לפני כחודש פרסמנו במקום הכי חם תחקיר על הקומה ה-34 של שני מגדלי בריגה בנתניה, שאמורה היתה להיות "קומה טכנית" – אך בניגוד לתוכניות הפכה לקומת מגורים ונוספו לה עוד שמונה מטרים לגובה, דבר שהניב ליזמים רווח של מאות מיליונים. לאחרונה שלח רני אלוש, חבר מועצת העיר נתניה שמכהן גם כחבר ועדת התכנון, מכתב לשרת הפנים איילת שקד ולמבקר המדינה מתניהו אנגלמן ובו טענות על הסתרת מידע מצד העירייה בכל הנוגע להיטל ההשבחה ששולם עבור הקומה המדוברת.  

היטל השבחה הוא התשלום הנדרש מבעל המקרקעין על ידי הוועדה המקומית, שאישרה את תוכנית הבנייה והביאה בכך לעליית שווי המקרקעין שלו. גובה ההיטל הוא מחצית מעליית השווי של המקרקעין, בעקבות האישור של תוכנית הבנייה. 

בחישוב פשוט: אם הוועדה המקומית בנתניה אישרה לבריגה להפוך את הקומה ה-34 לקומת מגורים ואם, כפי שהראינו בכתבה, שווי כל אחד מארבעת הפנטהאוזים נע בין 35-50 מיליון שקל, הרי שחברת בריגה הייתה אמורה לשלם לעירייה היטל השבחה בסך 70-100 מיליון שקל. 

---

במכתב הנושא את הכותרת "התחמקות והסתרת מידע ומסמכים מחבר מועצה וחבר מוסד תכנון בעניין מגרשי מגורים", מספר אלוש כי כבר במרץ השנה פנה לראשונה לעירייה בבקשה לגילוי מידע ומסמכים וביקש את כל שומות ההשבחה שניתנו לשני המגדלים הללו, הנמצאים ברחוב אהוד מנור, קו ראשון לים. עוד ביקש את דוחות הפיקוח ותעודת הגמר והאכלוס לכל אחד מארבעת הפנטהאוזים. 

למרות שעל פי חוק היה על המידע להגיע אליו תוך 72 שעות, רק לאחר חודש הגיעה התשובה של עו"ד אמיר חיל, סגן היועצת המשפטית העירונית ולפיה "לא ניתן להיענות לבקשה". עורך הדין חיל הסביר כי "פרסום שומה נעשית רק ביחס לשומה מכרעת (השומה הסופית שניתנה; ג"ה)  ולא שומה אחרת… מכאן, שחשיפת שומות עלולה לפגוע בפרטיות בעל השומה הרלוונטי, וניתן לעיין בהם רק בהסכמת בעל השומה". הוא גם נתן מראה מקום לטענתו – מסעיף 21 לתקנות התכנון והבנייה. 

עורך הדין חיל התעלם מסעיף 140 א' לפקודת העיריות, שלפיה "פנקסי העירייה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה". ויתרה מכך, לפי סעיף 48 ג', "לחבר מועצת התכנון ולחבר בוועדה המקומית יש זכות לעיין בכל מסמך של  אותו מוסד תכנון הדרוש לו לשם מילוי תפקידו, בתוך שלושה ימי עבודה מהיום שביקש". 

לגבי טענת עורך הדין כי הפרסום נעשה רק ביחס לשומה מכרעת, הרי אותו סעיף בכלל לא רלוונטי לדרישתו של אלוש ולא עוסק בחשיפת שומת ועדה או שומה נגדית. הוא רק מתייחס להחלטה של שמאי מכריע לגבי פרסום פרטים אישיים באתר האינטרנט של משרד המשפטים. 

"היטל השבחה משולם לוועדה המקומית על פי חוק התכנון ועל כן המידע אודותיו בהכרח ברשותה לרבות דרישות תשלום, שומה ושומה נגדית, תשלום בפועל, שומה מכרעת אם היתה, ואף פרוטוקולים בדיונים על היטל ההשבחה וביטולה כולל נימוקים", כותב אלוש במכתבו. "מסמכים הנוגעים להיטל ההשבחה הם בידי הוועדה המקומית והעירייה ואין להסתירם מחבר אותה ועדה". 

הטענה של עורך הדין חיל כי פרסום השומות יפגע בפרטיות בעל השומה – איש העסקים יקי בריגה, המקורב לראש העיר נתניה מרים פיירברג – כלל אינה עומדת במבחן המציאות מכיוון שמי שהגיש את התוכניות של המגדלים ובכלל זה הקומה ה-34 לאישור העירייה אינו בריגה אלא החברה ששייכת לו – "בריגה עיר ימים יזום ופיתוח בע"מ", וחוק הגנת הפרטיות אינו חל על תאגידים – כך נקבע במפורש בלשון החוק. 

"כבר לאור האמור עד כה יש לראות בתשובת היועמ"ש התחמקות ממסירת מידע לחבר מועצה ולחבר מוסד תכנון", כתב אלוש במכתב, "ונותר רק לשאול האם תפקיד היועמ"ש לסייע לכאורה בהסתרת מידע או להיות נציג החוק". 

אלוש עוסק במכתבו בחוק חופש המידע, שקובע כי כל המידע המצוי בידי רשות ציבורית חייבת להיות גלוי לציבור. היוצאים מהכלל בחוק זה הם פרטים הנוגעים לביטחון וכאלו הנמצאים תחת הגנת הפרטיות. 

"מבלי להיכנס לפלפולים משפטיים, האמת היא פשוטה – אין זה סביר שנבחר ציבור ברשות מקומית, המשמש כחבר מועצה, לא יכול לבצע פעולות פיקוח נוכח ביורוקרטיה משפטית שמקשה עליו, ופוגעת במתן האפשרות שלו לבחון את פעולות המועצה. שקיפות היא תנאי מחייב לביצוע פעילות אפקטיבית", אומר עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע בפקולטה למשפטים במכללה למינהל.

"חוק חופש המידע עצמו נחקק, בין היתר, על מנת לאפשר לכל אזרח או תושב לבחון את פעילות הרשות המבצעת, מכאן שעל אחת כמה וכמה, אין זה סביר למנוע מחבר מועצה את האפשרות לבצע פעולת פיקוח אקטיבית המבוססת על מידע מהימן. 

הטענה כי פרסום השומות יפגע בפרטיות בעל השומה – איש העסקים יקי בריגה – כלל אינה עומדת במבחן המציאות, מכיוון שמי שהגיש את התוכניות היא החברה ששייכת לו 

"הסוגיה שבה עוסקת פנייתו של חבר המועצה רני אלוש אינה עוסקת בסודות מדינה, בביטחונה או ביחסי החוץ שלה, אלא בשאלות הנוגעות לעולם התכנון והבנייה. במצב דברים שבו עירייה מקשה על חבר מועצה לבצע פעולות פיקוח, הנפגעים המרכזיים הם תושבי ותושבות העיר, שבחרו בנציגים שלהם על מנת שישרתו את העיר בצורה הטובה ביותר, כפי שרואות עיניהם. נותר רק להצטער על כך שפעולות פיקוח שכאלה הופכות למורכבות ומעקרות במובנים מסוימים את תפקידו של חבר המועצה".

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי התלונה התקבלה והועברה לבחינת אגף הביקורת הרלוונטי. משרד הפנים: "מבירור עולה כי הנושא מוכר למשרד ואף מטופל מול הרשות המקומית". תגובת עיריית נתניה טרם נמסרה.