"פגיעה קשה בחירותם של אנשים": פנייה ליועמ"ש להפסיק את שיטת המכלאות בהפגנות

לאחר חשיפת המקום הכי חם על פרקטיקת כליאת מפגינים בשטח מצומצם תוך גרימת התקהלות וצפיפות, סיכון בריאותם ומניעת מים, מזון וגישה לשירותים – הגישה היום האגודה לזכויות האזרח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט בדרישה להורות על הפסקת השימוש בשיטה לאלתר. 

בניגוד לשיטות לפיזור הפגנות כמו מכת"זיות או שימוש בגז מדמיע, שיטת האיגוף נועדה לכלוא אנשים כדי לשלוט בהם. זוהי טקטיקה מיובאת שנקראת "קטלינג" (Kettling), מלשון קומקום, שבה כולאים את המפגינים במתחם קטן ומוגבל באמצעות מחסומים, ניידות או שוטרים. יש מי שמסביר את דימוי הקומקום כדרך לשחרר את הקיטור בצורה נשלטת על מנת למנוע נזק, ויש מי שמסביר אותו כדרך לגרום לשטח לבעבע: מאגפים את הקהל עד שהחום בתוך הקומקום הופך לבלתי נסבל.

כליאת המפגינים – שהתרחשה בחודשים האחרונים בהפגנות מול מעון ראש הממשלה בירושלים וגם בהפגנות התקיימו בתל אביב – נמשכת בין חצי שעה לשעתיים תוך מניעה מהכלואים לצאת, בהם גם ילדים וקשישים. 

"תכליתה של השיטה המתוארת לעיל אינה ברורה", נכתב במכתב ששלחה האגודה ושעליו חתומות עורכות הדין אן סוצ'יו וטל חסין. "ככל שמבקשת המשטרה לפזר את ההפגנה, הרי שכליאת המפגינים במקום משיגה את המטרה ההפוכה בדיוק", כתבו. "ככל שמבקשת המשטרה למנוע יציאתן של תהלוכות, הרי שהשימוש בכלי זה אינו מידתי והמציאות מלמדת שהוא אף אינו יעיל. עוד עולה מהעדויות, כי פרקטיקה זו מייצרת חיכוך מוגבר בין השוטרים לבין המפגינים ועלייה של המתח והעוינות ההדדיים". 

אחת הנקודות המרכזיות במכתב של האגודה היא ההגבלה הקולקטיבית על חופש התנועה שמייצרת השימוש בשיטה. להגבלה כזו – גם אם מדובר בהתקהלות בלתי חוקית אין כל עיגון בחוק. "לא יכול להיות ספק כי פגיעה קשה כל כך בחירותם של אנשים באופן קולקטיבי מחייבת הסמכה מפורשת בחוק", הוסיפו. 

"המשטרה אינה מוסמכת לעכב בני אדם באופן קולקטיבי ללא חשד ספציפי לביצוע עבירה קונקרטית. ודאי שהחוק אינו מתיר עיכוב המוני ואקראי של אנשים ללא כל תכלית ברורה….למשטרה עומדים מגוון כלים חוקיים להתמודד עם הפרות סדר, ואולם הטלת מגבלות גורפות על חופש התנועה של קבוצות שלמות ולא מזוהות של אנשים אינה אחת מהן".

"משטרת ישראל מחלקת קנסות על הפרה שהיא בעצמה גרמה להיווצרותה"

גם מכון זולת לשוויון וזכויות אדם נדרש לנושא ושלח נייר עמדה על התאמת מרחבי ההפגנה להנחיות הקורונה. "התנהלות המשטרה במוקדים רבים הביאה לסיכון בריאותי למפגינים, שכן כליאתם במתחם מצומצם שבו לא ניתן לקיים את ההנחיות הבריאותיות בנוגע לקורונה עשויה לעלות בכדי פגיעה של גורם שלטוני בזכות לבריאות של המפגינים והמפגינות", כתבו. 

חיימוביץ': מדוע לא מאפשרים ללכת הביתה?

הבוקר נערך בכנסת דיון משותף של ועדת הפנים בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ ושל הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עופר שלח בנושא התנהלות המשטרה בהפגנות. אף נציג מהפיקוד הבכיר של המשטרה לא הגיע לדיון, למרות שנשלחה הזמנה לממלא מקום המפקד ולמפקדי המחוזות. מי שנשלח הוא תנ"צ אילן פרץ, סגן ראש אגף מבצעים, שלא הצליח להסביר מדוע נוקטת המשטרה בשיטה של כליאת המפגינים.

"אנחנו יוצאים מהנחה שהציבור משתף פעולה ומוחה בצורה לגיטימית כמו שהתירו לו התקנות. גם כשהתחילו תהלוכות לא חוקיות", אמר. "ליווינו את התהלוכה מהבנה שחלק מהציבור בטווח האלף מטרים. בסוף נשאר גרעין שבמודע מפר את הסדר", הוסיף תוך שהוא מתייחס לתהלוכה שהתקיימה בהפגנה הגדולה בתל אביב במוצאי שבת. "בחודש האחרון כמעט 3,000 חולים ומבודדים הפרו בידוד. החובה שלנו היא לעשות בידוק של האנשים. לאחר שאותם מפגינים הגיעו לנקודה שבה יכולנו להכיל את האירוע, אפשרנו צירי יציאה שיש בהם בידוק משטרתי מלא".

כשח"כ חיימוביץ' ניסתה להבין שוב מדוע כולאים את המפגינים, משתמשים בדוחות כאקט של ענישה ולא מאפשרים למפגינים ללכת הביתה, ענה פרץ: "אני מנסה להבין אם יש למישהו ספק שמדובר בהפרת סדר? היינו בלי שוטרים בחזית והכלנו את התהלוכות… אתם מצפים לשיתוף פעולה מהציבור, אבל מה קורה עם מי שלא משתף פעולה? לצערי, יש מקומות שמאלצים את המשטרה להשתמש בסמכויות שניתנו לה על פי חוק".