הסערה סביב הצבת מצלמות בקלפי, אגב, חקיקת הבזק שמנסה נתניהו להעביר בימים אלה – מסעירה את המערכת הפוליטית. מימין טוענים כי יש חשש אמיתי לגניבת הבחירות אם לא יהיו מצלמות, ואף תוהים במה שונה צילום בסופר מרקט מצילום הקלפי. המבקרים מנגד טוענים שזו פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובמוסד הבחירות, וניצול ציני לקמפיין פוליטי של הליכוד, בעוד מדובר בנושא הראוי לבחינה מעמיקה.
בעניין הנמהרות, למבקרים יש אכן נקודה לזכותם. שכן נושא הצבת המצלמות אינו חדש, ונידון בהרחבה במשך שנים, לפחות מאז 2013. למרות דיונים חוזרים והתרעות, המדינה החליטה עד היום לא לפעול בנושא מסיבות שונות. האם חקיקה שבוע לפני הבחירות היא הפתרון?
העדות הראשונה להימצאותה של מצלמות בקלפי עלתה אצל יו"ר ועדת הבחירות של הכנסת ה-19, השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין. לאחר הבחירות, בפברואר 2013, כתב השופט רובינשטיין מסמך תחת הכותרת "הבחירות – לקחים", ושלח אותו אל יו"ר הכנסת, ולגורמים בכנסת, במשרד המשפטים, בוועדת הבחירות, במשטרה, ובנציבות המדינה ולמי שהחליף אותו בתפקיד, השופט בדימוס סלים ג'ובראן.
במסמך נכתב: "חרף ההדרכה (הטובה) צילם אחד מאנשי קלפי את כל הבאים להצביע, דבר הפוגע בפרטיותו ואין לו עיגון; יו"ר הוועדה האזורית הוציא בצדק את איש הקלפי ממילוי תפקידו". בתשובה לשאלת "המקום הכי חם" בנוגע למקרה, נמסר מוועדת הבחירות כי: "אין בידינו תיעוד למקרה שהועלה בדוח ולא ידוע לנו עליו. ייתכן שהמקרה הובא בעל פה לידיעת יושב ראש הוועדה דאז". ממשרד המשפטים נמסר: "לגבי מכתבו של השופט רובינשטיין מ-2013, הרי שלא הצלחנו לאתר תיעוד כלשהו בעניין זה, אך ייתכן שהדבר נובע מכך שחלפו שנים רבות מאז".
מי שתל את אותה מצלמה בבחירות 2013? לא ברור. אבל מה שכן ידוע הוא שבאותה שנה החל שגיא קייזלר, יו"ר עמותת ועד מתיישבי השומרון, הממומנת ברובה מכספי ציבור ושמה נקשר בפעולות נגד ארגוני שמאל – לפעול בעניין טוהר הבחירות. אותו קייזלר שלימים, בבחירות 2019, יצטלם עם ראש הממשלה ורעייתו ושותפו גדי דעי – לפוסט ניצחון של מבצע המצלמות. זרעי הפורענות כנראה נשתלו כבר אז.
עוד צוין בדוח של רובינשטיין, כי ועדת הבחירות נאלצה לפסול קלפיות בשל אי סדרים שנפלו בהן. את המקרה של אחת הקלפיות היא העבירה למשטרה לחקירה פלילית יחד עם קלפיות אחרות שלגביהן הועלו תלונות במישור הפלילי, אך התלונות שהועברו לא כללו ציוד מצולם או מוקלט. כך או כך, המליץ רובינשטיין לטפל בעניין: "באשר ללקחים, לטעמי יש צורך לחשוב אם על מצלמות, ועל הגברת הנוכחות המשטרתית". אותה נוכחות משטרתית שמבקש עכשיו מלצר לשקול.
עו"ד סאוסן זהר מ"עדאללה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל", מסבירה כי מכתבו של רובינשטיין מחזק את הצורך בפתיחת חקירה פלילית על הצבת המצלמות על ידי הליכוד: "השופט רובינשטיין הצביע בפירוש כי צילום בוחרים מהווה פגיעה בלתי חוקית בפרטיותם וכי אין לכך כל עיגון בחוק. לכן תמוה שהשופט מלצר לא בחר להמליץ בעצמו ליועץ המשפטי על פתיחת חקירה פלילית בשל הצבת המצלמות על ידי הליכוד. הלקחים של רובינשטיין מחזקים את המסקנה שאיסוף חומרים מהמצלמות שהוצבו על ידי הליכוד בבחירות האחרונות כדי לבסס את דרישת הליכוד לפתוח בחקירה פלילית הוא כשלעצמו לא חוקי ופוגע בשלטון החוק ולכן מוטלת החובה על היועמ"ש לפעול לפתיחת חקירה פלילית באופן מיידי בגין הצבת המצלמות ע"י סיעת הליכוד".
"הלקחים של רובינשטיין מחזקים את המסקנה שאיסוף חומרים מהמצלמות שהוצבו על ידי הליכוד בבחירות האחרונות כדי לבסס את דרישת הליכוד לפתוח בחקירה פלילית"
השופט ג'ובראן, שהחליף את רובינשטיין בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות והיה מכותב למסקנותיו בעניין, סירב להתייחס לשאלותינו נושא. הוא הפנה אותנו אל דוח הפקת הלקחים שפירסם באפריל 2015 לאחר הבחירות של אותה שנה. בדוח זה לא ניתנה התייחסות לעניין המצלמות, אך כן דובר, בעמימות משהו, על טוהר הבחירות: "הוועדה נקטה במספר אמצעים במטרה לשמור על טוהר הבחירות", כתב השופט. אחד מהצעדים הוא הצבת שני מזכירי קלפי. בבחירות האחרונות ניכר כי אכן בלא מעט קלפיות ביישובים הערביים, כיהנו שני מזכירים. אך גם זה לא סיפק את הליכוד.
המדינה לא רוצה לשים מצלמות
רק במאי 2016, שלוש שנים לאחר המכתב של רובינשטיין, נבחן נושא הצבת המצלמות בדיון בקרב נשיאות ועדת הבחירות. בדיון הוחלט לדחות את ההצעה מטעמים שונים, ובהם – היבטים לוגיסטיים הכרוכים בין היתר בפריסת תשתיות, התקנות ועוד, היבט תקציבי, סוגיית פרטיות הבוחרים ואופן הבדיקה והבקרה. כלומר, המדינה לא רצתה להפעיל ולממן בעצמה את הלוגיסטיקה, שאותה ניהלו לפני כמה חודשים שגיא קייזלר ועופר ענבר, בחסות מפלגת השלטון וביוזמת ראש הממשלה – וגם היתה כנראה מוטרדת מהסיטואציה האפשרית בה המדינה עצמה פוגעת בפרטיות.
מה שמעניין הוא שבזמן שהדיון הזה של נשיאות ועדת הבחירות התקיים, הוועדה כבר ידעה לפחות על מבצע גדול אחד שכלל מצלמות נסתרות. והרבה מהן. לאחר הבחירות במרץ 2015, שודרה באולפן שישי כתבה נרחבת במסגרתה ליווה העיתונאי שי גל את שגיא קייזלר ושותפיו, לקראת המבצע של טוהר הבחירות במגזר הערבי ביום הבחירות לכנסת ה-20.
בכתבה שולבו לא מעט הקלטות וצילומים שביצעו אנשיו של קייזלר בקלפיות באמצעות מצלמות נסתרות, שלא היה שום ספק לגביהן. אחד הגורמים שנדרשו להגיב לכתבה, הייתה ועדת הבחירות. כאשר שאלנו את הוועדה אם הגיבה בזמנו בדרך כלשהיא על השימוש במצלמות נסתרות בקלפיות, זאת התשובה שקיבלנו: "ועדת הבחירות המרכזית לא נתבקשה להתייחס בתגובתה לסוגיית אופן התיעוד, ולא דנה בנושא". השוני היחיד בין הבחירות ההן, לאלה של אפריל 2019, היה שהפעם כן הוגשו תלונות בנושא, על ידי חברי כנסת וארגוני החברה האזרחית.
יומיים לאחר הבחירות העביר המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, עדאלה, ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה עו"ד שי ניצן, ולמפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, פנייה לפתיחה בחקירה פלילית בגין הצבת מצלמות ביישובים הערביים. הפנייה נגעה להפרעה למהלך הסדיר של הבחירות, מניעה ו/או הפרעה לבוחרים לבחור על ידי פגיעה בפרטיותם.
הפניות לא נענו והארגון חזר על בקשתו גם לקראת הדיון שהתקיים אתמול בעניין השימוש במצלמות. בכתב הטענות שהגיש הארגון לקראת השימוע שהתקיים אתמול בנושא המצלמות, הובאו גם עדויות ספציפיות ותצהירים על פגיעה בפרטיות שחשו הבוחרים. "הרגשתי פגיעה עצומה בפרטיות ותחושה של בגידה במהלך ההצבעה שאמור להיות חשאי לגמרי", אמר ראמי חידר, מהכפר מג'ד אלכרום בתצהירו. "זאת הייתה השפלה עבורי ואם הייתי יודע על קיומן של המצלמות, לא הייתי מגיע לקלפי מלכתחילה כדי להצביע".
ראמי חידר: "זאת הייתה השפלה עבורי ואם הייתי יודע על קיומן של המצלמות, לא הייתי מגיע לקלפי מלכתחילה כדי להצביע"
נושא המצלמות אגב לא עלה רק בהקשר של הבחירות לכנסת. ביולי 2018, כשלושה חודשים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, ביקש שר הפנים אריה דרעי, לבחון את נושא הצבת המצלמות במזכירויות הקלפיות. כך הסביר בזמנו השר דרעי: "טוהר הבחירות ושיקוף רצון הבוחר הם הדברים החשובים ביותר בבחירות דמוקרטיות. שמענו על מקרים רבים בבחירות קודמות, שרצון הבוחרים זויף באמצעות תופעות פסולות שאירעו בקלפיות. כדי להיאבק בתופעות אלה, אני רוצה להציב מצלמות בכל הקלפיות שיצלמו רק את המזכירות, מרוחקות לחלוטין מהקלפיות עצמן. באופן הזה טוהר הבחירות יישמר וכמובן ההצבעה החשאית של כל בוחר".
דוברו של השר דרעי מסר לנו כי מאחר וכל שינוי הנוגע לקלפיות מחייב חקיקה ראשית ותקצוב מיוחד, לא עלה הדבר בהתראה של חודשים ספורים לפני הבחירות האחרונות, וכי ייתכן שהוא יידון בשנית לפני הבחירות הבאות.
האם מותר להציב מצלמות? לא ברור
לפני שצוללים לדיון, מצלמות כן או לא ומי רשאי להציבן – צריך להבין איך השאלה הזו נוצרה בכלל. וכאן מתברר שקיימת לקונה משפטית, סדק שדרכו נכנסו גורמים כמו קייזלר ענבר. ד"ר גיא לוריא, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר: "מאחורי הפרגוד ברור שאסור לצלם, השאלה היא לגבי מתחם הקלפי. ישנן בתקנות הבחירות הוראות שמנסות ליצור מתחם סטרילי. ע"פ תקנה 45 א, בשעה שבה מצוי מצביע בקלפי ובעת ספירת הקולות, לא ישוחח אדם ממכשיר טלפון נייד או מכשיר קשר בחדר שבו פועלת ועדת קלפי, אלא לצורך ניהול ההצבעה בקלפי או במקרי חירום, ולא יפעיל אדם בחדר מכשיר רדיו או טלוויזיה. המילה מצלמה לא מופיעה בתקנות הבחירות לכנסת, ואין הוראה מפורשת הנוגעת לצילום בקלפי, או לאיסור על כך.
"השאלה היא אם יש כאן פגיעה בפרטיות. חוק הגנת הפרטיות קובע הוראות לגבי מתי יש פגיעה בזכות לפרטיות. כשאתה נכנס לקלפי, אתה לא מוותר על הזכות הזו. החוק לא אוסר על צילום ברשות הרבים, אבל זה כן מורכב. אם את מצלמת ושומרת את הצילום הזה, בולשת אחרי אנשים, או יוצרת מאגר של אנשים שאת שומרת את הצילומים שלהם, זה עשוי להיחשב כמאגר מידע. במקרה כזה, זה יכול להיות בעייתי מבחינת החוק. אני לא יכול להגיד חד משמעית שזה אסור – אך זו יכולה להוות פגיעה בפרטיות.
האם מותר לחברי ועדת הקלפי להשתמש במצלמות, כפי שעשו אנשי קייזלר מטעם הליכוד?
"אני לא מכיר סמכות כזאת, וכרגע אין הוראה חד משמעית שאומרת מה צריך לעשות במקרה כזה. על פניו נראה שזה נוגד פרשנות סבירה של כל מיני הוראות ששומרות על הפרטיות בקלפי ואוסרות על הפרעה לבוחרים להצביע. כדי לצלם, חברי הקלפי צריכים שתהיה להם סמכות לכך בחוק, והחוק בהחלט יכול לעבור חידוד בתחום הזה.
"ביום הבחירות האחרון, יו"ר ועדת הבחירות אישר לחברי ועדת הקלפי בסופו של דבר לצלם, גם אם הוא סייג את המצבים שבהם זה מותר. עם זאת, מה שהשופט מלצר כתב בהנחיותיו במהלך היום, לא נמצא בחוק. הוא לראשונה פירש אותו תוך כדי תנועה בכל הנוגע לצילום בקלפי". לקראת הדיון שהתקיים אתמול בוועדת הבחירות בנושא המצלמות, הוציא ד"ר לוריא חוות דעת המבהירה מדוע אין להתיר הצבת מצלמות במתחם הקלפי.
השפעת השימוש במצלמות על הבוחרים, עלתה בלא מעט פניות אל הרשויות לאחר יום הבחירות האחרון. בשימוע שהתקיים אתמול בוועדת הבחירות, נידונה לא רק סוגיית הפרטיות, אלא גם הבעיה אותה המצלמות, לכאורה, אמורות לפתור.
פרופ' קרין נהון, שדיברה בדיון אתמול מטעם התנועה לאיכות השלטון, טוענת כי צריך "לבדוק האם הבעיה שהמצלמות באות לפתור אכן קיימת בפועל, ומה סדר הגודל שלה. לאחר מכן, צריך להבין לעומק את היתרונות והחסרונות של פתרון הצבת המצלמות…יש לשאול האם מצלמות המעקב הן בכלל האמצעי המתאים והיעיל לפתרון הבעיה של זיוף בבחירות….בשלב זה, אינני סבורה שהתקיים דיון עמוק שכזה, ועל כן, היכולת לבחור בפתרון טכנולוגי של הצבת מצלמות באופן כללי עם השלכות כל כך נרחבות, וללא הליך חקיקה מסודר, הוא מסוכן".
נהון סיכמה ש "אסור לתת למפלגה כלשהי, לקחת את החוק לידיים, ולפעול באופן סלקטיבי במגזר אחד בארץ, או בכלל הארץ. הצבת מצלמות על ידי גורם פרטי היא פתח ל"מערב פרוע", בו כל איש יעשה כל שיחפוץ בו, אם יחשוב שזה מתאים ל׳הגנה על טוהר הבחירות׳, וייקח את החוק לידיים. השמירה על טוהר הבחירות היא חשובה ביותר, ועל תפקיד זה צריכה להיות אחראית אך ורק ועדת הבחירות וגורמי אכיפת החוק".
פרופ' קרין נהון: "אסור לתת למפלגה כלשהי, לקחת את החוק לידיים, ולפעול באופן סלקטיבי במגזר אחד בארץ"
את ניצול הפירצה בחוק סיכם היטב עופר גולן, מנהל הקמפיין של הליכוד. בראיון עם טל שניידר ב"גלובס" אמר גולן: "הצילום היה באזור ועדת הקלפי ולא מאחורי הפרגוד, ומכיוון שלחברי הוועדה מותר לצלם את עצמם, זה היה בסדר. בין מה שאסור בחוק ובין מה שמותר בחוק יש פער, ואנחנו ישבנו בתוך הפער הזה ולכן לא היה צריך לשים שלטים מראש בחוץ המיידעים אנשים שהם מתועדים. אנחנו מקווים לצמצם את הפער הזה בעתיד. ברור לנו שכדי למנוע זיופים וזה לא רק במגזר הערבי, הממשלה תצטרך חקיקה מלאה שתהיה מצלמה שתתעד את כל הקלפיות כי מדובר ברמת זיופים מסחרית ברמות של עשרות אלפי קולות, ולצורך העניין העובדה שב-2015 החברה הערבית הגיעה ל-13 מנדטים – זה נובע מן הזיופים
"לנו היה ברור שזה פרויקט מאוד חזק שיכול לשנות את התוצאות של הבחירות…ידענו שאין אכיפה בקלפיות מסוימות. שאנחנו נכנסים לוואקום שאף אחד לא טיפל בו, של מקומות שבהם אין אכיפה לגבי שיעורי הצבעה לא הגיוניים. דאגנו לטוהר הבחירות, חשבנו שנביא למשטרה תיעוד".
מי משלם על המבצע הזה?
אחד הטענות שנזרקו אל חלל האוויר במהלך השימוע שהתקיים בוועדת הבחירות לפני כחודש, נאמר על ידי חבר הכנסת דוד ביטן, שהמשטרה המליצה להעמידו לדין בגין עבירות שוחד של מאות אלפי שקלים. בהתייחסו לטענות על סודיות המבצע של משרד "קייזלר ענבר", הוא אמר כי: "זה לא נכון שהמצלמות היו נסתרות, הראיה היא שכולם מצאו את זה בדקה…זה לא מבצע סודי".
כשמשתתפים אחרים בדיון הטיחו בפניו כי המניע האמיתי של המבצע לא נגע לטוהר הבחירות, אלא לרצון למנוע מאזרחים ערבים להצביע בבחירות, הזכירו הדוברים את הפוסט שבו התהדר המשרד בתרומתו להורדת אחוז ההצבעה במגזר הערבי: "… ובזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ50%, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות! ". בתגובה הסביר ביטן כי פוסט זה כלל לא נכתב בתיאום עמו, וכי מדובר במשרד יח"צ שהעלה את הפוסט על מנת לפרסם את עצמו. כשנשאל, מדוע – אם כך – שכר שוב את שירותי המשרד, השיב ביטן כי זה נוגע לשירותי הלוגיסטיקה הנרחבים שמבצע כזה דורש.
אחת השאלות שעולות בעניין המבצע של קייזלר ענבר נוגעת לעניין המימון. עלות הפרויקט, עליה דווח, כאמור, בערוץ 13, עמדה על כמיליון וחצי שקלים. חשוב להדגיש – שכר חברי ועדות הקלפי מתוקצב ממילא מתקציב ועדת הבחירות המרכזית, המאושר על ידי ועדת הכספים בכנסת. כלומר, המדינה משלמת על כך.
חברי ועדות הקלפי מגויסים על ידי סיעות הכנסת היוצאת (באמצעות כתבי המינוי, ג"פ), והכספים מועברים להן בכפוף לתנאים מסוימים ובדיקות שונות. בכמה כסף מדובר? על פי פרסום בוואלה, הסכום שישולם לכל חבר שישב בוועדות הקלפי מטעם מפלגות הימין ביום הבחירות האחרון, היה כ-1,150 שקל נטו. אבל מה עם עלות ציוד הצילום וההקלטה? ומה לגבי השכר של קייזלר ענבר? כאשר ניסינו לקבל מקייזלר ענבר פרטים על הפרויקט ומימונו, משרד היח"צ הפנה אותנו אל מעסיקיו – דובר הליכוד, יונתן אוריך, וגולן, מנהל הקמפיין של הליכוד. השניים סירבו להתייחס.
"בזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ50%, הנמוך ביותר שנראה בשנים האחרונות! "
בהודעת וואטסאפ שהופצה לפני כחודש בקבוצה שבה חברים מחפשי עבודות מזדמנות, הוצע למקבליה לקחת חלק ב"פרויקט טוהר הבחירות", וצויין כי גם בבחירות האלה יוצבו משקיפים במגזר הערבי בתור חברי ועדת קלפי. התמורה שהוצעה עמדה על 1890 שקל ברוטו, ו – 1350 שקל נטו ליום עבודה בקלפי. התשלום, כך צוין, יגיע דרך הליכוד. המעוניינים נדרשו להגיע להדרכה של כארבע שעות, ולהצטייד בטלפון חכם. ניתן רק לנחש למה הוא אמור לשמש.
ממשרד מבקר המדינה נמסר כי במסגרת הביקורת שיערוך משרד המבקר, בהתאם לסמכותו על פי חוק מימון מפלגות – תיבחן גם הפעילות של משרד קייזלר ענבר בקלפיות במהלך יום הבחירות, ומקורות המימון שלה. הביקורת נערכת לאחר הגשת הדוחות הכספיים של המפלגות למשרד המבקר, ולכן המשרד טרם החל לבדוק את הנושא. עם החלפתו לפני כחודשיים של מבקר המדינה יוסף שפירא במתניהו אנגלמן, מועמדו של נתניהו לתפקיד, שמעוניין בביקורת יותר חיובית, חלוקת שבחים וסגירת אגף העוסק בשחיתות במשרד המבקר – מעניין יהיה לראות מה תעלה ביקורת זו.