לפני כשנה יצאו העיתונים הכלכליים בכותרות על עסקת נדל"ן שבמסגרתה מכרה חברת טבע שטח בן 28 דונם בנתניה תמורת 116 מיליון שקל. על הקרקע פעל מאז 1960 מפעל פלנטקס טבע, שייצר תרופות וחומרים לתרופות, והיה אמון על ייצור הקופקסון – תרופת הדגל הרווחית של טבע, המיועדת לטיפול בטרשת נפוצה.
טבע הודיעה במסגרת קיצוצים בחברה על סגירתו של פלנטקס ב-2019, מהמפעלים המזהמים ביותר בישראל, אבל כיום אנו מספרים כי המפעל ממשיך לעבוד, תחת חברה בת של טבע.
מ-2008 המפעל היה אחראי למספר אירועי דליפת חומרים מסוכנים וזיהם את הקרקע והאקוויפר בסביבה בחומרים רעילים וחשודים כמסרטנים עד לרמה שהובילה לחדירת החומרים למי התהום, דבר שהוביל להפסקת השימוש בבארות הפקת המים באזור.
משך כל הזמן הזה, 15 שנים לאחר שהתגלה הזיהום, הרשויות גררו רגליים, ורק כעת החלו להתבצע פעולות של שיקום וניקוי הקרקע, שצפויות להימשך שנים רבות. במקביל, לא בוצעו פעולות אכיפה נגד החברה. כעת נודע ל"המקום הכי חם" כי המדינה שוקלת לתבוע את החברה על הנזקים שגרמה לקרקע, למי התהום וגם למי הים.
לשם ייצור התרופות השתמש המפעל בסוגים שונים של כימיקלים, אבל לא נעשה טיפול ראוי בתוצרי הלוואי הכימיים של פעילותו. החומרים דלפו וחדרו ישירות לקרקע הסמוכה למפעל, מזהמים אותה ואת האקוויפר תחתיה בתוצרי לוואי של תרופות, בהם דיאוקסן, חומר החשוד כמסרטן. חדירת המזהמים למי התהום הובילה לסגירת שני בארות להפקת מים באזור.
הזיהום התגלה כבר ב-2008. במסמך מ-2018 של רשות המים נכתב כי "המפעל משלים כיום את תיחום הזיהום לקראת הכנה של תכנית שיקום". עשור וחצי אחרי שהתגלה הזיהום, ורק כעת מתבצעים תהליכים מקדימים לטיהור ושיקום הקרקע ומי התהום.
הדבר העיקרי: למשוך זמן
ב-2017 הגיש נתי ריגלר, תושב העיר נתניה תביעה ייצוגית בגובה 51 מיליון שקל נגד המפעל. טבע ביקשו לסלק את התביעה על הסף והיועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט, התייצב לצד החברה וטען כי מים הם משאב לאומי וכי המדינה היא בעלת זכות התביעה הבלעדית. "סביר שלזיהום יש השפעה על כלל הציבור", אמר השופט רמי חיימוביץ ובניגוד לטענת מנדלבליט אישר את התביעה. מאז התביעה מתנהלת בעצלתיים, מדגימה מה באמת צריכה להיות הרפורמה במערכת המשפט.
"ביקשנו לקבל מטבע מסמכים כחלק מההליך. בית המשפט אישר, וטבע ערערה. הערעור נמצא כרגע בעליון", אומר עו"ד צבי לוינסון שמייצג את ריגלר. "מבחינת טבע, הדבר העיקרי בהליך הוא למשוך זמן".
במקביל להתנהלות התביעה, כאמור, הודיעה טבע ב-2018 על סגירת המפעל ופיטורי העובדים כחלק מצעדי ייעול. הסגירה היתה אמורה להתבצע עד 2020. במאי האחרון התפרסמה הודעה כי טבע מכרה את הקרקע שעליה היה המפעל, לחברת א.ג.ת.ד, יבואנית משקאות חריפים, שזכתה במכרז בשותפות עם קבוצת מרק מנשרוב אחזקות (25 אחוז).
אלא שביקור שערכנו במקום, העלה כי המפעל עדיין פעיל. השלט עליו מבהיר כי הוא שייך ל"נובטייד", חברה לייצור תרופות שגם היא שייכת לטבע. אנשים שאיתם שוחחנו סיפרו לנו כי מדובר במפעל ייצור, שפועל על מחצית משטח המפעל המקורי. אחד מהם, שעובד בסביבה, אמר כי מפעם לפעם עולה ממנו ריח כימי.
שיחה שערכנו עם אדם שעובד עבור א.ג.ת.ד, שכאמור, רכשה את הקרקע, מעלה כי החברה התקשרה עם "לודן טכנולוגיות סביבה בע"מ", אשר עורכת עבורה את ניקוי השטח. הוא סירב למסור מה טיב ההתקשרות שלהם עם נובטייד, המפעל הסמוך.
בשלב זה חברת לודן מבצעת חקירה של זיהומי הקרקע ומי התהום, ורק בהמשך תבצע את הניקוי והשיקום. עלות הרכישה כוללת גם את הליך ניקוי ושיקום הקרקע ומי התהום, שיכולים להגיע לעשרות מיליונים.
במכתב שהוציאה רשות המים בפברואר 2021 לאילן ברקאי, מי שהיה מנהל מפעל פלנטקס, התייחסה לממצאי דיגום מי התהום, והוסיפה: "עודכנתי לאחרונה כי אתם נמצאים בתהליך מכירה של שטח מפעל פלטנקס וכי בכוונתכם להעביר לרוכש את המשך ביצוע השיקום הנדרש של מי התהום במתחם. ברצוני להבהיר כי על פי חוק המים האחריות לזיהום שנגרם היא של מפעל פלנטקס ושל חברת טבע בלבד ולא ניתן להעבירה לגורם אחר באמצעות חוזה לרכישת השטח" (ההדגשה במקור – ג"ה).
כך, למרות שטבע מכרה את הקרקע, היא עדיין נותרה האחראית לכך שתהליך הניקוי והשיקום יושלם במלואו.
בפברואר 2022 אישרה רשות המים את תוכנית השיקום העקרונית שהוכנה על ידי חברת טבע המבוססת על שאיבת המים המזוהמים, טיפול בהם מחוץ לאקויפר והחדרת המים המטופלים בחזרה לאקוויפר.
בתגובה של רשות המים לשאלתנו, מדוע חל עיכוב רב כל כך בניקוי השטח, היא מסרה: "רשות המים דרשה מהמפעל לפעול לטיפול בזיהום שגרם ולשיקום האקוויפר. לצורך הכנת תכנית השיקום המפורטת, דרשה רשות המים מחברת טבע להשלים מידע, בין היתר באמצעות קדיחה של מספר קידוחי ניטור והפקה נוספים, בהם גם קידוחים נוספים במורד הזרימה מהמפעל, וכן להמשיך במעקב אחר הזיהום בשטח המפעל ובמורד הזרימה ממנו פעמיים בשנה. פעולות אלו לא בוצעו בלוחות הזמנים אותם דרשה רשות המים להשלמת המידע, אולם החברה התחייבה לבצען בחודשים הקרובים".
על השאלה "האם רשות המים ביצעה בדיקות לוודא עד לאן חדר הזיהום בשכבות של האקוויפר?" לא קיבלנו תשובה.
בינתיים, בוועדה המחוזית בנתניה נמצאת תוכנית למתחם, כחלק מתוכנית כוללת לאזור התעשייה הצפוני, שמאפשרת בשטח עירוב שימושים, כלומר שילוב של מסחר ומגורים. על מנת שיתאפשרו במקום מגורים, על הרשויות לבחון כי הניקוי התבצע על הצד הטוב ביותר. כפי שרשות המים בעצמה מודה: "תהליך השיקום ייקח לא מעט שנים".
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המפעל סיים את פעילותו באזור התעשייה נתניה, ובמקומו פועל בחלק מהשטח מפעל נוביטייד – מפעל מתחום הפרמצבטיקה. המפעל מחזיק בהיתר פליטה לאוויר והיתר רעלים לאחזקת חומרים מסוכנים, ותנאי המשרד לרישיון העסק הועברו במאי 2021. המשרד מפקח על התנאים הסביבתיים שדרש מהמפעל".
כל השפכים זורמים לים
במקביל לזיהום במתחם המפעל, לפני כשנה וחצי התגלה זיהום באזור חוף הים בנתניה, מתחת לאתר הפסולת העירוני. בעקבות דיווחים על ריח חריף ועל אצות ששינו את צבען, ביצעה רשות המים יחד עם עמותת "צלול" דגימות של מי הים.
כפי שנכתב ב"ידיעות נתניה" ביוני 2021, רשות המים כתבה לצלול כי התוצאות של הדגימות "מצביעות על נוכחותם של מזהמים המאפיינים את הפעילות של מפעל פלנטקס ואת זיהום מי התהום בשטחה. לאור הממצאים שהתקבלו הנחינו את מפעל פלנטקס לבצע חקירה ראשונית של איכות מי התהום באזור בורות פלנטקס וכן חקירה של מי התהום החופיים במורד הזרימה מהם".
התברר כי במשך שנים אתר הפסולת שנמצא באזור שבו התגלו הממצאים הללו, קלט שפכים של המפעל, שהוחדרו בבורות חלחול יעודיים ואלו עשו את דרכם למי התהום ולים. עם קבלת הדגימות, רשות המים פנתה לפלנטקס בדרישה לבצע חקירה ראשונה של איכות מי התהום באזור בורות החלחול.
"רשות המים הבהירה לחברת טבע כי היא רואה בה את האחראית לזיהום מי התהום באזור בורות החלחול אליהם הזרימה חברת טבע במשך עשרות שנים את השפכים התעשייתיים ממפעל פלנטקס, ודרשה מהחברה לבצע חקירה של הזיהום ובהמשך גם לטפל בזיהום מי התהום ולמנוע את הגעת המזהמים לחוף ולמי הים", נמסר לנו מרשות המים.
בימים אלו פועלת החברה הממשלתית לשירותי איכות סביבה פרויקט של פינוי הפסולת מהאתר ושיקום הקרקע ובמקביל, היא מבצעת קידוחים בשטח אתר הפסולת, בסמוך לבורות פלנטקס לחקירת מי התהום.
שאלנו את רשות המים מדוע חברה ממשלתית היא זו שמבצעת את החקירות. "בכל הנוגע לפעילות של החברה לשירותי איכות הסביבה באתר הפסולת ולטיפול בקרקעות בשטח המפעל יש לפנות לקבלת התייחסות מהמשרד להגנת הסביבה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לנו כי העבודות הן למעשה בדיקות קרקע וגז-קרקע על מנת לוודא שאין זיהום שאריתי נדיף באתר אשר עלול להוות פוטנציאל לחדירת גזים למבנים, ולתת הנחיות מיגון מבנים מפני חדירת גזים מתאימות (התגובה המלאה של המשרד מובאת בסוף הכתבה). המשרד טוען עוד כי הוא לא מתכוון לדרוש מטבע לבצע פעולות שיקום באתר. "עמדת המשרד היא שיש לפעול מול המפעיל דאז של האס"פ, ולא מול כל הגורמים הרבים שהטמינו פסולות (כולל שפכים) מסוגים שונים, מאחר והאס"פ שימש באותן שנים כפתרון קצה המוגדר לקליטת פסולות תעשייתיות ממספר רב של מקורות".
"הבעיה היא שעדיין יש מזהמים מאותם בורות שמחלחלים למי הים", אומר ד"ר יובל ארבל, רכז ים, חופים וקשרי ממשל בעמותת "צלול". "הקמנו צוות לעניין ואנו נמשיך לדגום את המים".
בינתיים, פעילי הסביבה שמתגוררים בנתניה מתייחסים בחשדנות למים שהם שותים. "אני שותה רק מים מבקבוקים", אומר רינגלר. ריקה אידלמן, מי שפנתה לעמותת צלול לגבי מי הים מודה, "מאז שאני עושה דגימות של המים, אני כבר לא שותה מים מהברז".
לא מפעל, מעבדה
פנינו לדוברות טבע שבתחילה הכחישה כי קיים מפעל במקום, אחר כך טענו כי מדובר במעבדה ולבסוף מסרו את התגובה הבאה: "רובה המוחלט של פעילות הייצור בפלנטקס הסתיימה עוד בשנת 2020, ובכל המתקנים שנסגרו הושלמו תהליכי הניקוי והם פונו זה מכבר מהשטח.
"בתא שטח קטן שעוד נותר פעיל ישנה פעילות ייצור מוגבלת ובהיקף נמוך מאוד (ק"ג בודדים בשנה לעומת עשרות טונות בעבר) המתבססת על טכנולוגיה ייחודית ומתקדמת אשר טביעת הרגל הסביבתית שלה פחותה באופן משמעותי. כל הפעילות השוטפת מנוטרת ומבוקרת באופן עקבי על פי נהלי החברה ובהתאם לנדרש בחוק".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "אתר סילוק הפסולת בנתניה (אס"פ נתניה) הופעל על ידי עיריית נתניה משנות ה-80 ועד שנות ה-2000 כאתר לסילוק פסולת עירונית ותעשייתית. האתר משוקם במסגרת הפרויקט הלאומי לשיקום קרקעות המדינה – פרויקט "אבן דרך". הפרויקט מנוהל בוועדת היגוי של המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר, משרד הביטחון והרשות למקרקעי ישראל. הוועדה מפעילה את החברה לשירותי איכות הסביבה, חברה ממשלתית המשמשת כזרוע הביצוע של המשרד להגנת הסביבה לשיקום קרקעות המדינה.
"אס"פ נתניה נכלל בפרויקט בשנת 2017 במסגרת הסכמים לקידום פינוי אתר הפסולת בין רשות מקרקעי ישראל, עיריית נתניה ומשרד האוצר, וזרוע הביצוע הופעלה על מנת לשקם את האתר מבחינה סביבתית על פי ההנחיות בתוכנית הפיתוח נת\620.
"כחלק מפעולות שיקום האתר מתבצעות גם בדיקות קרקע וגז-קרקע על מנת לוודא שאין זיהום שאריתי נדיף באתר אשר עלול להוות פוטנציאל לחדירת גזים למבנים, ולתת הנחיות מיגון מבנים מפני חדירת גזים מתאימות. על מנת לאפיין את סוג החומרים העלולים להוות סיכון בגז-הקרקע, ועל פי הוראות תכנית הפיתוח נת\620 מתבצעת גם בדיקה ראשונית של חומרים מומסים במי התהום באתר בסמוך לבורות החדרה ששימשו לסילוק שפכים תעשייתיים של מפעלים שונים מהאזור. לא מדובר בפעולות לשיקום מי התהום, אלא פעולות הנדרשות על מנת לבצע דיגום מוודא בקרקע ובגז-הקרקע לצורך השלמה של האישורים הסביבתיים במסגרת תוכנית הפיתוח.
"פעולות הדיגום וכתיבת דוח החקירה לאזור בורות ההחדרה טרם הושלמו. כאשר הדוח יאושר על ידי המשרד, הוא יפורסם לציבור באופן מלא באתר האינטרנט של פרויקט "אבן דרך" בשקיפות מלאה בדומה לכל הדוחות העוסקים בשיקום הסביבתי של האתרים בפרויקט. צפי למועד זה – כחודשיים.
"המשרד להגנת הסביבה הציב דרישות בהיתר הרעלים של חברת טבע לבצע פעולות חקירה ושיקום באתר מפעל פלנטקס, שנסגר בשנת 2021. לעניין הנושאים הסביבתיים באס"פ נתניה, עמדת המשרד היא שיש לפעול מול המפעיל דאז של האס"פ, ולא מול כל הגורמים הרבים שהטמינו פסולות (כולל שפכים) מסוגים שונים, מאחר והאס"פ שימש באותן שנים כפתרון קצה המוגדר לקליטת פסולות תעשייתיות ממספר רב של מקורות".