"אני לא מוצא שיש לבית המשפט סמכות להורות על הגשת הודעת חסינות. ביני לביני אומר שההחלטה הזו יכולה לעורר תהיות וסימני שאלה", אמר השופט גיא הימן מבית משפט השלום בתל אביב בדיון בתביעת לשון הרע שהגיש הרב משה הבלין, רבה הראשי האשכנזי של קריית גת, נגד עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים. ואכן, ההחלטה הזו עוררה סימני שאלה ותהיות – מדוע לא נדרשה חסינות עבור זנה על תביעה שהוגשה במסגרת תפקידו?
את התביעה שעליה כתבנו ב"המקום" בשבוע שעבר הגיש הרב הבלין באמצעות עו"ד דניאל כהן בעקבות תחקיר שפורסם בספטמבר 2018 ב"כאן 11". בתחקיר נטען שהרב דרש שעובדות יוצאות אתיופיה בקייטרינג "לי-בר" ימציאו הוכחה ליהדותן כדי שהעסק יקבל אישור כשרות למהדרין. לאחר השידור צוטטו מכתבים ששלח זנה לרבנות הראשית, שבהם ביקש לבחון את התנהלות הרב. "זנה פעל בזדון בלי לעשות בדיקה, תוך חריגה מסמכות", טענה התביעה בדיון. "עשה קנוניה עם הכתב. הפיץ את המכתב לתקשורת. לא כתב רק לרבנים. לא בדק ולא שוחח עם הרב".
ההגנה המשפטית של הנתבע, שמסופקת לו על ידי משרד המשפטים, טוענת שזנה כתב את המכתבים המכונים "דיבתיים" – במסגרת מלאכתו כעובד ציבור. נוכחותם בדיון של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, ח"כ יוצא אתיופיה גדי יברקן ופעילים חברתיים באה ככל הנראה לחזק את הטענה שהמשרד עומד מאחוריו.
"זו החלטה מינהלית של המדינה אם לתת חסינות או לא", אמרו פרקליטי הנתבע לשופט התמהה. "שקלנו והחלטנו מטעמים שלא אפרט… אנחנו רוצים שהתביעה תהיה מסולקת על הסף".
השופט הוסיף להקשות על הפרקליטים: "מעבר לשאלה אם אתם משאירים עובד חשוף להטלת אחריות… אין לי ברירה אלא להגיד פה ועכשיו, אם ימצא מצב שבו אין מקום לסלק על הסף, הייתי מציע למדינה לשקול". עוד הוסיף השופט כי במצב שלא מוגשת חסינות על אף שהמדינה לוקחת על עצמה לייצג את הנתבע, "יכול להיות שיש קושי בטענה שהדברים נעשו במסגרת התפקיד".
לפי סעיף 7א(א) לפקודת הנזיקין התשס"ה 2005 נקבע כי, "לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור". מטרת הסעיף היא למנוע הגשת תביעות נגד עובדי ציבור בגין מעשים שקשורים לעבודתם היומיומית. זנה, שבתחילת 2017 נקרא להקים את היחדה שבראשה הוא עומד, קולט פניות שנוגעות לגזענות ממסדית ועוקב אחרי הטיפול בתלונות. הבדיקה בעניינו של הבלין הייתה חלק מתפקידו.
חובת ההוכחה על התובע
באותו דיון פנה השופט הימן לעו"ד כהן וציין שחובת הוכחת הקנוניה עליו. "עלול להיות לכם כאן קושי ממשי לפי הבנת בית המשפט להראות שהמרכיב העובדתי של קנוניה… אירע", אמר.
הרב הבלין לא הסתפק בהגשת תביעה נגד זנה, והגיש תביעת לשון הרע גם נגד אוריה אלקיים, כתב כאן 11; נגד גאולה אבן, מגישת מהדורת החדשות שבה שודרה הכתבה ונגד תאגיד השידור. במקרה הזה התבקש התובע לתקן את כתב התביעה באופן שבו הוא יפנה לאמירות ספציפיות שמופיעות במכתבים ששלח זנה לרבנים ומהוות לשון הרע לטענתו.
במקביל, הוגשה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ מטעם קייטרינג "לי-בר" ועמותת "טבקה – צדק ושוויון ליוצאי אתיופיה". בעתירה נדרשים השר לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית להדיח את הרב הבלין מתפקידו כרב ראשי בקריית גת.
העותרים דורשים מהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית נגד הבלין ומבקשים את החלפת המפקח על הכשרות של הקייטרינג. "הקייטרינג הגיש תלונה נגד הרב בעבר והמשטרה לא מצאה שום דבר פלילי בהתנהלות שלו. יש לי תחושה שלי-בר מניעים את המערכות משום אינטרסים כלכליים", מציין עו"ד כהן.