם נאמרים הדברים הנכונים והמוצדקים ביותר. וזה מה שקורה עם הממשלה.
זה לא אומר שנצעק פחות, או שנפסיק למחות, זה אומר שבמקביל לצעדים שנעשים בשטח, נפעל יחד עם מקבלי ההחלטות. זה התפקיד שלנו בתור ארגוני המחאה: לנזוף, להציף, להאיר ולהעיר ומעל הכל להביא את זה לסדר היום, בכל יום. ואנחנו עושים את זה ולא מפסיקים, דורשים אם מה שמגיע לנו כבר המון זמן – עתיד בטוח.
יאנוש קורצ'אק אמר: "כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שמאמין בו". עכשיו אנחנו צריכים וצריכות ממשלה אחת שתאמין בנו, שתאמין בזכות של הדור שלנו לחיות ללא איום של משבר האקלים.
אני פונה אליכם: השרה לאיכות הסביבה תמר זנדברג, שרת האנרגיה קארין אלהרר, יאיר לפיד, נפתלי בנט ולכל אחד מ-120 חברי וחברות הכנסת – תאמינו שאתם יכולים לשנות. אם לא הייתם מאמינים בכוח שלכם, לא הייתם בממשלה.
תאמיני שאת יכולה לעשות שינוי, תאמין שאתה יכול להוביל ותהיו בטוחים שאנחנו ועוד שמונה מיליון אנשים שחיים פה נהיה מאחוריכם.
עכשיו אתם בשלטון. יש לכן את הכוח והאחריות, ואני מאמינה שזה לא מאוחר מדי בשבילכן להתעורר. אבל אתן חייבות לפעול עכשיו.
זה התפקיד והאחריות שלכם ושלכן.
אתם יכולים לכתוב את שורות ההיסטוריה, שילמדו בעוד 20 שנה ולהיות מובילי השינוי.
הגיע הזמן שתחוקקו חוק אקלים, עם יעדים שאפתניים. אנחנו זקוקים ליעדי ביניים: 50 אחוז אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 ו-100 אחוז עד 2050. אנחנו צריכות מס פחמן שיגביל את הפליטות המזהמות של מפעלים. אין מנוס מלהגביל בחוק פרוייקטים פוסיליים שממשיכים לצוץ כל הזמן ולזהם לנו את האוויר.
אנחנו זקוקים ליעדי ביניים: 50 אחוז אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 ו-100 אחוז עד 2050. אנחנו צריכות מס פחמן שיגביל את הפליטות המזהמות של מפעלים
אני רוצה לחיות בעולם שיש בו כבוד לאדם ולסביבה. אני רוצה לחיות בעולם שיש בו מרחבים ירוקים, גם בתוך ערים. אני רוצה לחיות בעולם שבו אני לא צריכה לדאוג כל הזמן. אני רוצה לא להצטרך להתנהג כמו מבוגרת, כי המבוגרים לא עושים את זה.
ויותר מכל, אני רוצה עתיד בטוח.
אני יודעת שמשברים הם חלק מהאבולוציה, אבל רוצה לחיות בידיעה שהם נשלטים, מטופלים ולא נדחקים מתחת לפני הקרקע.
החברים והחברות שלי ואני פועלים כל יום, כל שעה למען איכות חיים טובה יותר לכולנו. לא נרים ידיים. אנחנו כאן כדי להזכיר לכם נבחרי ונבחרות הציבור שלא נשב בשקט, ולא נעצור עד שלא תחוקקו חוק מקיף ותטפלו כבר במשבר האקלים.